המלחמה באיראן הגיעה לקניונים במפרץ הפרסי: הצרכנים מהדקים חגורות
המלחמה פגעה בתיירות, ייקרה את היבוא ושחקה את אמון הצרכנים במדינות המפרץ; רשת הסופרמרקטים לולו דיווחה על צניחה ברווחים, וההכנסות בדיוטי פרי בדובאי נפלו; בעוד קמעונאיות גדולות מפטרות עובדים, הצרכנים נוטשים את מותגי היוקרה ועוברים לחלופות זולות יותר
הצרכנים במדינות המפרץ הפרסי מהדקים את החגורה בעקבות המלחמה באיראן, שפגעה באמון ודחפה כלפי מעלה את עלויות היבוא. המצב מפעיל לחץ נוסף על הקמעונאיות הגדולות באזור, שמתמודדות גם עם ירידה במספר התיירים ובהוצאות שלהם.
לולו ריטייל, מפעילת הסופרמרקטים מהגדולות באזור, דיווחה מוקדם יותר החודש כי "סנטימנט צרכנים נמוך" פגע במכירות של מוצרים שאינם מזון, ובהתאם דיווחה על ירידה של 28% ברווחים בתשעת החודשים הראשונים של השנה. בדומה, מג'יד אל פותיים, החברה שמחזיקה בזיכיון של קרפור באזור, מסרה כי ההכנסות במחצית הראשונה של השנה ירדו ב־6% לעומת שנה קודם לכן, והירידה הזו משקפת "תנאים מאתגרים יותר לצרכנים, במיוחד באמירויות".
סופיאן אכתר, סגן נשיא בחברת ייעוץ ההשקעות אלפן קפיטל, הוסיף: "חוסר הוודאות הגיאופוליטי המתמשך קרוב לוודאי שיהפוך את הצרכנים לזהירים יותר בכל הקשור להוצאות, במיוחד במה שמוגדר כהוצאות לא חיוניות".
המלחמה, שפרצה ב־28 בפברואר בעקבות התקיפה המשותפת של ישראל וארצות הברית באיראן, הפכה לנטל משמעותי על סקטור התיירות. כך, ההכנסות בחנויות הדיוטי פרי בדובאי נפלו בשבעת החודשים הראשונים של השנה ב־25.3% על רקע הירידה במספר הנוסעים, כך לפי הנתונים שאספו באלפן.
קניון בדובאי
(צילום: visit dubai)
מדינות המפרץ השקיעו רבות בשני העשורים האחרונים בפיתוח סקטורים נוספים מלבד הנפט, בהם תיירות וקמעונאות, וזאת כדי להפחית את התלות במקור הכנסה אחד. בערים כמו דובאי ודוחא נבנו מרכזי קניות נרחבים כדי לפנות לאוכלוסייה ההולכת ומתעשרת ולתיירים בעלי כיסים עמוקים במיוחד.
אולם, האטה מתמשכת בהוצאות הצרכנים עלולה להוות מכשול נוסף בפני המודל הכלכלי הזה, שכן המלחמה שיבשה גם את תעשיות התעופה והמסחר. האטה עלולה לאלץ עסקים לקצץ בעלויות על ידי פיטורי עובדים והקפאת גיוסים ותוכניות התרחבות, ובכך לשחוק אף יותר את עמודי היסוד של הכלכלה.
קבוצת מג'יד אל פותיים, שהתפרסמה לאחר שבנתה את הקניון באמירויות שכולל אתר סקי מקורה, פיטרה השנה מאות עובדים, כך לדברי אנשים המעורים בנושא. הם ציינו כי קבוצת קמעונאות נוספת, ג'שנמאל (Jashanmal), קיצצה גם היא בכוח האדם. מוכרים בקניוני השיש בדובאי דיווחו גם כי נרשמה ירידה במספר הלקוחות המבוססים הנכנסים לחנויות היוקרה. מג'יד אל פותיים וג'שנמאל לא השיבו על בקשה לקבלת תגובה.
בשל התלות הכבדה של מדינות המפרץ ביבוא מזון, הסגירה החלקית של מצר הורמוז אילצה חברות לבחור בחלופות יקרות יותר של משלוחים דרך היבשה או האוויר, מה שהגדיל אף יותר את העלויות. "כל דחיפה מעלה של עלויות השילוח והלוגיסטיקה עשויה להיתרגם למחירי קמעונאות גבוהים יותר, מה שיפעיל לחץ על כוח הרכישה של הצרכנים ועלול להשפיע לשלילה על הביקוש", אמר אכתר מאלפן קפיטל.
בכירים בתעשייה ואנליסטים טוענים כי בסיס הצרכנים המקומי בסעודיה ובאמירויות עזר לרכך במידה מסוימת את הפגיעה הכלכלית מהמלחמה. אך בו בזמן, הם מזהירים כי האינפלציה שנגרמה בשל עלויות השילוח הגבוהות יותר פוגעת בסנטימנט הצרכנים בעוד המלחמה נכנסת לחודש התשיעי שלה.
עם זאת, עבור גורמים נוספים בתעשייה, המלחמה יצרה גם הזדמנויות. כך, למשל, יוניון קופ מדובאי, קואופרטיב הצרכנים הגדול ביותר באמירויות שפונה ללקוחות עם מודעות גדולה יותר למחירים, דיווח על עלייה ברווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בדומה, הרווח עבור תשעת החודשים הראשונים השנה באמריקנה רסטורנטס, המפעילה האזורית של מותגי מזון מהיר כמו פיצה האט וטאקו בל, זינק ב־60% לעומת השנה שעברה, לאחר שהשלימה תוכנית התרחבות ברחבי האזור.
בכיר בקבוצה ציין כי הצרכנים אוכלים יותר ברשתות הזולות כמו KFC והרדי'ס. "כשההכנסה הפנויה יורדת, אנשים נוטים לבחור באפשרויות הזולות יותר, ויש לנו כאלה בפורטפוליו שלנו", אמר. דבשיש מוחרג'י, ראש מחלקת הצרכנות והקמעונאות בשלוחה המקומית של חברת הייעוץ קירני, מעריך כי לבחירה של הקונים במותגים זולים יותר עשויה להיות השפעה מתמשכת על התעשייה. "זה יוצר ביקוש למותגים מקומיים ולחברות", אמר. "נייר המטבח שקונים כבר לא חייב להגיע משוויץ או מחברה בינלאומית, ולמי שיש ילדים קטנים, אז גם החיתולים לא צריכים להיות בינלאומיים". לדברי מוחרג’י המצב גם מציג בפני האוכלוסייה "טווח רחב של מחירים, כך שאנשים מכל רמות ההכנסה יוכלו לחיות פה בנוחות".
