מפחדים להיבחן: ישראל החליטה לא להשתתף בפרק האוריינות הפיננסית במבחני PISA
נציג משרד החינוך הודה בוועדת הכנסת שישראל לא תירשם לפרק האוריינות הפיננסית ב-PISA 2029 כדי "לא להכניס גורם לחץ למערכת" - כלומר לא תיבדק עד 2037. אנשי מקצוע מתחו בוועדה ביקורת על ההחלטה. מנכ"לית אסטרטגיה של רשות שוק ההון: "אנחנו נהיה מוכנים לממן את הדבר החשוב הזה"
למרות ההחלטה להפוך את החינוך הפיננסי למקצוע חובה, ישראל לא תשתתף בפרק האוריינות הפיננסית במבחני PISA הקרובים ב-2029. כך הודיע היום נציג משרד החינוך לחברי ועדת החינוך של הכנסת. ההחלטה נראית מוזרה במיוחד לאור העובדה שהמבחנים יערכו לאחר שנתיים של לימודים וממילא לישראל יש עניין מובהק לבחון את הצלחת המהלך. סביר שההחלטה מיועדת למנוע ביקורת ציבורית במקרה של כישלון.
אוריינות פיננסית היא הידע וההבנה של מושגים כלכליים וכספיים והסיכונים הנלווים אליהם וכן המיומנות ליישם את הידע וההבנה האלה כדי לקבל החלטות, לבצע פעולות כלכליות ולהשתתף בחיים הכלכליים. במבחני PISA של ה-OECD לתלמידי כיתות י' יש פרק לא מוכר יחסית על אוריינות פיננסית שרק חלק מהמדינות משתתפות בו. בפעם האחרונה שישראל השתתפה בפרק הזה ב-2012 היא מוקמה במקום ה-14 מ-17 משתתפות אך ברשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) טענו שהפערים הסטטיסטיים מארצות הברית במקום ה-8 קטנים. בכל מקרה הציון של ישראל, 476, היה נמוך משמעותית מממוצע המשתתפות מה-OECD שעמד על 500.
היום (ג') דנה ועדת החינוך בהחלטה של שר החינוך יואב קיש להפוך את החינוך הפיננסי למקצוע חובה על חשבון שעה גיאוגרפיה. בשנת הלימודים הקרובה תשפ"ז (2026/7) יילמד המקצוע בכיתות ט' ובשנה שלאחריה יורחב גם לכיתות י'. בין הנושאים שילמדו: צרכנות נכונה, בניית תקציב משפחתי, זכויות בעבודה, הבנת ריבית ואינפלציה, וקריאת תלוש שכר. קיש אמר כשהכריז על התוכנית בפברואר ש"זו לא תוספת שולית – זו תשתית לחיים בוגרים של עצמאות, אחריות וביטחון עצמי".
אבל נראה שהביטחון של משרד החינוך בתוכנית מוגבל. מנהל אגף תוכניות בחירה במשרד החינוך יניב ירוחם מסינגר חשף בדיון שלמרות שהתוכנית תופעל משנת הלימודים תשפ"ז (2026/7) ישראל לא תשתתף בפרק האוריינות הפיננסית במבחני PISA שיערכו ב-2029. הצורך לקבל את ההחלטה עכשיו נובע מכך שעל המדינות הרוצות בכך להירשם עד סוף יוני השנה. ירוחם מסינגר הסביר ש"באיחור של 20 שנה לפחות אנחנו מכניסים חינוך פיננסי כמקצוע חובה בכיתה ט' משנה הבאה, ונוכל לחכות לפיז"ה בעוד שלוש שנים. העדפנו לא להכניס את גורם הלחץ הזה למערכת". בפועל, המשמעות היא שישראל לא תשתתף בבחינה באוריינות פיננסית עד 2037 גם לא ייווצר בסיס להשוואה ובדיקה של השיפור ככל שיהיה. הסיבה היא שבמבחן ב-2033 לא יהיה פרק אוריינות פיננסית.
אנשי מקצוע מתחו בוועדה ביקורת על ההחלטה. מנכ"לית אסטרטגיה של רשות שוק ההון גל יעקובי הוסיפה: "PISA היא הדבר הנכון, מדידה מקצועית בינלאומית, ולא רק מדידה פנימית. אנחנו נהיה מוכנים לממן את הדבר החשוב הזה". מנהלת מחלקת התקשורת של בנק ישראל נורית פלתר אמרה ש"אם לא נשתתף במבחן PISA לא נוכל לשפר". היא סיפרה ש"אני חוזרת מכינוס ה-oecd של וועדת האוריינות הפיננסית בה בנק ישראל חבר. עשרות מדינות הודיעו שייששתפו בבחינה ב-2029: קנדה. אוסטריה, בלגיה. פינלנד, איטליה ועוד. מעט מדינות כגון: סין, ירדן ומקאו הודיעו שלא ישתתפו. אני חושבת שישראל לא צריכה להיות ברשימה הזו, עם כל הכבוד למדינות אלו. בלי מדידה, לא נצליח".
