המשבר הכפול של מקרון: הפגנות סוערות - במקביל לניסיונות לקצץ בתקציב
אלפי תלמידי תיכון בצרפת, שקיבלו גיבוי ממפלגות השמאל, יצאו השבוע להפגין במחאה על מצב מערכת החינוך; חלק מההפגנות הידרדרו לאלימות - בתי ספר רבים נותרו סגורים, ומאות שוטרים ותלמידים נפצעו; במקביל מציעה הממשלה קיצוץ של 54 מיליארד יורו בתקציב
צרפת סוערת: לבעיות הכלכליות והפוליטיות של המדינה נוספו בימים האחרונים הפגנות, שחלקן הידרדרו לאלימות, של אלפי תלמידי תיכון שקיבלו רוח גבית ממפלגות השמאל הקיצוני. אתמול, יותר מ-400 בתי ספר נסגרו בעקבות ההפגנות, שנערכות במחאה על המחסור במורים, הזנחת מבני בתי ספר, וימי הלימוד הארוכים. ב-CNBC מציינים כי בחלק מבתי הספר התיכוניים בצרפת, הלימודים מתחילים ב-08:00 ומסתיימים ב-18:00.
במהלך השבוע, ההפגנות - שהחלו בפריז והתפשטו לרחבי צרפת - הפכו לאלימות יותר ויותר, כאשר חלק מהמפגינים התעמתו עם השוטרים והציתו בתי ספר וכלי רכב. על פי העיתונות בצרפת, עשרות אנשי צוות חינוכי, מאות שוטרים ויותר מ-100 תלמידים נפצעו מאז החלו המחאות. במקביל נעצרו אלפי מפגינים.
במסגרת המחאה נחסמו דרכי הגישה לבתי ספר תיכוניים ברחבי המדינה בתמיכתה הגלויה של "צרפת בלתי-כנועה" (LFI), מפלגת השמאל הקיצוני של ז'אן לוק מלנשון, שסקרים צופים לו הגעה לסיבוב השני והמכריע בבחירות לנשיאות בשנה הבאה, שם הוא צפוי לנחול תבוסה מול מנהיגת הימין הקיצוני מרין לה פן. גורמים רשמיים ופוליטיקאים גינו את מפלגתו של מלנשון וטענו כי הרטוריקה של אנשיה, שהצטרפו למחאות, מלבה את זעם התלמידים וגורמת למהומות. באלי בגאיוקו, ראש עיר מטעם "צרפת בלתי-כנועה" שצוטט כאומר כי אלימות היא לעיתים לגיטימית, טען כי דבריו הוצאו מהקשרם.
4 צפייה בגלריה


מפגינים בבורדו, צרפת. על השלט נכתב "אנחנו תומכים בתלמידי בית הספר התיכון"
(צילום: Philippe LOPEZ / AFP)
הממשלה גינתה את האלימות שהתפרצה בחלק מההפגנות, אך הדגישה כי יש להכיר בקשיים בבתי הספר התיכוניים ולטפל בהם. "יש ג'וקים וחולדות בכל מקום בבית הספר", אמרה השבוע לרויטרס פאדילה, תלמידה בת 17, שהוסיפה כי הטמפרטורות בכיתות נעות בין חום בלתי נסבל לקור מקפיא מתחת לאפס בהתאם למזג האוויר. גמזה, תלמידה בת 17 מסן-דני, אמרה כי היחס לתלמידים בפרבר, המאוכלס היסטורית בתושבים ממעמד הפועלים, אינו הוגן בהשוואה לזה שמקבלים תלמידים במקומות אחרים: "אנחנו תמיד אלה שסובלים, בזמן שבפריז או באזורים הכפריים לא מתמודדים עם מצב כזה".
בהודעה שפרסם מוקדם יותר השבוע הנשיא עמנואל מקרון הוא אמר כי הזעם אינו מצדיק אלימות וכי אסור שמנהיגים פוליטיים יתנו לכך לגיטימציה. שר החינוך אדואר ז'פרה אמר אמנם כי התנועה הייתה "לגיטימית בהתחלה", ואולם משרד הפנים של צרפת מסר ביום חמישי כי המהומות "אינן קשורות עוד בשום צורה להבעה לגיטימית של דרישות תלמידי התיכון". המשרד תיאר את המצב כבעל מאפיינים של "אלימות עירונית". משרד ראש הממשלה מסר כי שירותי המודיעין רואים בתנועה "תמרון המאורגן על ידי מפלגת LFI (צרפת בלתי-כנועה) ושלוחותיה מהשמאל הקיצוני", כך לפי רויטרס.
המהומות מוסיפות לכאב הראש הפוליטי המרכזי של הממשלה, שעומדת להתחיל במו"מ עם המחוקקים באסיפה הלאומית על תקציב 2027. שר האוצר, רולאן לסקיל, אמר ביום חמישי כי התקציב יכלול קיצוצים של 54 מיליארד יורו - בין השאר באמצעות הקפאת שכר עובדי המגזר הציבורי, בהם מורים.
צרפת, הכלכלה השנייה בגודלה באיחוד האירופי, מפרה בעקביות את כללי הגוש, המתירים גירעון תקציבי של עד 3% ויחס חוב-תוצר של עד 60%. בשנה שעברה, הגירעון הממשלתי של צרפת הגיע ל-5.1% מהתמ"ג, בעוד שיחס החוב-תוצר שלה עמד על 119% בסוף יוני. ניסיונות הממשלה לבצע קיצוצים, העלאות מסים ורפורמות גרמו בשנים האחרונות לאי יציבות פוליטית - מאז 2021 כיהנו במדינה שישה ראשי ממשלה שונים.
הבעיות הכלכליות והפוליטיות הפכו את סנטימנט המשקיעים כלפי צרפת לשלילי, כאשר במקביל תשואות האג"ח הממשלתיות רושמות שיאים של עשרות שנים.

































