סגור

מהם המינרלים הנדירים שעומדים מאחורי איומי טראמפ על סין

הנשיא האמריקאי איים בסוף השבוע להעלות את המכסים על סין ל-100%, בתגובה להחלטת בייג'ינג להחמיר את המגבלות על יצוא מתכות נדירות.  מדוע הן כל כך חשובות?

מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין שוב עלתה מדרגה, זאת לאחר שבסין הטילו הגבלות נוספות על יצוא מתכות נדירות - שאותן ניתן למצוא במקבצי מינרלים. מהלך שגרר איום מצידו של דונלד טראמפ להשית מכסים של 100% על סחורה סינית. בפוסט שפרסם ביום שישי בפלטפורמת המדיה החברתית שלו, האשים נשיא ארה"ב כי סין הופכת "עוינת מאוד" כלפי שאר העולם, במיוחד בכל הנוגע לשליטתה במינרלים נדירים. הוא אף טען כי היא מחזיקה את העולם "כבן ערובה" בגלל ה"מונופול" שלה על משאבים חיוניים אלה וקבע כי הגבלת יצוא מינרלים נדירים תיענה בהעלאת מכסים "בחדות".
בכך חזרו למוקד המינרלים הנדירים, החיונים לשלל תעשיות מהייטק ועד ביטחון. סין כבר שנים פועלת לביסוס מעמדה כשולטת בשוק, וחולשת כיום עם כ-90% מזיקוק המתכות.
מהן אותן מתכות נדירות, והאם הן באמת נדירות?
מדובר ב-17 יסודות מתכתיים בטבלה המחזורית, המורכבים מסקנדיום, איטריום והלנתנידים. השם עצמו מתעתע, שכן המתכות לרוב נמצאות לאורך קרום כדור הארץ והן אף נמצאות בכמויות גדולות יותר מאשר זהב. הבעיה היא שקשה ויקר לכרות ולעבד אותן, בנוסף לכך שמדובר בהליך בעל נזק סביבתי.
למה משמשות המתכות הללו?
המתכות הללו מהותיות לטכנולוגיות יומיומיות, מסמארטפונים ועד לטורבינות רוח, נורות LED וטלויזיות שטוחות. הן גם חיוניות לייצור סוללות עבור רכבים חשמליים, וכן לייצור מכשירי MRI. בוסף לכך הן נמצאות בשימוש נרחב בתעשיות הביטחוניות, כך למשל הן משמשות בייצור מטוסי הקרב F-35, צוללות, לוויינים, טילי טומהוק ועוד, כך לפי מחקר שפרסמו בשנה במכון ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS).
מהיכן מגיעות המתכות הנדירות?
61% מכריית המתכות הנדירות מתבצעת בסין, כך לפי הערכות סוכנות האנרגיה הבינלאומית. המדינה שולטת ב-92% מהייצור העולמי בשלב העיבוד והזיקוק. יש שני סוגים של מתכות נדירות, המסווגות לפי המשקל האטומי שלהן. המתכות המוגדרות ככבדות נחשבות לנדירות יותר. לארה"ב יש מכרה אחד למתכות הכבדות והוא נמצא בקליפורניה, אך אין לה את היכולת להפריד ביניהן לאחר הכרייה כך שהיא עדיין נאלצת לשלוח אותן לסין לצורך התהליך.
מדוע הפכו המתכות הנדירות לכלי חשוב כל כך במלחמת הסחר?
לנוכח המחלוקת המתמשכת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, בסין השתמשו בשליטה שלהם בשוק המתכות הנדירות כקלף מיקוח. כך, בייג'ינג הוסיפה 5 מתכות נוספות - הולמיום, ארביום, תוליום, אירופיום, איטרביום – לרשימה המחייבת הוצאת רישיון יצוא מיוחד. להגבלות היצוא הללו יש השפעה משמעותית, שכן לפי הערכות דו"ח הסקר הגיאולוגי, ארה"ב יבאה 70% מהמתכות הנדירות בשנים 2020-2023 מסין. לפיכך, ההגבלות נתפסות כהסלמה חדה במלחמת הסחר.
מה התגובה האמריקאית להגבלות?
מלבד איומי המכסים וההסלמות במלחמת הסחר, בארה"ב פועלים להגדלת מאגרי המתכות שלהם ממקורות נוספים מלבד סין. לפי דיווח ב"פייננשל טיימס", הפנטגון פועל לרכישת מתכות נדירות בשווי מיליארד דולר. "משרד ההגנה האמריקאי ממוקד לגמרי בהגדלת המאגרים", אמר בכיר לשעבר. "הם בהחלט מחפשים עוד, והם עושים זאת באופן מכוון ויקר, ומחפשים מקורות שונים הנחוצים למוצרי הגנה שונים".
מהי ההשפעה הסביבתית של כריית ועיבוד המתכות הללו?
הליך עיבוד המתכות כולל לרוב שימוש בממסים שפולטים רעלים שמזהמים את האדמה, המים והאטמוספירה. יש ניסיון לפתח טכנולוגיות ידידותיות יותר לסביבה, אך הן עדיין לא בשימוש נרחב.