החזרה של לידס ומנור סולומון לפרמיירליג שווה מאות מיליונים
החזרה של לידס יונייטד לפרמיירליג אחרי שער הניצחון של מנור סולומון במחזור הסיום של הצ'מפיונשיפ היא פתח לזינוק כלכלי אדיר למועדון ולעיר. המעבר לליגה הבכירה באנגליה נחשב למהלך הספורטיבי בעל השווי הכלכלי הגדול ביותר בעולם, אבל גם טומן בחובו לא מעט סיכונים
הזינוק המאושר של מנור סולומון בדקה ה־91 של המשחק מול פלימות' כבר הפך לאחד הרגעים המרגשים של העונה בצ'מפיונשיפ. שער הניצחון שכבש הישראלי הבטיח ללידס יונייטד את המקום הראשון בליגת המשנה. אחרי שנתיים של היעדרות מהפרמיירליג, היא תחזור אליה בעונה הבאה. אבל מאחורי הדרמה על הדשא, מסתתרת דרמה כלכלית עבור המועדון בעל ההיסטוריה העשירה וקהל האוהדים הנאמן.
לידס עומדת בפני זינוק פיננסי שיכול לבסס את עתידה שנים קדימה, אם רק תצליח הפעם לתקוע יתד בליגה הבכירה. "העלייה מהצ'מפיונשיפ לפרמיירליג נחשבת למהלך הספורטיבי בעל השווי הכלכלי הגדול ביותר בעולם – יותר מזכייה בליגת האלופות", אומר אורן רוזמן, שותף ומוביל תחום התקשורת, המדיה והספורט ב־Deloitte ישראל.
שווי העלייה מוערך ב־200-170 מיליון ליש"ט לשלוש עונות. "אם קבוצה גם מצליחה לשרוד בפרמיירליג, השווי של המהלך עשוי לזנק ל־300 מיליון ליש"ט ואף יותר. ואילו זכייה בליגת האלופות שווה 86 מיליון יורו". לדבריו, "צריך לזכור גם שהזכייה בליגת האלופות היא נקודתית. אבל ברגע שאתה מעפיל לפרמיירליג ואתה תוקע שם יתד, יש לך פוטנציאל כלכלי אדיר".
הפרמיירליג היא כבר מזמן ליגה בפני עצמה, לא רק בהשוואה לצ'מפיונשיפ, אלא לעומת הליגות הבכירות באירופה. בעוד הכנסות הפרמיירליג עמדו בעונת 2022/23 על 6.9 מיליארד יורו, הליגה הגרמנית ניצבה הרחק מאחור עם 3.8 מיליארד יורו, הספרדית עם 3.5 מיליארד, האיטלקית עם 2.8 מיליארד והצרפתית עם 2.4 מיליארד, לפי נתוני דלויט. אם בוחנים את המועדונים העשירים בעולם, בעשירייה הראשונה ישנם שישה מועדונים מהפרמיירליג.
וזה לא מפתיע: הכנסות מועדוני הפרמיירליג נמצאות בעלייה מתמדת בשנים האחרונות ורשמו זינוק של 11% ב־2022/23 לעומת העונה שקדמה לה, כאשר עיקר הזינוק הגיע מחוזי זכויות שידור בינלאומיים חדשים. ההכנסה של כל אחת משש הקבוצות הגדולות בפרמיירליג היתה מעל רף של 460 מיליון ליש"ט, בעוד שאר הקבוצות בליגה הכניסו בממוצע כ־184 מיליון ליש"ט. בסך הכל ממוצע ההכנסות לקבוצה בפרמיירליג עמד על 303 מיליון ליש"ט באותה עונה. מנצ'סטר סיטי היתה בראש עם 718 מיליון ליש"ט, ואחריה יריבתה העירונית מנצ'סטר יונייטד עם 650 מיליון ליש"ט.
בעוד מועדוני הפרמיירליג נהנים מהכנסות שוברות שיאים, בצ'מפיונשיפ הסיפור נראה אחרת. ממוצע ההכנסות לקבוצה בליגת המשנה עמד ב־2022/23 על כעשירית מזה שבפרמייליג – 31 מיליון ליש"ט. שתי הקבוצות עם ההכנסות הגבוהות ביותר בה היו נוריץ', עם 76 מיליון ליש"ט, וברנלי, עם 66 מיליון – מרחק שנות אור מהמובילות בפרמיירליג.
דו"חות לידס בשנה שבה ירדה ליגה (2023/24) חושפים גם הם את עומק האתגר הכלכלי בליגת המשנה. הכנסות המועדון ירדו ב־33% מ־190 מיליון ליש"ט ל־128 מיליון ליש"ט, בעיקר בשל ירידה דרמטית בזכויות השידור – מ־112 מיליון ליש”ט ל־54 מיליון. אף שביצעה קיצוץ מסיבי בהוצאות שכר השחקנים, הקבוצה רשמה הפסד של 61 מיליון ליש"ט – הגבוה ביותר בצ'מפיונשיפ.
נתונים אלו ממחישים את הפער העצום: קבוצות בצ'מפיונשיפ נאלצות לתפקד תחת מגבלות תקציביות קשות, ולהמר לעתים על עלייה שתחלץ אותן. אבל עם ההזדמנות מגיע גם הסיכון. קבוצות שעלו וירדו בתוך עונה חזרה לליגת המשנה נאלצו להתמודד עם חוזים יקרים, הכנסות מצטמצמות ולחץ מהקהל. ניהול כלכלי לא זהיר עלול להביא לבעיות חמורות, בדומה למשברים שחוו מועדונים כמו האדרספילד וסנדרלנד.
פרופ' אלכס קרומר, מומחה לכלכלת ספורט באוניברסיטת מולדה בנורבגיה, שומר על זהירות בנוגע לזינוק הפיננסי הצפוי למועדון. "נכון, ההכנסות יעלו – אבל גם הוצאות השכר יזנקו, במיוחד לקבוצות קטנות", הוא אומר. "אצל נוטינגהאם פורסט השכר מהווה 94% מההכנסות, לעומת כ־59% בלבד במנצ'סטר סיטי. ללידס צפויה קפיצה כלפי מעלה – אבל גם הוצאה בהתאם".
אחד המדדים המרכזיים להערכת היציבות הפיננסית של מועדון הוא יחס השכר להכנסות, שמודד את השיעור שהולך לתשלום שכר מתוך ההכנסה הכוללת של הקבוצה. יחס נמוך (למשל 60%-50%) מצביע על ניהול תקציבי זהיר. יחס גבוה (100%-90% ואף יותר) עלול להצביע על התנהלות מסוכנת, כאשר כמעט כל ההכנסה נבלעת בשכר. יחס זה עמד בצ'מפיונשיפ בממוצע על 94% בעונת 2022/23, אך 10 מועדונים בליגה הוציאו על שכר יותר מ־100% מהכנסותיהם.
לדברי רוזמן, "כדי למנוע מצב שבו קבוצות חוששות להשקיע סכומים גדולים ולרדת מיד חזרה לצ'מפיונשיפ – נוצר מנגנון של 'מצנח זהב': סכום של 90 מיליון ליש"ט שניתן בשלוש שנים לקבוצות שיורדות מיד ליגה". ואכן, אפשר לראות את ההשפעה של מצנח הזהב על קבוצות הצ'מפיונשיפ. חמש קבוצות שנהנו ממענקי מצנח הזהב שמרו על יחס שכר להכנסות טוב יותר של 82%-75% בלבד. בפרמיירליג יחס השכר להכנסה נמוך יחסית בגלל ההכנסות הגבוהות מזכויות שידור וספונסרים – כך שהמועדונים הגדולים יכולים לשלם משכורות עתק בלי לסכן את עצמם.
מומנטום חדש לעיר אפרורית
סולומון עצמו חווה עונת שיא מבחינה אישית בלידס עם 10 שערים ו־12 בישולים. הוא הפך ליקיר האוהדים, והביע כבר את רצונו להמשיך בקבוצה בעונה הבאה, תוך שהוא מדגיש את החיבור שלו גם לעיר לידס. העיר עצמה – המונה כ־800 אלף תושבים – צפויה ליהנות מתחייה כלכלית בעקבות העלייה לליגה הבכירה: זינוק בתיירות, תחבורה, מסחר ונדל"ן סביב מגרש הבית, איצטדיון אלנד רואד שמתכונן לעבור הרחבה. עבור עיר שנאבקה בשנים האחרונות עם תדמית תעשייתית אפרורית, הצלחת המועדון יוצרת מומנטום חדש.
רוזמן אומר כי לאפקט העלייה צפויה "השפעה ישירה של כ־15-10 מיליון ליש"ט בשנה לעסקים מקומיים – מסעדות, פאבים, חנויות. יש גם פיתוח סביבתי, מיתוג עירוני ותיירות. המיתוג העירוני שווה גם הוא הרבה כסף. כל משחק מעלה את החשיפה שלך לתיירות מקומית ובינלאומית. ההצלחות, למשל, של מנצ'סטר בכדורגל הזניקו את העיר".
תיירות כדורגל ישראלית ללידס כדי לצפות בסולומון יכולה להוות שיקול מבחינת הקבוצה בשאלה אם להחתים אותו גם לעונה הבאה?
רוזמן: "הישראלים הם תיירי כדורגל מאוד משמעותיים, במשחקים של ליגת האלופות, בקלאסיקו, השיעור של הישראלים מאוד גבוה. בוודאי שיש פוטנציאל של תיירים ישראלים שיגיעו לראות את מנור. כמה זה מזיז את המחט במונחים של מועדון פרמיירליג גדול? לא ברור – אנחנו עוד לא כמו השוק היפני או הקוריאני, שלגביהם יש למועדונים שיקולים כלכליים שנכנסים להחתמות של שחקנים".
