החסידים בארה"ב משכילים ועובדים יותר – לא בטוח שזה שיעור שיילמד בישראל
מחקר חדש חושף קווים לדמותה של הקהילה החסידית בארה"ב. הגברים באמת עובדים יותר ממקביליהם בישראל, וגם ההשכלה האקדמית יותר נפוצה אצל גברים ונשים. עם זאת, הם עדיין מרוויחים הרבה פחות ממקביליהם האמריקאים ויתר על כן, ניכרת השפעה ישראלית על הנעשה בקהילות בארה"ב: שיעור ההשכלה נמצא בירידה, גיל החתונה יורד וישנה עלייה בפריון של נשים
"החרדים באמריקה" הם שחקני מפתח במתיחות העמוקה שבין החרדים לחברה הישראלית. בראש ובראשונה "החרדים באמריקה" הם מקור הכנסה עיקרי לעולם הישיבות והכוללים החרדי, תמיכת העשירים החרדים באמריקה עלתה למודעות הציבורית בשנה שעברה כש"קרן עולם התורה" גייסה עשרות מיליוני דולרים כדי לכסות על הקיצוץ בתקציבי הישיבות (יצוין כי הסכום המדויק אינו ברור, באתר האינטרנט של הקרן מדווח על יותר מ־110 מיליון דולר, ואילו מקורות המקורבים לקרן מדווחים על 75 מיליון דולר. ייתכן שחלק מהפער קשור לכך שחלק מההתחייבויות לא מומשו בסוף). התמיכה הזרה בישיבות לא התחילה עכשיו, והיא חלק מהותי וקבוע בהכנסות של הישיבות בארץ. כמעט כל ראשי הישיבות יוצאים כמה פעמים בשנה למסעות של גיוסי כספים בארה"ב או בדרום אמריקה.
ל"חרדים באמריקה" יש תפקיד נוסף בשיח הציבורי על החרדים, והוא הטענה הרווחת כי "החרדים באמריקה עובדים", או "החרדים באמריקה מדגימים שאפשר אחרת". זו טענה שנשמעת הן על ידי גורמים מחוץ לחברה החרדית, כמו פוליטיקאים ואקדמאים, והן על ידי גורמים מתוך החברה החרדית שקוראים לשינוי ושואלים מדוע אי אפשר להיות כמו החרדים באמריקה, לשלב קודש וחול?
אלא שלמרות ההשוואה הרווחת בין החרדים בישראל לבין החרדים באמריקה, אין נתונים מדויקים על החברה החרדית באמריקה, ובוודאי שאין מספיק מחקרי עומק המשווים בין הקבוצות. כך יוצא שטענת "אמריקה מוכיחה שאפשר אחרת" מעולם לא הוכחה. למעשה, במחקר איכותני שערכו ב־2021 גלעד מלאך ויאיר אטינגר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הם הראו כי אין הבדל מהותי בין מערכת החינוך החרדית־חסידית באמריקה לזו שבישראל, וכי מערכת החינוך החרדית־ליטאית באמריקה נמצאת במגמת "ישראליזציה", כלומר מלמדים פחות לימודי חול, שאליהם נחשפים פחות תלמידים.
עם זאת, שלושה חוקרים ממכון אהרן למדיניות כלכלית שבאוניברסיטת רייכמן מצאו כעת דרך מקורית להשיג נתונים אמינים על בני הקהילה החרדית־חסידית בארה"ב. החוקרים - ד"ר הלה אקסלרד, תום שדה וד"ר יצחק טרכטינגוט – השתמשו בשאלה ייחודית שנמצאת ב"סקרי הקהילה האמריקאית" (ACS), שהוא הסקר המקביל לסקר החברתי של הלמ"ס בארץ. השאלה היא "מה השפה העיקרית שבה אתה מדבר?". אלו שהשיבו כי שפתם העיקרית היא יידיש, הם ככל הנראה חסידים־אמריקאיים. הצורך להשתמש בשאלה זו עלה מכיוון שהסקרים הרשמיים בארה"ב מנועים מלשאול שאלות הנוגעות לדת.
בשאלון נמצאו כ־480 משקי בית עם דובר יידיש אחד לפחות, וההנחה המחקרית היא כי הם מייצגים בצורה טובה את החסידים בארה"ב, המהווים לפי הערכות כ־63% מהחרדים בארה"ב. קהילת החרדים בארה"ב כולה מוערכת ב־650 אלף איש, שהם כ־150 אלף משקי בית.
השיטה המקורית לזיהוי חסידים במדגם מאפשרת להתחקות אחרי נתונים דמוגרפיים וכלכליים של החסידים בארה"ב ולהשוותם לישראל. מצד אחד, יש דמיון רב בין הקבוצות. כך, לדוגמה, גיל הנישואין ומספר הילדים די דומה. גם בארה"ב וגם בישראל גיל הנישואין החציוני אצל החסידים ב־2023 היה סביב 20 אצל גברים ואצל נשים. מספר הילדים הממוצע של אשה חסידית בארה"ב הוא 5.9 ילדים – מספר הנמוך בילד אחד מהממוצע של אשה חסידית בארץ, שעומד על 6.9. עם זאת, צריך לזכור כי בישראל גם שיעור הילודה בכלל האוכלוסייה גבוה יותר מזה שבארה"ב. יצוין כי בתחילה החוקרים בדקו כמה נפשות יש במשק בית כשהאשה בת 44-40, אך לאחר זמן הבינו כי בגילאים אלו חלק מהילדים כבר נשואים, ולכן יש לבדוק את גילאי 39-35.
בכל הנוגע להשכלה ותעסוקה, הנתונים של החסידים בארה"ב שונים מאלו שבישראל. ב־2023 היתה ל־19% מהגברים החסידיים ול־17% מהנשים החסידיות השכלה אקדמית. על פני השטח מדובר בנתונים טובים מהרבה מאשר בישראל. כאן רק ל־2.3% מהגברים החרדים החסידיים ול־5.8% מהנשים החסידיות יש השכלה אקדמית, כך על פי עיבודים של המכון החרדי למחקרי מדיניות. מכיוון שהמחקר הנוכחי הוא ראשוני וקצר, הרי שהוא לא כולל ניתוח של מוסדות הלימוד ומסגרות הלימוד האמריקאיות, וקשה לדעת מה בדיוק עומד מאחורי התואר האקדמי של החסידים בארה"ב. למרות זאת, 25% מסך הגברים למדו לתואר אקדמי ב"תיאולוגיה, מקצועות דת, פילוסופיה, לימודי דת", 8.5% בתחומי החינוך ו־15.6% בתחומי העסקים.
אולי הנתונים החשובים ביותר הם אלו הנוגעים לתעסוקה. בישראל עומד שיעור התעסוקה של הגברים החסידיים על 60% ושל הנשים על 75%. בארה"ב, לעומת זאת, שיעור הנשים החסידיות העובדות הוא 59%, ושיעור התעסוקה של הגברים החסידיים עומד על 84% – דומה לממוצע האמריקאי. הפער המשמעותי בין שיעורי התעסוקה של הגברים בישראל לבין השיעור בחו"ל הוא ככל הנראה נקודת האור המשמעותית שמבקשים החוקרים להציף במחקרם, כמו שאומרת ד"ר אקסלרד לכלכליסט: "ניתן אולי להסיק מכך שהשילוב הכלכלי של החסידים לא בא על חשבון החיבור וההזדהות עם הקהילה החסידית, שהרי מספר הילדים וגיל הנישואין הצעיר מלמדים שהם חלק מהקהילה".
ארה"ב־ישראל, מי בעצם מוביל את מי?
למעשה, הנרטיב של המחקר מבקש לטעון כי יש יותר מדרך אחרת להיות "שמרן וחרדי אדוק", וכי אין הכרח לשמור על שיעורי תעסוקה נמוכים אצל הגברים. מכיוון שהמחקר הנוכחי הוא מצומצם וכלכלי, הוא לא מספק הסברים מהותיים להבדלים שהתפתחו בין ישראל לבין ארה"ב. הוא לא דן, למשל, בשאלה האם זה קשור לתמריצים ממשלתיים או לדמויות מנהיגותיות כאלו ואחרות. המחקר גם לא שם דגש על העובדה שגם בישראל וגם בארה"ב שיעור משקי הבית שבהם שני בני הזוג עובדים הוא נמוך למדי, אבל דווקא בישראל יש יותר משקי בית חסידיים שבהם שני בני הזוג עובדים (56%) לעומת ארה"ב (45%). ההסבר לכך הוא ששיעורי העבודה אצל גברים חרדים בישראל הם נמוכים בגלל "ערך תלמוד תורה", ערך שפחות חזק אצל החסידים, ולכן שיעור התעסוקה שם גבוה מאשר אצל הספרדים והליטאים. מאידך, שיעורי העבודה אצל נשים חרדיות גבוהים במיוחד, והם מפתיע בעיקר על רקע העובדה שמדובר בחברה שמרנית מאוד. עם זאת, הם תוצאה של העדפה תרבותית של ערך "לימוד תורה" על פני הערך של "צניעות" ו"כל כבודה בת מלך פנימה". החסידים בארץ הפנימו אותו פחות מאשר הקבוצות החרדיות האחרות, אך החסידיות בחו"ל לא הפנימו את הערך הזה בכלל. ולכן שיעורי התעסוקה שם נמוכים.
בעוד החוקרים חותרים להראות כי אמריקה מלמדת שאפשר אחרת, הם מודים כי המקרה האמריקאי לא ממש מעודד. לדעתם, המצב בארה"ב מציב אלטרנטיבה לישראל, אלא שבשלב זה ספק רב מי מושך את מי ומה המגמה. כבר ציינו, כי הליטאים בארה"ב נמשכים אחרי ישראל – ומפחיתים גם הם את לימודי החול. בנוסף, אף ששיעור ההשכלה הגבוהה בקרב חסידים בארה"ב גבוה יותר מבישראל, מדובר בכל זאת בירידה דרמטית מ־33% בשנת 2006 ל־19% ב־2023 אצל גברים, ואצל נשים ישנה ירידה מ־26% בשנת 2006 ל־17% בשנת 2023. בנוסף, ישנן עלייה קלה במספר הילדים וכן ירידה בגיל הנישואין. ובנוסף, שיעור התעסוקה אצל נשים חסידיות בארה"ב נמוך בהרבה מהמקובל בישראל.
המחקר על היהדות החסידית בארה"ב הוא חשוב מאוד, והוא יכול להועיל רבות לקובעי המדיניות, ויש לקוות שלמחקרים הקצרים שנעשו עד כה יתווספו עוד מחקרים אמפיריים ואיכותניים רבים. אחת הנקודות שחשוב לשים עליהן דגש היא השוואה לקבוצות רלבנטיות. לדוגמה, במחקר הנוכחי של מכון אהרן יש גם השוואה של רמות השכר בין החסידים בישראל לבין החסידים בארה"ב. לפי נתוני סקר ה־ACS, ההכנסה החציונית של משק בית חסידי הוא 52 אלף דולר בשנה, שהם כ־74% מההכנסה החציונית בארה"ב. זאת לעומת משק בית חרדי ישראלי, שמכניס כ־65% ממשק בית יהודי לא־חרדי. גם בנוגע לשכר הריאלי עורכים החוקרים השוואה דומה. הגברים החסידיים בארה"ב מרוויחים כ־88% מהשכר הממוצע האמריקאי, והנשים 77% משכר זה. לעומת זאת, הגברים החסידיים בישראל מרוויחים כ־45% מהשכר של לא־חרדים, ולעומתם הנשים החסידיות מרוויחות כ־62% מיהודיות לא־חרדיות.
עם זאת, ההשוואות הללו לא מדויקות. בארה"ב שוררת שונות גדולה בין מדינות ובין קבוצות אוכלוסייה שונות. אם, למשל, היו עורכים השוואה בין הכנסה חציונית של משק בית בניו יורק או בניו ג'רזי (שם מתגוררים רוב החסידים) לבין הכנסת החסידים, היינו מגלים כי משק בית חסידי מרוויח שיעור קטן יותר מ־65% מההכנסה החציונית בניו יורק, למשל, שעומדת כעת על כ־85 אלף דולר לשנה. תוצאה דומה היתה מתקבלת אם היו משווים את החסידים לאמריקאים שאינם שחורים או היספנים. וזה עוד לפני שאנו משווים את משק הבית החסידי ליהודים שאינם חסידיים, שהם ככל הנראה מרוויחים יותר מהחציון בניו יורק.
כלומר, גם היהודים החסידיים בחו"ל רחוקים מלמצות את כושר ההשתכרות שלהם. כדאי לחקור ולהכיר את המודלים שהקהילות החרדיות פיתחו שם, אך הן רחוקות מלהיות מודל ערכי מושלם עבור החרדים בארץ, וגם הציבור הישראלי שאינו חרדי – לא בהכרח צריך לנופף בדגל החרדי־האמריקאי.
