לא רק נפט: גלי ההדף האפשריים של סגירת מצר הורמוז
איראן אמנם עדיין לא חסמה באופן פיסי את מצר הורמוז, אך הודיעה לכלי שיט באזור כי המעבר בו אינו אפשרי; המשמעות הכלכלית של המהלך עשויה להיות דרמטית
היום, שעות אחרי תחילת התקיפות המשותפות לישראל וארה"ב באיראן, משמרות המהפכה שידרו, לפי דיווחים, בקשר הימי מסר חד לכלי שיט באזור כי המעבר במצר הורמוז אינו אפשרי. ברגע שמגיע מסר כזה, ואף שהאיראנים לא חסמו את המצר פיסית, השוק לא מחכה לדיונים אלא פועל מיידית, ולכן בעלי מכליות, חברות אנרגיה וסוחרים החלו להקפיא משלוחים של נפט, תזקיקים וגז טבעי נוזלי (גט"ן) דרך המצר. במקביל נצפתה באמצעות אתרים לניטור תנועת הספנות הצטברות של כלי שיט ליד נמלים מרכזיים – כולל פוג’יירה באמירויות – כשהספינות ממתינות במקום להיכנס ל"צוואר הבקבוק" הבעייתי.
המשמעות הכלכלית המיידית היא לא פחות מדרמטית שכן הורמוז הוא לא עוד נתיב שיט, אלא צוואר הבקבוק הקריטי של ייצוא האנרגיה מהמפרץ. רוב יצוא הנפט של סעודיה, איראן, איחוד האמירויות, כוויית ועיראק עובר דרך המצר. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, כ-20 מיליון חביות ביום – כ-25% מסחר הנפט הימי העולמי שמהווים כ-20% מתצרוכת הנפט העולמית - עוברות במצר הורמוז. בסך הכל, לפי הערכות, כ-80% מהיצוא דרך המצר מיועדים לשווקים באסיה.
אבל עם כל החשיבות לשוק הנפט, דרמה לא פחות משמעותית מתרחשת בשוק הגז. במצבים קריטיים שכאלה, לשוק הנפט יש יכולת תמרון מסוימת בין השאר באמצעות מלאים או הגברת תפוקה של מדינות מחוץ למעגל האלימות, בעוד שהגט"ן תלוי בלוחות הפלגה ובחלונות פריקה. לפי הדיווחים, לפחות 14 מכליות גט"ן כבר האטו היום, הסתובבו או עצרו בתוך/סביב המצר – איתות לשיבוש המתרחש בפועל, לא רק לחשש. לפי נתוני סוכנות האנרגיה ניתן להבין את הרגישות שכן כ-94% מיצוא הגט"ן של קטאר ו-100% מיצוא הגט"ן של איחוד האמירויות עוברים בהורמוז, והן מייצגות יחד כ-19% מסחר הגט"ן העולמי. עיקר הייצוא שלהן הוא לאסיה ולכן אם השוק באסיה ייכנס למצב של "חנק" בגלל מחסור במשלוחי גז, גלי ההדף יעברו משם גם לאירופה, אף ששתי המדינות המפרציות אינן ספקיות מובילות ליבשת זו.
חשוב להבין שגם אם אין "סגירה" באמצעות חסימה פיזית של הכוחות האיראנים, הנזק ברמת המאקרו הוא מיידי ולא ניתן לעצירה. מספיק שהמעבר יהפוך להגדרה של "מסוכן" או "בלתי-צפוי" כדי להפעיל שלושה מנגנונים שמייקרים את המחירים לעולם כולו:
1. זמן המתנה ודמי השהיה - כל יום שעובר בלי מעבר בטוח במצר הוא עלות ישירה למטען ולחוזים.
2. ביטוח סיכון-מלחמה – כשהסיכון קופץ, הביטוח מתייקר ומסנן מיידית ספינות "חלשות" מהאזור.
3. תחרות על מטענים חלופיים – בעיקר באסיה, שמקבלת את עיקר האספקה דרך הורמוז. ככל שהחסימה תתארך השווקים באסיה ינסו לנגוס באספקה המופנית לאירופה
השאלה המתבקשת היא האם יש חלופות למצר הורמוז? יש, אבל הן מכסות רק חלק קטן. סוכנות האנרגיה העולמית מעריכה שקיימת קיבולת צינורות פוטנציאלית של 3.5-5.5 מיליון חביות ביום שיכולה להסיט אספקה כדי לעקוף את הורמוז ועדיין מדובר בחלק קטן מול 20 מיליון החביות. הצינורות הללו עוברים בסעודיה ובאמירויות - שני יעדים שנפגעו ביום הראשון של המערכה הנוכחית - ואין לשלול ניסיונות של איראן או שלוחותיה בהמשך לפגוע גם בנתיבים החלופיים.
המשמעות של מה שקורה בהורמוז אינה תיאורטית. גם אם כרגע לא מורגש מחסור בשווקים, העולם מתחיל לתמחר "פרמיית הורמוז" וזה יתגלגל בסופו של דבר למחירי תשומות האנרגיה, עלויות הובלה וביטוח, ועלויות יבוא של חומרי גלם ומוצרים בטווח הקרוב. אם שיבוש משלוחי הגט"ן יימשך, התחרות על מטעני גז חלופיים עלולה ללחוץ גם על שווקים רחוקים מהמפרץ, משום שקטאר היא עוגן מרכזי בשוק הגז הגלובלי
