האוצר ורשות המסים ימליצו: להפחית מס לבעלי שכר גבוה ולצמצם הטבות לילדים וליישובים
ההמלצות לממשלה הבאה, שצפויות להתפרסם בשבועות הקרובים, כוללות הפחתת מס לבעלי הכנסות מעבודה של 53-25 אלף שקל בחודש, לצד צמצום נקודות הזיכוי להורים והטבות המס ליישובים. אך כדי ליישם אותן יהיה צורך להדוף פטורים פוליטיים והיסטוריים ולחצים של קבוצות אינטרסים
במשרד האוצר וברשות המסים צפויים להמליץ לממשלה הנכנסת על שינויים דרמטיים במס הכנסה. השינוי העיקרי המוצע הוא הפחתת מס הכנסה לבעלי הכנסות גבוהות המשתייכים לעשירונים התשיעי והעשירי (או ליתר דיוק, למאיונים 85 עד 98), ומרוויחים מעבודה 53-25 אלף שקל בחודש. זאת בתמורה לצמצום היקף נקודות הזיכוי, בעיקר צמצום נקודות הזיכוי הניתנות להורים בגין ילדים, ולצמצום היקף הטבות המס הניתנות בגין יישובים. ההמלצות צפויות להתפרסם בשבועות הקרובים, לפני שתוקם ממשלה חדשה, וזאת מתוך כוונה להראות כי ההמלצות הן "מקצועיות" ואינן קשורות לממשלה כזו או אחרת.
ההמלצות להקלת נטל מס ההכנסה על הכנסות מעבודה יתפרסמו במסגרת "צוות יגיעה אישית", שהוא אחד משמונת הצוותים שעובדים במסגרת "ועדת השלושה". הצוות כולל נציגים מרשות המסים, מאגף התקציבים ומאגף הכלכלן הראשי באוצר. בחלקים מסוימים הצוות התייעץ גם עם מחלקת המחקר של בנק ישראל.
מבחינה עקרונית, לא מדובר ברעידת אדמה. זה זמן רב שהאוצר, רשות המסים ובנק ישראל מעבירים את המסר כי הם אינם מרוצים מהטבות המס ליישובים ומנקודות הזיכוי בגין ילדים, וכי מנגד הם סבורים שהנטל על העשירונים הגבוהים ביותר גבוה מדי ופוגע בתמריץ להתקדם למשכורות גבוהות.
באוצר מתכננים רפורמה במסים, אבל מי אמר שהממשלה תרצה בה?
מאחורי מבול הצעות המיסוי עומדים שלושה בכירים באוצר וברשות המסים, שהקימו ועדה פנימית ללא החלטת ממשלה או הנחיה של שר. המטרה: לגבש חבילת רפורמות שתאפשר להפחית מסים על עבודה ועסקים בתמורה לביטול פטורים והטבות מס. אלא שההמלצות מיועדות לממשלה הבאה, והסיכוי שתאמץ אותן תלוי בהרכבה הפוליטי
קיראו עוד
להוריד את המיסוי על הכנסות מעבודה
כדי להבין יותר במה מדובר, נצלול קצת למספרים. לפי מחקר של רשות המסים מנובמבר 2025, נתח העשירונים 3–8 (הכנסה ממוצעת של 2.9 אלפי שקל עד 14.6 אלף שקל) במסים הישירים נמוך מהנתח שלהם בהכנסה. נסביר זאת: ההכנסות של העשירון החמישי (הכנסה ממוצעת של 19 אלף שקל ושל 49 אלף שקל בממוצע, בהתאמה) הן כ־40 מיליארד שקל בשנה, שהם 5.2% מסך ההכנסות במשק. אבל הם משלמים רק 2.5 מיליארד שקל, שהם 1.6% מסך המסים בגין הכנסות מעבודה (מס הכנסה, בריאות וביטוח לאומי).
לעומת זאת, העשירונים הגבוהים מכניסים 128 מיליארד שקל ו־357 מיליארד שקל בשנה, שהם כ־16% וכ־45% מכלל ההכנסות במשק, אך משלמים מס ישיר בשיעור של 17.4% ו־63%, בהתאמה. כלומר, כצפוי, העשירונים החזקים לא רק משלמים יותר מבחינה כמותית (2% מהכנסה גדולה הם יותר מ־2% מהכנסה קטנה), אלא גם מבחינת החלק היחסי שלהם בתשלומי המס. התשלום שלהם גבוה יותר מהחלק היחסי שלהם בהכנסה הלאומית.
עד כאן ייתכן שהכל בסדר. אלא שמחקר אחר של בנק ישראל, שהתפרסם ביוני 2026, עורך גם השוואה בינלאומית ומציג כי בישראל "העשירון העשירי" משלם יותר מסים בהשוואה בינלאומית. המחקר של בנק ישראל מיוחד בכך שהוא כלל גם מסים עקיפים כמו מע"מ. המחקר של הבנק קיבל משנה תוקף גם במחקרים פנימיים של צוות "יגיעה אישית", ושם אפילו מדייקים את הדברים ואומרים שלדעתם יש "פרוגרסיביות גבוהה מדי בהשוואה בינלאומית" במאיונים 85 עד 98. שני המאיונים העליונים, שאחראים על כ־30% מסך המס, הם נושא נפרד בגלל שאצלם ההכנסות מהון גבוהות במיוחד, ולדעת רשות המסים אינן ממוסות מספיק. במילים אחרות, אלו שמרוויחים מעבודה בין 25 אלף שקל לכ־53-52 אלף שקל משלמים יותר מס בהשוואה בינלאומית.
כעת נשוב למערכת המס הישראלית. נכון ל־2026, רף הכניסה למיסוי בשיעור של 31% על ההכנסה מעבודה עומד על 19 אלף שקל (עד ל־19 אלף שקל משלמים רק 20% מס). רף הכניסה למיסוי בשיעור של 35% הוא 25 אלף שקל, ורף הכניסה למיסוי בשיעור של 47% הוא 47 אלף שקל. לפני 2026, סף הכניסה למיסוי בשיעור של 31% היה נמוך יותר ועמד על 16 אלף שקל, וסף הכניסה למיסוי בשיעור של 35% היה נמוך יותר ועמד על כ־22 אלף שקל. כלומר, בשנת 2026 ניתנה הטבה של כ־5,000 שקל במסים למי שמרוויח מעל 25 אלף שקל. אבל באוצר וברשות המסים סבורים שצריך ללכת רחוק יותר, להוריד עוד את המיסוי על הכנסות מעבודה ולהתמקד שוב בעשירונים העליונים.
המקלות והגזרים של משרד האוצר
כשאנחנו מדברים על משקי בית עם הכנסות של 25 אלף שקל, יכול להיות שמדובר בזוג שאחת מבנות הזוג מרוויחה 15 אלף שקל ואחד מבני הזוג מרוויח 10 אלף שקל. לכן הפתרון הוא לא בהכרח להוריד את מדרגת המס של 47%, אלא דווקא להתמקד במדרגות המס של 31% ו־35%. יש כל מיני נוסחאות, והן תלויות בחישוב מבנה ההכנסות של משק הבית. הרעיון הוא לדחות עוד את הכניסה למדרגת המס של 31% ואת הכניסה למדרגת המס של 35%. צריך לזכור שכל הטבה כזו מיטיבה גם עם בעלי ההכנסות הגבוהות במיוחד.
הגישה באוצר היא להציע חבילות של "מקלות וגזרים". אם הגזר הוא הורדת שיעורי מס ההכנסה, המקל הוא ללא ספק הניסיון לצמצם את נקודות הזיכוי בגין ילדים. מבחינת האוצר, האירוע יצא משליטה. עלות הטבת המס הגיעה כבר ל־14.5 מיליארד שקל בשנת 2026. ריווח מדרגות המס שנעשה בשנה שעברה עלה כ־5 מיליארד שקל. לכן, אם הולכים למהלך דומה של ריווח, יהיה צורך לצמצם את נקודות הזיכוי לילדים. נקודות הזיכוי לילדים החלו כמהלך שנועד לתת הטבת מס לעידוד נשים לצאת לעבודה, והפכו עם הזמן לכלי שדרכו המדינה משתתפת בהוצאות ההורים העובדים על ילדיהם. במקביל, באוצר ימליצו לבצע רפורמה בהטבות המס שניתנות ליישובים. הטבות אלו נחשבות לפוליטיות וקשות להצדקה מקצועית, ועברו הרחבה ניכרת בממשלה האחרונה. העלות השנתית של הטבת המס הזו מגיעה לכ־2.8 מיליארד שקל.
למעשה, בכירים מאוד מודים שהסיכוי להקטין משמעותית את נקודות הזיכוי לילדים או את הטבות המס ליישובים הוא קטן. אך עדיין הם סבורים כי יש חשיבות להמחיש כי ההטבות הנקודתיות הללו מביאות לשיעורי מס גבוהים על כלל האוכלוסייה. כמו כן, הבכירים באוצר סבורים כי מערכת המיסוי הנוכחית אינה מתמרצת מספיק עבודה, ויש צורך כלכלי בשינוי מערכת המס. הם סבורים כי שינוי של מערכת המס בכיוון המוצע יביא לעלייה בתמריץ של אנשים להתקדם בעבודתם למשרות מכניסות יותר.
בתגובה נמסר ממשרד האוצר: "אכן יש צוות פנימי שבוחן את היבטי המיסוי, אבל מאחר שמדובר במדיניות בשלבי גיבוש, לא נגיב בשלב זה. כשיהיו מסקנות נפרסמן להערות הציבור".
