האפיפיור פרנסיסקוס מת בגיל 88
לאחרונה שוחרר האפיפיור מאשפוז ממושך בעקבות דלקת ריאות, ורק אתמול נשא תפילה בוותיקן וקרא לישראל לנצור את האש בעזה. האיש שהנהיג במשך 12 שנה את העולם הקתולי, נולד בבואנוס איירס בשם חורחה מריו ברגוליו. בין היתר הוא הנהיג מהפכה ליברלית בכנסייה, ביקר בירושלים במלחמת יום כיפור ונישק כפות רגליים כסמל לפיוס. יורשו ייבחר בהליך "קונקלווה" סודי
האפיפיור פרנסיסקוס הלך לעולמו בגיל 88. כך הודיע הבוקר (שני) הוותיקן. פרנסיסקוס השתחרר לאחרונה מאשפוז ממושך בבית חולים ברומא, שנמשך חמישה שבועות, בעקבות דלקת ריאות קשה. רק אתמול עוד הופיע האפיפיור לזמן קצר בכיכר פטרוס הקדוש בוותיקן לרגל חג הפסחא, ולמרות מחלתו נשא דברים קצרים וקרא לישראל לנצור את האש בעזה.
פרנסיסקוס כיהן כאפיפיור במשך 12 שנה, ומותו כעת פותח שורה של טקסי אבלות והליך ירושה עתיק שבו ייבחר המנהיג הבא של הכנסייה הקתולית, על 1.4 מיליארד מאמיניה, בכינוס ה"קונקלווה" אפוף המסתורין של מועצת הקרדינלים. פרנסיסקוס הארגנטינאי היה האפיפיור הראשון אי-פעם מיבשת אמריקה – והאפיפור הלא-אירופי הראשון זה כמעט 1,300 שנה. שמו המקורי הינו חורחה מריו ברגוליו, וכשנבחר בחר את השם "פרנסיסקוס" כאות כבוד למסדר הפרנסיסקני.
ברגוליו נולד בבואנוס איירס ב-1936 למשפחה ממעמד בינוני, ובה שבעה ילדים. אביו עבד בחברת רכבות מקומית ואמו הייתה עקרת בית. כבר בראשית דרכו היה ברור לכול כי הוא מאמין קתולי אדוק, אולם לכומר הוא הפך רשמית רק בגיל 32, אחרי שהפסיק את לימודי הכימיה בשל מחלה ממושכת. הוא הצטרף למסדר הישועים, ועל אף שיצא לדרך בשלב מאוחר בחייו, הוא קודם לעמוד בראש קהילת הישועים המקומית בתוך ארבע שנים בלבד.
ברגוליו נודע לאורך השנים ככומר צנוע, שלרוב מעדיף לנסוע באוטובוס על פני רכב שרד. בתפקידו כארכיבישוף של בואנוס איירס, אליו מונה ב-1998, הוא ויתר על המעון הרשמי שניתן לו, ובמקום זאת עבר לדירה קטנה בפאתי העיר, שבה בילה את סופי השבוע בגפו. חבריו לכנסייה תיארו אותו בתקופתו בארגנטינה כמי שחי ומתנהג כמו נזיר, מתרחק מכל תשומת לב תקשורתית ומעדיף למקד את מאמציו בטיפול באי-שוויון חברתי במולדתו ובשאר אמריקה הלטינית.
רוח חדשה בוותיקן
לצד זאת, היו לו אז גם מבקרים שטענו כי כראש המסדר הישועי הוא לא נקט עמדה נגד מסע הטיהורים של החונטה הצבאית ששלטה בארגנטינה בין 1976 ל-1983, מסע שבו נחטפו ונרצחו כ-30 אלף אנשי שמאל. מקרה מפורסם מאותה תקופה היה חטיפתם של שני חברי המסדר הישועי בגלל עבודתם בשכונות עוני, ובמחקרים שנערכו בנושא נטען כי ברגוליו ביטל את תמיכת המסדר בשניים – אחרי שאלו דחו את בקשתו להפסיק לבקר באותן שכונות, וכי הצעד הזה סלל לכאורה את הדרך ללכידתם. הוא הכחיש את הטענות נגדו.
לבישוף מונה ב-1992, וב-1998 הפך כאמור לארכיבישוף של בואנוס איירס. הוא נבחר לאפיפיור במרץ 2013 אחרי שקודמו, בנדיקטוס ה-16, פרש מהתפקיד בשל מצבו הרפואי – האפיפיור הראשון שהתפטר זה 600 שנה. הבחירה אז בפרנסיקסוס כיורש הפתיעה רבים, כיוון שלא היה מבין המועמדים הבולטים לתפקיד, והיא נתפסה כניסיון של הכנסייה להפיח רוח חדשה בעולם הקתולי.
פרנסיסקוס אכן הביא עמו רוח חדשה, במיוחד ביחס לשמרנות שאפיינה את קודמו. הוא הקפיד על גישה פורמלית הרבה פחות ובמקרה זכור במיוחד, ב-2019, אף נישק את כפות רגליהם של מנהיגים מדרום סודן שהתארחו לוועידת שלום בוותיקן. הוא הוביל רפורמות ליברליות בכנסייה, ובלטה במיוחד הגישה הפתוחה יותר ומסבירת הפנים שלו ביחס ללהט"בים: כבר בראשית כהונתו, כשנשאל לדעתו על להט"בים, ניפק את האמירה ההיסטורית "מי אני שאשפוט?", ובהמשך קיים פגישות עם להט"בים והוריהם והפגין חום רב כלפיהם. ב-2023 הצהיר שהומוסקסואליות איננה פשע, ובהמשך התיר לכמרים לברך זוגות חד-מיניים.
עמדותיו הליברליות במונחי הכנסייה הקימו נגדו לא פעם גורמים שמרניים בתוכה. למרות זאת, בהיבטים אחרים נותר האפיפיור נאמן לערכים השמרניים של הכנסייה – ובין היתר הדגיש כי עמדתו היא שאין לאפשר להומואים לכהן ככמרים. הוא גם התבטא בחריפות נגד הפלות, ואף השווה אותן למעשי הנאצים בשואה. פרנסיסקוס התגייס גם למאבק בהתחממות הגלובלית ונודע כמתנגד חריף של עונש מוות.
שיחות לעזה וסערת הכאפייה ופסל ישו
ביחס לישראל הקפיד פרנסיסקוס להדגיש את תמיכתו בפתרון שתי המדינות, ולאורך השנים גילה אהדה לסוגיה הפלסטינית. גם כשביקר בארץ הקודש ב-2014 הצהיר, לצד הבהרה שזכותה של ישראל לחיות בביטחון, כי לפלסטינים זכות למולדת ריבונית. "אנו מייחלים שפתרון שתי המדינות יהפוך למציאות ולא יישאר בגדר חלום", אמר באותו ביקור רשמי. בישראל, אגב, הוא ביקר כאיש צעיר עשרות שנים לפני כן – באוקטובר 1973, ממש כאשר פרצה מלחמת יום כיפור. הוא תכנן מסע ברחבי הארץ, אבל לפי הדיווחים בגלל המלחמה "נתקע" במשך שישה ימים במלון בירושלים.
אחרי מתקפת הטרור של 7 באוקטובר קרא אמנם פרנסיסקוס לחמאס כמה וכמה פעמים לשחרר את הישראלים החטופים, אבל עם התמשכות המלחמה השמיע ביקורת הולכת וגוברת על ישראל, ובדצמבר אשתקד האשים שצה"ל מפציץ ילדים בעזה. "זו אכזריות, זו לא מלחמה", אמר אז. הוא גם קרא לחקור את הטענות שמעשי ישראל בעזה הם רצח עם. בתקרית נוספת שעוררה עניין רב, הוא השתתף אשתקד בטקס בוותיקן לרגל חג המולד, כשפסל התינוק המייצג את ישו הונח על כאפייה פלסטינית.
גם כאשר אושפז ב-14 בפברואר בעקבות דלקת הריאות, הקפיד לשוחח כמנהגו עם חברי קהילה קתולית בעזה, כדי לדרוש בשלומם ולהפגין את תמיכתו בהם על רקע המלחמה. האפיפיור, יצוין, מעולם לא היה אדם בריא: כבר בגיל 21 הוסר חלק מאחת מריאותיו בעקבות דלקת ריאות שבה לקה. בשנים האחרונות התנייד בכיסא גלגלים, בהליכון או במקל בשל כאבים בברכיו, ובשנת 2021 הוסרו כ-33 סנטימטרים מהמעי הגס שלו בגלל היצרות. ב-2023 עבר ניתוח שבו הוסרה רקמת מעי צלקתית וטופל בקע בטני שממנו סבל. פרנסיסקוס הצהיר בעבר כמה וכמה פעמים שישקול להתפטר אם בריאותו תמנע ממנו למלא את תפקידו כראוי, אולם לאחרונה אמר שתפקיד האפיפיור הוא לכל החיים.
עם ההכרזה על מותו תחל תקופה של תשעה ימי אבלות בוותיקן, כשגם באיטליה כולה נהוג להכריז על תקופת אבל לאומית. ארונו הפתוח יוצג בפומבי בבזיליקת פטרוס הקדוש, ומאות אלפים צפויים לעמוד בתור כדי לחלוק לו כבוד אחרון – בהם גם מנהיגים מרחבי העולם. פרנסיסקוס הורה להצניע במידה מסוימת את טקסי אשכבתו, ובין היתר החליט שגופתו לא תוצג על גבי במה מורמת.
כך ייבחר היורש
הלווייתו צפויה לפי הדיווחים להיערך בתוך ארבעה עד שישה ימים. לרוב נטמנים אפיפיורים במתחם התת-קרקעי של בזיליקת פטרוס הקדוש, שם קבורים יותר מ-100 ממנהיגי העבר של הכנסייה הקתולית, אבל פרנסיסקוס הצהיר בעבר כי בחר בבזיליקת סנטה מריה מג'ורה שברומא, אחת מהכנסיות האהובות עליו, כמקום קבורתו. אם משאלתו תתגשם, הוא יהיה האפיפיור הראשון זה 100 שנה שנקבר מחוץ לוותיקן. כחלק מדרישתו להצניע את טקסי אשכבתו, הוא הורה גם לקבור אותו בארון אחד ולא בשלושה, המונחים זה בתוך זה, כפי שהיה נהוג בעבר.
עד לבחירת יורשו, בוותיקן תוכרז תקופת ביניים המכונה sede vacante, כלומר "הכיסא ריק", שבמהלכה מנוהלת הכנסייה על ידי מועצת הקרדינלים – אך זו לא מורשה לקבל החלטות משמעותיות עד לבחירת האפיפיור הבא. היורש ייבחר על ידי הקרדינלים בהליך אפוף מסתורין המכונה "קונקלווה", שרק לאחרונה הוצג בסרט המותחן "עד שייצא עשן לבן", בו מתוארים תככים ומזימות במסגרת מאבקי כוח ושליטה בין הקרדינלים השונים.
ב"קונקלווה", שתתכנס בקפלה הסיסטינית בוותיקן בתוך כשבועיים עד שלושה שבועות, ישתתפו כ-120 קרדינלים מרחבי העולם, כשרק למי שטרם הגיע לגיל 80 מותר להשתתף בהליך ההצבעה. משמעותו המילולית של המונח "קונקלווה" בלטינית הוא "עם מפתח", ומקורו במנהג שכבר לא נהוג כיום ולפיו הקרדינלים ננעלו פיזית בקפלה הסיסטינית כדי לנתקם מהעולם החיצוני ובכך למנוע השפעות זרות על הליך הבחירה, אבל בעידן המודרני הם מורשים ללון בבית מלון בוותיקן.
כחלק מהניתוק מהעולם החיצוני, במהלך כל ימי ה"קונקלווה" לא יורשו הקרדינלים להשתמש בטלפונים ובאינטרנט או לקרוא עיתונים. במהלך הדיונים הם ייפגשו מדי יום לשיחות בדלתיים סגורות, שבהן יכירו זה את זה, ידונו בסוגיות הקשורות בכנסייה ויעריכו מה מידת התאמתם של המועמדים לכס הקדוש. רשמית, כל גבר קתולי יכול להיבחר לאפיפיור, אבל ב-700 השנים האחרונות הוא תמיד נבחר מבין חברי מועצת הקרדינלים.
הליך ההצבעה נמשך עד שאחד המועמדים מקבל לפחות שני-שלישים מהקולות. בכל יום ניתן לערוך עד ארבעה סבבי הצבעה. ה"קונקלווה" עשויה להימשך פרק זמן לא ידוע. הארוכה ביותר ארכה שלוש שנים בין 1268 ל-1271. כמה תקופות "קונקלווה" ארכו רק יום אחד. לשם דוגמה, פרנסיסקוס עצמו וקודמו בנדיקטוס ה-16 נבחרו בתוך כ-24 שעות, ויוחנן פאולוס השני נבחר ב-1978 אחרי שמונה סבבי הצבעה שנמשכו שלושה ימים.
הקרדינלים יכתבו על גבי פתקים את המועמד שלדעתם צריך להיבחר וישליכו אותם לתוך גביע מזהב. אם לא הושג הרוב הדרוש, הפתקים והנייר שעליו נכתב חישוב הקולות יישרפו יחד עם תוסף הגורם לעשן שחור, דבר שיעיד על כך שלא נבחר עדיין אפיפיור חדש. אם לא הושגה תוצאה תוך שלושה ימים של הצבעות, הן יושעו ליום אחד, כדי לאפשר לקרדינלים לדון זה עם זה ולהתפלל ואף לעשות מדיטציה.
ברגע שההצבעה תביא לרוב הדרוש ומועמד ייבחר לאפיפיור – הוא יתבקש להעניק את אישורו לכך, ולבחור לעצמו שם חדש. בתום ההצבעה יישרפו הפתקים עם תוסף הגורם לעשן לבן – הסימן לעולם החיצוני שנבחר מנהיג חדש לכנסייה הקתולית. כל הקרדינלים מוכרחים להישבע לסודיות באשר לאופן הצבעתם ב"קונקלווה", ומי שייתפס מדליף מידע מההצבעה החשאית עלול להיות מוחרם לכל חייו מהכנסייה.
