מיזוג יוניליוור-מקורמיק חושף: זו הסיבה האמיתית שמזון הפסיק להיות עסק טוב
שולי רווח נמוכים, צמיחה אטית ושחיקה אחרי הקורונה - כך הפכה חטיבת המזון מנכס לנטל עבור ענקיות הצריכה. העסקה ב-66 מיליארד דולר היא לא סתם מכירת חטיבה — היא חלק ממגמה שבה ענקיות הצריכה הגדולות בעולם מוותרות על אימפריות המותגים ומהמרות על שליטה בקטגוריה אחת
ביום שלישי שעבר הודיעה יוניליוור כי הגיעה להסכמות למכור את חטיבת המזון שלה ליצרנית התבלינים מקורמיק בעסקה שתיצור חברה בשווי 66 מיליארד דולר עם הכנסות שנתיות בגובה 20 מיליארד דולר. זו תהיה עסקת המזון השנייה בגודלה בהיסטוריה, והיא גם ההימור הגדול ביותר של מנכ"ל חברת מוצרי הצריכה הבריטית-הולנדית, פרננדו פרננדז, מאז נכנס לתפקיד במרץ השנה שעברה.
עסקת המזומנים והמניות תאפשר ליוניליוור למזער את תשלומי המס שלה מעסקת המכירה. בעלי המניות יחזיקו ב-65% מהקבוצה המשולבת, בעוד המשקיעים של מקורמיק צפויים לשלוט ב-35% הנותרים.
יוניליוור נוסדה ב-2 בספטמבר 1929, כשחברת המזון ההולנדית Margarine Unie ויצרנית הסבונים הבריטית Lever Brothers התמזגו ויצרו את החברה החדשה. השידוך בין מוצרי טיפוח לבין עסקי מזון הפך את יוניליוור לענקית מוצרי צריכה עם עסקים חובקי עולם ומגוון של מותגים, החל בתה ליפטון וגלידות מגנום ועד סבוני דאב ודיאודורנט Axe. אלא שכאמור האיחוד הזה החזיק מעמד קצת פחות מ-100 שנה.
המיזוג החדש מחבר בין מותגים מוכרים של יוניליוור כמו מיונז הלמנ'ס ואבקת מרק קנור, לתבלינים של מקורמיק ולרטבים של המותג פרנק. עבור מנהלי מקורמיק, העסקה מייצגת חלום שהתגשם. לדברי מנכ"ל יוניליוור פרננדו פרננדז, המיזוג מייצר "ענק טעמים גלובלי". אגב, יוניליוור נמצאת במקביל במו"מ עם היינץ קראפט על עסקת מזון אחרת, כך דיווח באחרונה ה"פייננשל טיימס".
בעוד חלק מנכסי המזון של יוניליוור, כולל חטיבת הודו, אינם כלולים בעסקה, המכירה מייצגת את המהלך המשמעותי ביותר שלה לאורך עשור של היפרדות מעסקי המזון. היא גם מתרחשת במסגרת מאמציו של פרננדז, שנכנס לתפקיד לפני כשנה, לחדד את המיקוד של החברה במותגי טיפוח אישי – מגזר עם קצב צמיחה מהיר יותר מאשר עסקי המזון.
בשנים האחרונות השילה יוניליוור הבריטית גם מותגי מזון אחרים. כך, ב-2017 היא מכרה את חטיבת הממרחים שלה KKR עבור 7 מיליארד יורו ואת חטיבת התה שלה ב-2021 עבור 4.5 מיליארד יורו. בשנה שעברה היא הפכה את זרוע הגלידות שלה לחטיבה עצמאית.
במקביל, היא ממשיכה במאמציה להגדיל פעילות בתחומים אחרים, מהלכים שלא תמיד צלחו את משוכת בעלי המניות. כך, ב-2022, היא ניצבה בפני תרעומת מצד המשקיעים אחרי שהגישה הצעת רכישה בגובה 50 מיליארד ליש"ט עבור עסקי הבריאות של ענקית הפארמה GSK. המשקיע האקטיביסט נלסון פלץ הצטרף בעקבות זאת לדירקטוריון.
העסקה איננה ייחודית בנוף ומייצגת תמורות שמתרחשות במגזר בשנים האחרונות במסגרת ניסיונותיו לשמור על רלוונטיות ברקע שחיקה של מודל הצמיחה, אחרי משבר הקורונה וההאטה בצמיחה בשווקי ענק כמו סין. כתוצאה, החברות המובילות בתחום מתרחקות ממודל תאגידי הענק לכיוון מודל ממוקד יותר המתעדף שליטה בקטגוריות ספציפיות, במקום מגוון מותגים שאינם קשורים זה בזה.
לפי אנליסטים, הגודל כעת חשוב פחות, וההצלחה נמדדת ברלוונטיות לצרכנים ולשוקי ההון. ההיגיון הנלווה לעסקאות הללו פשוט: חברות נפטרות מחטיבות עם שולי רווח נמוכים יותר על מנת להתמקד בקטגוריות שיגדילו צמיחה. במקרה של יוניליוור, פירושו של דבר התמקדות במוצרי הבריאות והטיפוח, הכוללים, מלבד המותג הוותיק דאב, גם את דרמלוג'יקה ו-TRESemme.
תאגיד המזון והמשקאות הגדול בעולם, נסטלה, נערך גם הוא למכירת עסקי הגלידה על מנת להתמקד במותגים החזקים ביותר שלו. בדומה, קימברלי-קלארק ו-Kenvue מיזגו את פעילותן והכניסו תחת קורת גג אחת מותגים כמו האגיס וקלינקס עם באנד-אייד וטיילנול. גם המהלך הזה נועד לעודד את הפעילות של עסקים עם פוטנציאל צמיחה גדול יותר, כך לפי מנכ"ל קימברלי, מייק הסו, שצוטט ברשת CNBC.
בדצמבר שעבר, הרגולטור האירופי אישר את עסקת מארס לרכישת קלאנובה, ליצירת ענק ממוקד חטיפים בשווי 36 מיליארד דולר.
מדובר כאן ב"זכות לנצח" בקטגוריה ספציפית, סיכם זאת ינס וונג, אנליסט מוצרי צריכה ובריאות ב-EY-Parthenon. "הצמיחה האורגנית הופכת למשימה קשה יותר, ואז האופציות לצמיחה אי-אורגנית עולות על השולחן", הוסיף. "זה מה שקורה בכל חברות מוצרי הצריכה המובילות, הן מתעניינות בגדול במיזוגים ורכישות".
