ציר הכסף
"איראן רק רוצה להרוויח זמן וכסף"
בלי הסכמות על הגרעין והטילים הבליסטיים, ארה"ב ואיראן צפויות לחתום ביום שישי על הסכם. שני הצדדים בעיקר רוצים להרוויח זמן – ויקוו כי ב-60 ימי המו"מ תעשיית הנפט תתייצב. פרק חדש בפודקאסט ציר הכסף
בפרק חדש של הפודקאסט ציר הכסף דיברנו על ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן. למרות שעדיין לא ברורים כל סעיפיו, יש כמה דברים שכן ידועים: המצור הימי האמריקאי על איראן עתיד להסתיים, והמעבר במצר הורמוז, כך לפחות לפי התקוות של שני הצדדים, ייפתח. הסוגיות הבוערות יותר – הגרעין האיראני, יכולת הטילים הבליסטיים והמימון לפרוקסי כמו חיזבאללה – לא נדונו בכלל ואמורות לעלות לדיון ב-60 הימים שמוגדרים במסגרת המו"מ.
למרות זאת, ייקח זמן לשוק הנפט להתייצב. "ראינו שמחירי הנפט צונחים בעקבות ההצהרות, אבל מבחינת חברות הספנות הדרך עדיין רחוקה. יש כאן עניינים של ביטוח, אמון, וזה הרבה יותר מורכב. מבחינת התנועה בהורמוז ייקח עוד הרבה זמן לחזור לשגרה. ראינו גם בים סוף שלתנועה הימית לקח זמן רב לחזור להיקפים גדולים, ואפשר לומר שעד לרגע זה התנועה לא ממש חזרה לעצמה", אומר פרשן כלכליסט, דורון פסקין. "גם אם הכל יסתדר ושני הצדדים יחזירו את הורמוז במהרה לשגרה - יש כרגע 600 ספינות במפרץ שתקועות בו, והפקק לא ישתחרר כ"כ מהר".
נושא נוסף שעליו מדובר בהסכם הוא האפשרות של האיראנים לחזור ולייצא נפט ברמות של לפני המלחמה. "בחודש מאי, בגלל המצור, יצוא הנפט האיראני הגיע לשפל של פחות מ-300 אלף חביות. היו תקופות שיצוא הנפט הגיע ליותר ממיליון חביות ביום. זה אובדן של 80 מיליון דולר ביום, וכ-2.5 מיליארד דולר בחודש. אם איראן תחזור להיקפי היצוא הללו, זה משמעותי מאוד עבור המשטר. האיראנים גם מדווחים שההסכם כולל כניסת מט"ח למדינה, כל זה כמובן בתנאי שהמדינות מצליחות להגיע להסכמות בנושאים המהותיים - גרעין וטילים - במהלך 60 ימי המו"מ. כמובן שיכול להיות תרחיש שבו הצדדים לא מגיעים לשום הסכמה, וחוזרים ללחימה".
בתשובה לשאלה האם ההסכם המתגבש יהיה מחמיר יותר מההסכם של אובמה מול איראן, שקבע גבולות ברורים לגבי כמות האורניום המועשר שהיא יכולה להחזיק בו, אומר פסקין: "אנחנו מדברים כל הזמן על האורניום המועשר, אבל לאיראן יש גם כמויות גדולות של אורניום לא מועשר שהיא מחזיקה בו, ואני לא יודע איזה מענה יינתן לזה במסגרת ההסכם. הסכם גרעין בין ארה"ב לאיראן לא ניתן לעשות ב-60 יום, אבל אני חושב שאנחנו עדיין בנקודה שמוקדם מדי לדעת. איראן מומחית במו"מ, הם נכנסו במטרה ברורה מאוד להסכם הזה – כדי לקנות זמן וכסף. אחד הוויכוחים הוא על הפשרת כספים שהוקפאו לאיראן - 25 מיליארד דולר. לא נקבע שום מנגנון איך הכספים האלה יחולקו, אבל הם כמובן יכולים לחזק מאוד את המשטר האיראני".
גם עבור ארה"ב, הזמן שניתן למו"מ חשוב מאוד. לדברי פסקין, "המלחמה הורידה את מלאי הנפט האסטרטגי של ארה"ב בכמעט 50%, לשפל. לכן אלמנט הזמן מיטיב גם עם טראמפ".
ומה לגבי ישראל? "איראן נכנסה למשבר הזה חלשה כלכלית והיא כעת חלשה עוד יותר", אומר פסקין. "הסכומים שכרגע מדברים עליהם הם לא מה שיצילו את הכלכלה האיראנית. ישראל לא מרוצה מאף הסכם שמכניס כסף למשטר הזה, אבל אין כאן הסרה גורפת של סנקציות או שיקום תעשיות הנפט והגז. אין כאן אף סימן שאיראן הופכת מחדש לאימפריה, זה לא קורה".
