מחקר בצרפת חושף: זינוק מדאיג בחשיפה למתכת מסרטנת במזון היומיומי
החשיפה לקדמיום נמצאת בעלייה בצרפת, כאשר כמעט מחצית מהמבוגרים חורגים מהרמות הבטוחות בשל זיהום במזונות יומיומיים כמו לחם, פסטה, תפוחי אדמה וירקות. הנושא הופך לבעיה מתפתחת בתחום בריאות הציבור ומעורר דאגה משמעותית בצרפת ובאיחוד האירופי
פסטה, לחם, תפוחי אדמה, מאפים, דגני בוקר וגם שוקולד. הם פופולריים במיוחד, אבל הופכים כעת לדאגה משמעותית עבור אוכלוסיית צרפת: מחקר ארוך שנים שביצעה הסוכנות הצרפתית לבטיחות מזון, סביבה ובריאות תעסוקתית (ANSES ופורסם בשבוע שעבר מגלה כי תושבי המדינה חשופים במיוחד לקדמיום, מתכת כבדה רעילה הנחשבת למסרטנת ומזיקה במיוחד לבריאות, עם רמות גבוהות פי 3-4 מאשר ברוב מדינות אירופה האחרות. החשיפה נמצאה בניטור ביולוגי שבוצע בתושבים. הסיבה העיקרית: דשן חקלאי, החושף גידולים למתכת החודרת ליבולים ומגיעה לגוף האדם.
סוכנות הבטיחות במזון חשפה כי האוכלוסייה במדינה חווה חשיפה "חזקה וגוברת" לקדמיום בעיקר דרך מזונות פופולריים במיוחד. הסוכנות תיארה את המצב כ"מדאיג" וציינה כי יש צורך בפעולה "מהירה ונחושה" כדי להגביל את ההשפעות המזיקות על בריאות האדם. הנתונים החדשים, לפיהם כמחצית (47.6%) מהאוכלוסייה הבוגרת חורגת מערכי הייחוס הטוקסיקולוגים למתכת הכבדה, מעוררים סערה במדינה, כאשר הם לקוחים ממחקר המציג לראשונה את קנה המידה ואת אופי החשיפה לקדמיום בצרפת. בסוכנות המזון ציינו כי נמצאו "רמות קדמיום מדאיגות בכל הגילאים, אפילו בילדות המוקדמת".
הקדמיום ידוע כחומר מסרטן שנקשר לשורהת בעיות בריאות, וכך למשל חשיפה ממושכת אליו גורמת לנזק לכליות ולשבריריות העצמות בבני אדם, במיוחד כתוצאה מחשיפה אוראלית דרך מזון ומי שתייה. הוא מצוי באופן טבעי בסביבה, אך גם פעילות אנושית גורמת להגברה שלו ולריכוזים מדאיגים אליהם נחשפת האוכלוסייה. לגוף האדם הוא מגיע דרך מזון, מים, אוויר, אבק, אדמה, קוסמטיקה ועישון. עם זאת, בסוכנות הצרפתית הדגישו כי המזון בולט כמקור החשיפה העיקרי המהווה עד 98% מהחשיפה בקרב לא-מעשנים.
הניתוח החדש מצביע על כך שחשיפה לקדמיום דרך התזונה בצרפת גבוהה פי 3-4 מאשר ברוב מדינות אירופה האחרות. כ-47% מהמבוגרים וכמעט אחד מכל חמישה ילדים חורגים מהרמות הבטוחות, כאשר החשיפה למתכת הרעילה דרך מזון היא ממושכת ועקבית. לפי דו"ח הסוכנות, המזונות המזוהמים ביותר אשר העלו באופן ניכר את החשיפה של האוכלוסייה בצרפת לקדמיום הם מזונות נפוצים למדיי בתזונה הצרפתית. בראשם דגני בוקר, לחמים, מאפים, עוגות, עוגיות, פסטה, אורז, חיטה, תפוחי אדמה וירקות נוספים. סיגריות וסיגריות אלקטרוניות מהוות מקור משמעותי נוסף לחשיפה.
החשיפה העיקרית לקדמיום היא דרך דשני פוספט, המהווים מקור עיקרי לזיהום קרקעות חקלאיות. סלעי פוספט המשמשים לייצור דשן מכילים באופן טבעי קדמיום, ובזמן הדישון המתכת עוברת לאדמה ומשם נספגת בגידולים כמו חיטה ותפוחי אדמה. עשורים של דישון חקלאי אינטנסיבי, הפכו מאכלי יסוד כמו לחם וירקות למקור החשיפה העיקרי של בני האדם, וכך גם לסיכון העיקרי כעת בצרפת, כך לפי סוכנות הבטיחות במזון. דרכי חשיפה נוספות אולם משמעותיות פחות הן שימוש בבוצת שפכים (תוצר של טיהור שפכים) כדשן, ייצור פלדה, התכת מתכות ושריפת דלקים מאובנים המשחררים חלקיקי קדמיום לאוויר (אלו שוקעים לאחר מכן לקרקע ומחלחלים למקורות המים) וקדמיום המשמש לייצור סוללות ניקל-קדמיום (NiCd), ציפויים ופיגמנטים. השלכה לא מבוקרת של פסולת זו גורמת לדליפת המתכת הכבדה לסביבה.
לפי סוכנות המזון הצרפתית, הבעיה המרכזית נובעת משימוש בדשני פוספט המיובאים לצרפת ממדינות צפון אפריקה, ובעיקר מרוקו. מדינות כמו מרוקו (המחזיקה בכ-70% מעתודות הפוספט בעולם), תוניסיה ואלג'יריה, מייצאות סלעי פוספט שנחשבים לבעלי ריכוז קדמיום גבוה יחסית (לשם השוואה, פוספט המופק ברוסיה הוא ממקור וולקני, ולכן הוא נקי כמעט לחלוטין מקדמיום). התלות של צרפת ואירופה בפוספט מצפון אפריקה יצרה מצב שבו לאורך עשורים פוזרו על הקרקעות החקלאיות דשנים עם ריכוזי קדמיום גבוהים. המתכת אינה מתפרקת; היא מצטברת בתוך האדמה ונספגת על ידי הגידולים.
בשנים האחרונות התחולל "קרב" פוליטי סביב התקנים של האיחוד האירופי לרמת הקדמיום בדשנים: מדינות כמו צרפת וגרמניה דחפו להורדה דרסטית של הרף, כך שיעמוד על 20 מ״ג קדמיום לקילוגרם דשן, כדי להגן על בריאות הציבור. המדינות המייצאות ובראשן מרוקו, הפעילו לחץ כבד נגד ההחלטה, שכן ניקוי הקדמיום מהדשן (תהליך שנקרא Decadmiation) הוא יקר מאוד מבחינה טכנולוגית ועלול לפגוע בכלכלתן. לפי הפשרה שהושגה, התקן האירופי עומד כעת על 60 מ״ג, אולם בצרפת הוא עדיין תקן של 90 מ״ג לקילוגרם.
אחד המכשולים העיקריים כעת, הוא יצירת תלות בפוספט הרוסי, במיוחד לאור המצב הגיאופוליטי מאז פלישת רוסיה לאוקריאנה, כך אם יוחלט להחמיר את תקינת הקדמיום באיחוד האירופי. אך כדי להפחית את החשיפה לקדמיום באופן בר-קיימא, קראה הסוכנות הצרפתית ל"החלת ערכי סף לקדמיום בדשנים בהקדם האפשרי", וחזרה על המלצתה משנת 2019 לקבוע תכולת קדמיום מקסימלית של 20 מ"ג לקילוגרם בדשני פוספט מינרליים. ״אם רמות החשיפה הנוכחיות יימשכו ולא יינקטו צעדים, צפויות השפעות שליליות ארוכות טווח עבור פלח הולך וגדל של האוכלוסייה", כך לפי הסוכנות.
בישראל משתמשים החקלאים בעיקר בדשן מתוצרת מקומית, המופק גם הוא מסלע הפוספט. לפי משרד הבריאות, המנטר מזהמים בתוצרת חקלאית, בבדיקות שנעשו במדינת ישראל בשנת 2025 נמצאה חריגה אחת בלבד ובדיקות בשנים הקודמות נמצאו חריגות מעטות מאוד. הרגולציה עצמה כיום דומה לאיחוד האירופי, כך לאחר התאמות שנעשו במסגרת רפורמת ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״. כך התקנים הותאמו ועומדים על 60 מ״ג קדמיום לק״ג דשן. עוד לפי משרד הבריאות, ״משרד הבריאות שותף בפרויקט PARC, במסגרתו מתבצע ניטור ביולוגי, בין היתר של קדמיום, תוצאות הניטור מראות על רמות חשיפה נמוכות לקדמיום בישראל״.
לפי תוצאות ניטור שפורסמו על ידי משרד הבריאות ב-2023, בשתן של 91% מהנבדקים נמצאה נוכחות של קדמיום. רמות הקדמיום נמצאו גבוהות יותר בקרב המשתתפים הערבים בבדיקות באופן מובהק וסטטיסטי יותר מאשר בקרב המשתתפים היהודים. באופן מפתיע, נמצא כי ככל שההכנסה גבוהה יותר – כך גם ריכוז הקדמיום והכספית אצל הנסקרים גבוהה יותר. לפי בדיקת קורלציה, אכילת ירקות עליים כמו חסה, תרד, פטרוזיליה ושמים נקשרת לעלייה בריכוזי הקדמיום. ריכוזי קדמיום היו נמוכים יותר בהתאמה לאכילה מרובה של בשר בקר ועוף.
