האיראנים נערכים להשלכות הסנקציות על הכלכלה, הריאל צונח
הסנקציות שהוחזרו על ידי מועצת הביטחון העמיקו את המשבר הכלכלי באיראן: הריאל נפל לשפל היסטורי, האינפלציה מעל 40% והעסקים נערכים לירידה בביקושים ולמחסור בייבוא. הציבור חושש מהסלמה צבאית, בעוד המשטר מנסה להאשים את המערב ולשמור על יציבות פנימית
הכלכלה האיראנית נכנסת שוב למצב מאתגר לאחר שמועצת הביטחון של האו״ם החזירה בשבת את הסנקציות הכבדות על המדינה בשל תוכניתה הגרעינית. ההחלטה התקבלה לאחר כישלון שיחות אינטנסיביות בניו יורק בשולי העצרת הכללית, ומאיימת להחמיר עוד יותר את מצבה הקשה של איראן, שכבר סובלת משיעור אינפלציה של 40%, גירעונות תקציביים חריפים ומשבר מים וחשמל.
הסנקציות, שהן רחבות יותר מאלו שמטילה כיום ארה״ב, כוללות הקפאת נכסים, איסור נסיעות על בכירים איראנים, מתן סמכות למדינות לעצור ולבדוק מטענים מאיראן, ואיסור על העשרת אורניום בכל רמה שהיא. בנוסף, נאסר על טהרן לשגר טילים בליסטיים עם יכולת גרעינית או להעביר ידע טכנולוגי בנושא, והוחזר אמברגו הנשק.
מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, אישר כי הסנקציות נכנסו לתוקף והדגיש כי ההחלטה "שולחת מסר ברור לעולם: טהרן תידרש לתת דין וחשבון ולא תוכל להכתיב תנאים".
נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, כינה את המהלך "בלתי צודק ובלתי חוקי". במסיבת עיתונאים בניו יורק טען כי המערב מבקש "להפיל את המשטר האיראני" והוסיף: "אם הייתם במקומנו, מה הייתם עושים?" עם זאת, הוא הבהיר כי איראן לא תשקול פרישה מאמנת ה-NPT, בניגוד לדרישת מחנות שמרניים במדינה.
בינתיים, איראן החזירה להתייעצות את שגריריה בצרפת, בריטניה וגרמניה. פזשכיאן הדגיש כי החלטה סופית על אופן התגובה תתקבל לאחר שובו לטהרן.
הסנקציות הוסרו ב־2015 במסגרת הסכם הגרעין, אך סעיף "סנאפבק" איפשר להחזירן אם איראן תפר את תנאי ההסכם עד סוף אוקטובר 2025. באוגוסט הפעילו צרפת, בריטניה וגרמניה את המנגנון והקדימו את המועד ל־28 בספטמבר.
אירופה מאשימה את טהרן בהפרה חמורה של ההסכם: האצת העשרת אורניום ל־60% במקום 3.5%, צבירת 400 ק״ג אורניום מועשר ברמה גבוהה, והגבלת גישה לפקחים לאחר התקיפות של ישראל וארה״ב ביוני.
בטהרן טוענים מנגד כי תוכנית הגרעין נועדה לצורכי שלום בלבד, וכי ההאצה נבעה מפרישת ארה״ב מההסכם ב־2018 תחת ממשל טראמפ, שהחזיר את הסנקציות למרות עמידתה המלאה של איראן בהסכם. פזשכיאן אמר כי איראן כבר נעתרה למו״מ ולהכנסת פקחים, אך דרישת וושינגטון למסירת כל מלאי האורניום המועשר בתמורה לדחייה זמנית של שלושה חודשים היא "בלתי סבירה".
רוסיה וסין ניסו לדחות את מועד הפעלת הסנקציות בשישה חודשים אך נכשלו בהצבעה. עם זאת, שתי המדינות כבר הודיעו שאינן רואות במהלך צעד לגיטימי וצפויות להמשיך לסחור עם איראן. לרוסיה קשרים צבאיים הדוקים עם טהרן, כולל רכישת מל״טים לשימוש במלחמה באוקראינה. סין, מצידה, היא הלקוחה המרכזית של הנפט האיראני, אותו היא רוכשת בהנחה של כ־20%.
בכיר במשרד הנפט האיראני הודה כי הסנקציות לא ימנעו מסין לרכוש נפט, אך ציין כי הן יוסיפו מכשולים ויאפשרו לבייג׳ינג לדרוש הנחות גדולות יותר, בין היתר תוך העלאת חששות מהחרמת מכליות בים הפתוח.
הסנקציות מגיעות בעיתוי רגיש: איראן עדיין מתמודדת עם ההשלכות של מלחמה בת 12 יום עם ישראל ביוני, שבה הותקפו מתקני גרעין, ועם משבר אנרגיה ומים שגרם לקיצוצים יזומים באספקה.
השווקים הגיבו במהירות: בשבת צנח הריאל ב־4% לרמה של 1,126,000 לדולר בשוק השחור — השער שמשמש מדד לאינפלציה בפועל.
בקרב הציבור, התחושה קשה. האזרחים נאבקים באינפלציה של מעל 40%, אבטלה עולה ותחושת חוסר ודאות. רבים חוששים מהסלמה שתוביל למלחמה נוספת מול ישראל וארה״ב.
מהדי בוסתנצי, יו״ר מועצת התעשיות של איראן, אמר כי עסקים נערכים לירידה בביקוש, לקשיים בייבוא סחורות ולהגבלות נוספות בתחומי הביטוח, הבנקאות והשילוח. לדבריו, ההשפעה הקשה ביותר תהיה על עסקים קטנים ובינוניים, "שמהווים יותר מ־90% מיחידות התעשייה וכמחצית מהתעסוקה התעשייתית".
גורמים שמרניים באיראן מטילים את האחריות על המערב וטוענים כי הוא מעולם לא התכוון להגיע להסדר דיפלומטי. "הם קיבלו את החלטתם, גם אנחנו צריכים לקבל את שלנו", כתב יועץ בכיר ליו״ר הפרלמנט, מהדי מוחמדי, ברשתות החברתיות. "הדרך היחידה היא להתחזק עד לרמה שמוחקת את עצם הרעיון של כניעת איראן לאויב".
