פרסום ראשון
חובות של 225 מיליון שקל וחשד למעילה: הבנקים מבקשים חדלות פירעון לשינטרקו
הפועלים, לאומי ומזרחי מבקשים למנות נאמן זמני שינהל את נכסי יבואנית התבואה ושתי חברות בנות של הקבוצה, וטוענים למעילת ענק של 70 מיליון שקל בחברה שלטענתם הוסתרה מהם במשך שנים. לחברה חוב נוסף של 40 מיליון שקל לגופים חוץ-בנקאיים
בנק הפועלים, בנק לאומי ובנק מזרחי טפחות הגישו היום (חמישי) לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה דחופה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד חברת שינטרקו ושתי חברות נוספות בקבוצה, קציר ברכת הארץ וישרא-בר שמנים ותבואות.
הבנקים, שהחוב הכולל של שלוש החברות כלפיהם מסתכם בכ-225 מיליון שקל, מבקשים הקפאת הליכים לחברות ולמנות נאמן זמני שיפעל לשמירת נכסיהן ולבחינת מצבן. הבקשה הוגשה על רקע הידרדרות חמורה במצבן הפיננסי של החברות, לצד טענות למעילת ענק בהיקף של כ-70 מיליון שקל, שלפי הבנקים הוסתרה מהם במשך שנים.
את הבקשה הגישו בשם בנק הפועלים עורכי הדין אמנון ביס, ליאור שרעבי ואביה גולדרייך מגנאג’י ממשרד גורניצקי; בשם בנק לאומי עורכות הדין שירלי יפרח-אזור וטל מורג-יניב ממשרד שירלי יפרח-אזור; ובשם בנק מזרחי טפחות עורכי הדין ישראל בכר וענת מרום ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ.
מהבקשה עולה כי החוב הישיר של קבוצת שינטרקו (החברות שינטרקו, קציר וישרא-בר) לשלושת הבנקים מסתכם בכ-225 מיליון שקל: כ-112 מיליון שקל לבנק הפועלים, כ-75 מיליון שקל לבנק לאומי וכ-37.5 מיליון שקל למזרחי טפחות.
בבקשה נטען כי מעבר לחובות הבנקאיים, לחברות הקבוצה התחייבויות נוספות של יותר מ-40 מיליון שקל כלפי גופים חוץ-בנקאיים, ספקים, רשויות ועובדים, כך שסך חובותיהן מוערך בכ-270 מיליון שקל. מנגד, שווי הנכסים שעליהם דיווחו החברות, בעיקר מלאי וחובות לקוחות, נאמד בכ-60 מיליון שקל בלבד. לטענת הבנקים, גם נתונים אלה עלולים שלא לשקף את מלוא חומרת המצב, בין היתר בשל חובות לקוחות שאינם ניתנים לגבייה ומלאי ששוויו הוערך ביתר.
אחת הטענות החמורות בבקשה נוגעת למעילה שלפי הנטען בוצעה לאורך שנים בידי בכיר בשינטרקו לשעבר. על פי המידע שלטענת הבנקים נמסר להם על ידי החברות, הועברו כספים בהיקף מצטבר של יותר מ-70 מיליון שקל מחשבונות החברה לחברה בבעלות אותו בכיר. לטענת הבנקים, מהמידע שנמסר להם עולה כי בחברה ידעו על המעילה הנטענת כבר בשנת 2022, אך נמנעו מלדווח עליה לבנקים והותירו את הבכיר בתפקידו במשך שנים נוספות. לפי הבקשה, רק ב-11 בנובמבר השנה הוגשה תלונה למשטרה. הבנקים מבקשים למנות בעל תפקיד בעל ניסיון בחקירות מורכבות, לרבות בחו”ל, כדי להתחקות אחר הכספים ולבחון את האפשרות להשבתם.
שינטרקו, שנוסדה בשנת 1991, פועלת בתחום יבוא ושיווק התבואה בישראל ובגדה המערבית, בין היתר במסגרת מכרזים ממשלתיים לאחזקת מלאי חירום. החברה מחזיקה ב-100% ממניות קציר ברכת הארץ, העוסקת ביבוא ואחזקת חיטה, וב-50% ממניות ישרא-בר, הפועלת בתחום השמנים למאכל. בעלי המניות בשינטרקו הם איש העסקים שלום חתוקה, המחזיק ב-49% מהמניות, וחברת PROALUM השווייצרית, שבבעלות איש העסקים ריגס פרדיקיס, המחזיקה ב-51%.
בשנים האחרונות נקלעה הקבוצה לקשיים עסקיים משמעותיים. לפי דוח של בודק חיצוני שמינתה החברה, מחזור הפעילות של שינטרקו עמד בשנת 2022 על כ-836 מיליון שקל, לעומת כ-265 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2026. בין הגורמים להידרדרות המפורטים בדוח נמנים הפסדים בעסקאות רכש על רקע המלחמה באוקראינה, השקעות כושלות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים וחובות לקוחות בסך כ-43 מיליון שקל שקיים ספק לגבי יכולת גבייתם.
ברקע הדברים עומד גם סכסוך בין בעלי המניות בחברה. ביולי האחרון פורסם כי בעל השליטה השווייצרי, ריגס פרדיקיס (51%), הגיש תביעה נגד החברה, שותפו שלום חתוקה (49%) ומנכ”ל שינטרקו אסף שחק, חתנו של חתוקה. במסגרת התביעה נטען כי נמנע מפרדיקיס מידע על מצבה האמיתי של החברה. לפי הפרסום, בעוד שהדוחות שהוצגו לו שיקפו רווחים של 137 מיליון שקל, נטען בפניו בהמשך כי החברה מצויה בהפסדים של כ-85 מיליון שקל. שינטרקו סיפקה 7,000 טונות קמח לארגוני הסיוע בעזה במהלך המלחמה.
כעת מבקשים הבנקים מבית המשפט להתערב בדחיפות, בניסיון למנוע פגיעה נוספת בנכסי הקבוצה ולבחון את הנסיבות שהובילו למצבה הפיננסי הקשה. יצוין כי מדובר בטענות שהועלו במסגרת בקשת הבנקים, וטרם ניתנה הכרעה שיפוטית בעניינן.





























