סגור

מיליארדר אוסטרלי תובע את פייסבוק: לא הסירה פרסומות מזויפות עם תמונתו

איל מכרות הברזל והניקל אנדרו פורסט החל בצעדים משפטיים בגיבוי התובעת הכללית של אוסטרליה. הוא טוען כי הרשת החברתית "לא מנעה מפושעים להשתמש במדיה שלה כדי להונות משתמשים אוסטרלים"

בעל מכרות המתכת, המיליארדר אנדרו פורסט, נקט צעדים משפטיים נגד פייסבוק באוסטרליה. הוא טוען שהרשת החברתית נמנעה מהסרת פרסומות מזויפות שבהן הופיעה תמונתו. לטענתו, פייסבוק פעלה תוך כדי "רשלנות פלילית", מכיוון שלא "עשתה צעדים מספיקים כדי למנוע מפושעים להשתמש בפלטפורמת המדיה החברתית שלה כדי להפיץ פרסומות מזויפות ולהונות משתמשים אוסטרלים", טוען פורסט בתביעה.
פורסט הוא המייסד של פורטסקיו מטאלס גרופ, אחת ממפיקות עופרת הברזל הגדולות בעולם, ושל מינארה ריסורסז, אחת מחברות כריית הניקל הגדולות באוסטרליה. תלונותיו נגד פייסבוק החלו לפני יותר משנתיים. ב-2019 הוא פנה באופן ציבורי לחברה בדרישה שתעצור נוכלים משימוש בתמונתו. ביום רביעי השבוע הוא אמר כי העביר בקשות רבות לפייסבוק לפני שנקט פעולה משפטית.

2 צפייה בגלריה
אנדרו פורסט איל מכרות כרייה אוסטרלי
אנדרו פורסט איל מכרות כרייה אוסטרלי
אנדרו פורסט. טענות פליליות נגד פייסבוק
(צילום: איי פי)

הטענות של פורסט נחשבות פליליות באוסטרליה, במסגרת חוקים שעוסקים בהלבנת כספים. תביעות פליליות פרטיות הן דבר נדיר באוסטרליה, אך הן מותרות בשטחי שיפוט רבים במדינה בתנאים מסוימים. פורסט אמר שהוא ביקש את הסכמתה של התובעת הכללית של אוסטרליה, מיכאליה קאש, להעלות את האישומים – תנאי הכרחי במקרים בהם מעורבות חברות זרות.
התובעת הכללית "קיבלה את הראיות שהבאנו בפניה, לפיהן הונאות מקוונות עולות לתושבי אוסטרליה מיליוני דולרים מדי שנה, ורבים מקורבנותיהן הם אנשים בסיכון", אמר סטיבן לואיס מחברת מארק אובראיין, המייצגת את פורסט. "לכן יש עניין לציבור בתביעה המוצעת".
פורסט אמר שהוא רוצה שחברות מדיה חברתית "ישתמשו בחלק ממשאביהן העצומים, ומיליארדי הדולרים שהן מכניסות מדי שנה, כדי להגן על אנשים פגיעים", והוסיף שהוא "אמנם פועל לטובת האוסטרלים, אבל הדבר הזה קורה בכל העולם".

2 צפייה בגלריה
מארק צוקרברג פייסבוק על רקע דגל ארה"ב
מארק צוקרברג פייסבוק על רקע דגל ארה"ב
מארק צוקרברג
(Nick Wass)

מדיניותה של פייסבוק אוסרת על שימוש באישי ציבור כדי להונות אנשים לקנות מוצרים מזויפים, והיא נקטה צעדים משפטיים נגד כמה חברות שלטענתה השתמשו בטקטיקות הטעיה כדי לעודד אנשים לקנות מוצרים כאלה. ב-2020, לדוגמה, היא הגישה תביעה פדרלית בבית משפט בארצות הברית נגד אדם שלטענתה הפר את מדיניות החברה בכך שפרסם פרסומות מטעות באמצעות תוכנת הסוואה (cloaking software).