הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה
הצעת החוק, שתחזור לוועדת החוקה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית, מפצלת את סמכויות היועמ"ש לשני תפקידים נפרדים - ייעוץ משפטי לממשלה ותובע כללי. ש"ס ויהדות התורה שהכריזו על חרם הצבעות, הודיעו על תמיכה בהצעת החוק בשל התנגדותם למהלכיה של היועמ"שית
מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר (ג') בקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה לשני תפקידים נפרדים - יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי. בעד הצעת החוק הצביעו 65 ח"כים ו-47 התנגדו. הצעת החוק תוחזר כעת לדיון בוועדת החוקה לקראת אישורה בקריאה שנייה ושלישית.
בהתאם להצעת חוק לפיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה ומינוי תובע כללי, מוצע להעביר את הסמכויות הנוגעות לתחום המשפט הפלילי ביחס לחברי כנסת, הנתונות כיום ליועץ המשפטי לממשלה, לתובע הכללי. עוד מוצע לקבוע כי פתיחה בחקירה נגד נושאי משרה בכירים ברשויות השלטון, ובהם ראש הממשלה ושופטים, תהיה טעונה את אישורו של בית המשפט המחוזי, והגשת כתב אישום נגד מי מהם תהיה טעונה את אישורה של ועדה חיצונית מיוחדת.
בקואליציה פועלים לחוקק את הצעת החוק לפיצול סמכויות היועמ"ש בקריאה השנייה והשלישית בטרם פיזור הכנסת לפגרת הבחירות. ש"ס ויהדות התורה שהכריזו על חרם הצבעות במסגרתו אינן תומכות בהצעות חוק של הקואליציה, הודיעו על תמיכה בהצעת החוק בשל התנגדותם למהלכיה של היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, לפסילת ההטבות לחרדים בשל אי חקיקת "חוק ההשתמטות".
לפי הצעת החוק, יועץ משפטי לממשלה יהיה אחראי על הייעוץ המשפטי לממשלה, ייצוג המדינה בבתי המשפט בעניינים שאינם פליליים והובלת מערך הייעוץ המשפטי. התובע הכללי יהיה אחראי באופן בלעדי על תחום המשפט הפלילי, לרבות העמדה לדין וניהול התביעה הכללית. שר המשפטים יוסמך להכריע במחלוקות לגבי חלוקת סמכויות בין שני התפקידים.
לגבי מינוי ומשך כהונת היועמ"ש מוצע שהיועמ״ש ימונה בידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה ושר המשפטים. כהונתו תהיה צמודה לכהונת הממשלה שמינתה אותו.
תנאי הכשירות - אזרח ותושב הכשיר לכהן כשופט בימ"ש העליון, משפטן בעל שיעור קומה שלא היה ב-3 השנים שקדמו להצגת מועמדותו ח"כ או ברשימת מועמדים לכנסת; ראש עיר או סגן; חבר בגוף בוחר מפלגתי. הגבלות אלו יחולו גם בעת כהונתו ובשנה שלאחריה.
הממשלה תוכל להעבירו מכהונה לפי המלצת רה"מ ושר המשפטים בשל חילוקי דעות עם הממשלה המקשים, לדעת הממשלה, על שיתוף פעולה יעיל, אם נבצר ממנו באופן קבוע למלא תפקידו, אם עשה מעשה שאינו הולם מעמדו, או סירב למלא חובה לפי חוק זה או כל דין, וכן אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום.
הממשלה תמנה מבין המשנים ליועמ"ש משנה בכיר, לפי המלצת שר המשפטים ובהסכמת היועמ"ש. המשנה הבכיר יוכל לפי ראות עיניו להתייצב בבימ"ש בנוגע לסמכויות שהוגדרו כסמכויותיו כמגן האינטרס הציבורי.
סמכויות היועמ"ש - היועמ״ש ייתן חוות דעת משפטיות לכלל גופי הרשות המבצעת ויוכל לעשות כן ביוזמתו אם ראה בכך צורך. יהיה על היועמ"ש לסייע לממשלה בקידום מדיניותה במסגרת הדין. חוות דעתו המשפטית תוגש בכתב ותיחשב כמשקפת את הדין, אך הממשלה תוכל לקבוע שלא לראות בחוות דעת מסוימת כשמשקפת את הדין, בין אם חוות הדעת מתייחסת לממשלה עצמה או לכל גוף אחר ברשות המבצעת.
בתחום הפלילי התובע הכללי לא יהיה כפוף לחוות דעת היועמ״ש. בהפעלת סמכות שיפוטית או מעין־שיפוטית לא תהיה חובה לראות בחוות הדעת כמחייבת.
ייצוג המדינה בבתי המשפט - ברירת המחדל היא שהיועמ״ש ייצג את המדינה בערכאות.
הממשלה (בעצמה, באמצעות ועדת שרים, שר המשפטים או כל דרך אחרת) תוכל לקבוע את עמדת המדינה בכל הליך משפטי (למעט בהליך המנוהל על-ידי התובע הכללי או הליך שבהם הוסמך המשנה הבכיר לנהל הליכים כמגן האינטרס הציבורי). אם היועמ״ש יסבור שאינו יכול להציג את עמדת הממשלה, או אם הממשלה תחשוב שאינו מייצג אותה כראוי, ניתן יהיה למנות עורך דין חיצוני לייצוג המדינה. התייצבות היועמ"ש במקרים שבהם הממשלה מינתה עורך דין חיצוני תהיה רק בהסכמת הממשלה, אלא אם כן מדובר בהליך הנוגע לתחום הפלילי.
מינוי התובע הכללי - התובע הכללי ימונה בידי הממשלה מתוך רשימת מועמדים שתמליץ עליה ועדה ציבורית מקצועית. כהונתו תהיה לשש שנים. העברתו מכהונה מותנית בהסכמת הוועדה הציבורית.
עצמאות התובע הכללי - התובע הכללי יהיה עצמאי בהחלטותיו בתחום הפלילי ולא יהיה כפוף ליועמ"ש. הממשלה ושר המשפטים לא יוכלו להנחות אותו כיצד לפעול במקרה פלילי מסוים, אך הוא יהיה נתון לפיקוח כללי של הממשלה ושר המשפטים בענייני מדיניות אכיפה וסדרי מנהל. התובע הכללי ימסור דוח על פעולותיו לשר המשפטים ויתייעץ עמו.
השר יוכל לבקש מהתובע הכללי דוח כללי או על מקרה מסוים. אם התובע יחשוב שמסירת הדוח תפגע באינטרס ציבורי חשוב הוא ימסור אותו לנציב תלונות הציבור על הפרקליטות במקום לשר.
חקירות והעמדה לדין של בכירים- ברגע האחרון התווסף לחוק סעיף שלפיו, פתיחה בחקירה פלילית כנגד ראש ממשלה, שר, סגן שר, חבר כנסת, שופט, דיין, קאדי, קאדי מד'הב, מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור על השופטים או נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות תאושר על ידי בית המשפט המחוזי, לפי בקשת התובע הכללי.
החלטה על הגשת כתב אישום נגד בכירים אלו תחייב גם אישור של ועדת בכירים מיוחדת. הוועדה תמנה 3 חברים - שופט בדימוס של בימ"ש העליון או בימ"ש המחוזי שיבחר חבר שופטי בימ"ש העליון, שיהיה יו"ר הוועדה. כמו כן, עו"ד שאינו מהתביעה הכללית בעל ניסיון בתחום הפלילי, שמינה היועמ"ש, ועו"ד שאינו מהתביעה הכללית, בעל ניסיון בתחום הפלילי, שימונה ע"י יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת.
בדיונים שנערכו בהצעת החוק בועדת החוקה התריע ד"ר גיל לימון, המשנה ליועמ"שית ואמר "החוק אינו רק חוק פיצול, אלא חוק ביטול. הוא מבטל את תפקיד היועמ"ש כמו שאנחנו מכירים אותו כשומר סף. תפקיד שיש לו חשיבות רבה בשגרה אבל פי כמה וכמה בנסיבות מיוחדות שאחת מהן היא תקופת הבחירות שמדגימה את שילוב התפקידים של היועמ"ש. להבנתנו, אם יוצאים לבחירות עם יועמ"ש פוליטי, המשמעות היא סכנה לבחירות דמוקרטיות".
