פרשנות
דיור, תחבורה וסבסוד צהרונים: אלו ההטבות של המשתמטים החרדים שסימן בג"ץ
שופטי בית המשפט העליון מתחו ביקורת קשה על הממשלה והמשטרה, שמפרות את פסק הדין שהורה על הרחבת צעדי הענישה נגד חרדים שלא מתגייסים. השאלה היא האם יורו למשטרה להפסיק לשחרר משתמטים ואלו סנקציות אזרחיות הם יוסיפו. הטבת מבצעי דירה בהנחה, שנאמדים במאות אלפי שקלים, על הכוונת
שופטי בג"ץ דנו היום בבקשת ביזיון בית המשפט נגד הממשלה ושריה משום שהם מסרבים לקיים את פסק בית המשפט, שמחייב להרחיב את האכיפה והסנקציות נגד החרדים שמשתמטים מגיוס. לאור הביקורת החריפה של השופטים והתסכול הגדול שביטאו – כל החלטה של בג"ץ שלא תכלול הרחבה של הסנקציות על משתמטים תהיה הפתעה. העותרים חזרו וביקשו שהצווים יוצאו ספציפית כלפי אנשי מקצוע ולא רק נגד השרים. הסיבה ברורה: שרי הממשלה מתגאים בצפצוף על פסקי בג"ץ. פקידי הממשלה, לפחות בשלב, זה נוטים להישמע להם.
ראש ההרכב, המשנה לנשיא נעם סולברג, אמר בדיון למזכיר הממשלה יוסי פוקס ש"אנחנו נתקלים בקיר אטום. התחושה היא שהפינג פונג ביניכם לבין הייעוץ המשפטי נועד למשוך זמן". השופטת דפנה ברק־ארז ביקרה בחריפות את מועצת רשות מקרקעי ישראל על כך שלא קבעה שמשתמטים חרדים אינם יכולים להשתתף במפעל דירה בהנחה. "יש פסק דין של בית משפט", אמרה כשהיא מתייחסת לפסק הדין של בג"ץ מנובמבר, שהורה להרחיב את צעדי האכיפה. "בבית הספר היו שואלים תלמידים אם הם צריכים הזמנה מיוחדת, למה צריך הזמנה מיוחדת?”.
תשומת לב מיוחדת קיבל בדיון הסירוב של המשטרה לשתף פעולה במעצר משתמטים. לסירוב הזה שני היבטים עיקריים. המשטרה מסרבת לאשר מבצעי מעצרים בריכוזים חרדיים מחשש להפרות סדר. כמו כן היא משחררת משתמטים שעוכבו מסיבות אחרות במקום להעביר אותם לרשות המשטרה הצבאית. נציגת המשטרה תנ"צ מרב וגנר טענה ש"מדובר במשימה של הצבא". עוד טענה, שעיכובים של תלמידי ישיבות גורמים להפרות סדר קשות.
סולברג אמר, ש"יש תחושה של חידלון מוחלט במה שעושה המשטרה בנושא המשתמטים. לא מעצרים בריכוזים חרדיים ולא במפגשים אקראיים". ברק־ארז גם ביקרה את המשטרה על סירובה לשתף פעולה במעצר משתמטים. "ניתן להתרשם שזה לא בסדר עדיפויות גבוה. זה נראה כמדיניות, לא כבעיית כוח אדם". שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר אמרה ש"יש פערים אדירים באכיפה בין הציבור הלא־חרדי לחרדי. "זה לא להאמין הפערים. איפה השוויון?”. השופט דוד מינץ אמר: "נוצר מצב שהמשטרה נותנת את הכוח להמון ואין שלטון חוק. אתם לא אוכפים את הסדר מפחד". לכאורה הצעד המעשי היחיד שיש לבג"ץ בעניין זה הוא להורות לחדש את הנוהל שהמשטרה אינה משחררת משתמטים שעוכבו באקראי, אלא מעבירה אותם לידי המשטרה הצבאית.
הממשלה נשלחה לקבוע סנקציות
ב־19 בנובמבר 2025 פסק בג"ץ בעתירות שהגישו התנועה לאיכות השלטון, ישראל חופשית ותנועת אמא ערה, וקבע כי על הממשלה לנקוט נגד המשתמטים "צעדי אכיפה הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי־כלכלי ולגבש מדיניות אכיפה אפקטיבית שוויונית ומידתית במישור האזרחי־כלכלי". משמעות הפסק היא שעל הממשלה לקבוע שורה של סנקציות יעילות נגד משתמטים. זאת, בנוסף לסנקציות הקיימות היום: שלילת תקציב הישיבות מתלמידים משתמטים, שלילת ההנחות במעונות יום – שהיא כנראה הסנקציה היעילה ביותר – ושלילת ההנחות בביטוח הלאומי.
לאחר שהממשלה התעלמה מפסק הדין, הגישו חלק מהעותרות בקשת ביזיון בית משפט. בסוף פברואר העבירה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה הודעת עדכון לבג"ץ, שבה קבעה כי "הממשלה לא גיבשה תוכנית לשלילת הטבות כלכליות אישיות ממשתמטים משירות. מחדל זה מנוגד לפסיקת בג״ץ, פוגע בצורכי הצבא ובשוויון בנטל השירות". בכך בעצם הבהירה בהרב־מיארה שטענות העותרות שהממשלה מבזה את פסק הדין נכונות. זה מעלה את השאלה אילו סנקציות יכולים השופטים להפעיל. בראש ובראשונה אפשר להעריך מה לא יקרה. הם לא ייענו לבקשת יו"ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד אליעד שרגא להטיל על ראש ההמשלה בנימין נתניהו ושרי הממשלה הבכירים מעצרים וקנסות כבדים. "בלי קנסות אישיים וצווי מעצר לא יקרה כלום", אמר שרגא.
בהיעדר שיתוף פעולה של משרדי הממשלה, את העבודה המקצועית על הסנקציות האפשריות ביצע אגף התקציבים במשרד האוצר. לפני פסח העבירה היועצת המשפטית לממשלה עדכון לבג"ץ שכלל ניתוח של האגף על ההיתכנות והיעילות של שורה ארוכה של סנקציות. בהרב־מיארה ממליצה לבג”ץ על שלילת ההנחה לנוסעי התחבורה הציבורית, שלילת האפשרות להשתתף בדירה בהנחה, ושלילת הנחות בצהרונים ובארנונה. צריך לזכור שלמרות השימוש הרווח במונח “סנקציות” מדובר בעצם בשלילת הטבות. עוד היבט הוא הקלות שבה ניתן לאכוף את ההטבות – כל שדרוש הוא להתנות אותן בהצגת אישור שמבקש ההנחה שירת או שיש לו פטור חוקי משירות צבאי.
מזכיר הממשלה פוקס ניסה לטעון שאחת הסיבות לכך שהממשלה אינה מרחיבה את הסנקציות היא הצורך בחקיקה. בפועל הממשלה כמובן חופרת מכשולים במטרה לא להטיל סנקציות. ובכל זאת, נראה שאת ההנחות בארנונה קשה יותר לבלום, כי הן כרוכות בתקנות בכל יישוב. את שלוש ההטבות האחרות יהיה הרבה יותר פשוט לבג"ץ לעצור. תשומת הלב הרבה שקיבלה ההשתתפות בדירה בהנחה מלמדת לכאורה שהיא משכה את עינם של שופטי בג"ץ. יש לכך כמה סיבות. כפי שציינה נציגת הפרקליטות עו"ד נטע אורן, חלק ניכר מהסנקציות שהוטלו עד היום קרו בעקבות עתירות של עמותת ישראל חופשית. האחרונה היתה בנושא דירה בהנחה, אבל השופטים סירבו לדון בה ובמקום זה הפנו את פרקליט ישראל חופשית עו"ד חגי קלעי לדיון בבקשת הביזיון. סיבה אחרת היא הסכום הענק שאברך יכול לחסוך – בין חצי מיליון למיליון שקל. בחישוב לעשר שנים זה יוצא 8,000-4,000 שקל לחודש.
אחרי שבג"ץ כבר עצר את ההנחות במעונות יום לאברכים משתמטים, נראה די פשוט מבחינתו לעצור גם השתתפות בעלות צהרונים. שלילת ההנחה בתחבורה הציבורית כרוכה בעצם בהוספת עוד תנאי לקריטריונים להנחה.
המספרים מוכיחים שסנקציות עובדות
במצב הנוכחי תקציבים לתלמידי ישיבות משתמטים אומנם מוקפאים, אבל התקציבים לתלמידים האחרים מממנים בעצם גם את המשתמטים. על רקע זה נציג אמא ערה עו"ד גלעד ברנע המליץ לבג"ץ לשים קץ למצב שבו משתמטים יכולים ללמוד בישיבות שמסבסדת המדינה. "הממשלה צריכה לדאוג שהם לא יהיו שם. המדינה חייבת להגיד שישיבה שמבקשת לקבל כספי תמיכות לא תאפשר למשתמט לבוא בשעריה, לא תהיה עיר מקלט".
גורמי המקצוע מאוחדים בטענה שהסנקציות משפיעות ומגדילות את מספר המתגייסים. כרגיל, הצבא משחק במספרים. הוא כולל בנתונים יוצאים לשאלה וקצת דתיים לאומיים, אבל הוא כלל אותם גם בעבר לפני העלייה במתגייסים. הוא כולל בנתונים מתגייסים למסלולי דחיית שירות. ובכל זאת ברור שהמספר הכולל, עם כל המשחקים במספרים, הוכפל מ־1,800 ב־2022 לצפי של 3,700 השנה. ועדיין ברור שהסנקציות משפיעות בעיקר על אברכים (תלמידי ישיבות נשואים) והרבה פחות על רווקים, שיש להם הרבה פחות דאגות כלכליות וזכויות להטבות. עוד ברור שהציפייה לחוק השתמטות פוגעת מאוד ביעילות הסנקציות. כלומר, רק ממשלת שינוי יכולה להביא את השינוי בעניין זה.
פוקס הגיע לבג"ץ עם הבלוף שמריצה הקואליציה, כאילו הרמטכ"ל הביע בקבינט תמיכה בחקיקת חוק ההשתמטות. נראה שזה כבר גדש את הסאה של רמטכ"ל, שמונה בידי אותה ממשלה ממש. בתגובה פרסם דובר צה"ל הבהרה, לפיה: "נחדד כי הרמטכ״ל התייחס לצורך בחוק גיוס שיענה על צרכיו המיידיים והדחופים של צה״ל, כפי שהוצגו לאורך השנה החולפת ומאז כניסתו לתפקיד. הרמטכ״ל לא הביע תמיכה בחוק גיוס ספציפי כזה או אחר". כידוע, חוק ההשתמטות לא מתקרב אפילו לענות לצורכי הצבא.
