הספרדים צדקו: שעות עבודה ארוכות פוגעות בתפקוד המוח
ממשלת ספרד אישרה החודש חוק לקיצור שבוע העבודה ל-37.5 שעות כדי לשפר את פיריון העבודה. כעת מחקר חדש שנעשה בדרום קוריאה מוכיח: שעות עבודה ארוכות לא רק מזיקות לבריאות, הן משנות את מבנה המוח "באופן משמעותי"
ממשלת ספרד אישרה החודש הצעת חוק לקיצור שבוע העבודה ל-37.5 שעות, מהסטנדרט של 40 שעות. לפי משרד העבודה הספרדי, החוק ישפר את פיריון העבודה ויפחית העדרויות. הטענות הללו קיבלו כעת חיזוק מדעי.
לפי מחקר חדש שנערך בדרום קוריאה, שעות עבודה ארוכות לא רק מזיקות לבריאות, אלא הן גם עלולות לשנות את מבנה המוח. ב-CNN דיווחו כי המחקר, שפורסם השבוע בכתב העת לרפואה תעסוקתית וסביבתית, גילה "שינויים משמעותיים" במוח של אנשים שמוגדרים כעובדים יותר מדי. מדובר על תשישות יתר פיסית ורגשית בשילוב עם היעדר מנוחה.
המחקר נערך על ידי שני חוקרים באוניברסיטאות צ'ונג – אנג ויונסי בדרום קוריאה, והשתתפו בו 110 עובדים במערכת הבריאות המקומית שחולקו לשתי קבוצות – אחת אנשים שעובדים יותר מדי, והשנייה של מי שלא. זה לא מקרי שהמחקר נערך דווקא בדרום קוריאה, שכן תופעת עבודת היתר במדינה הפכה לגורם ממשי של בעיות בריאותיות, בין השאר מכיוון ששבוע העבודה החוקי מוגדר כעד 52 שעות.
קבוצת העובדים יותר מדי הורכבה מ-32 אנשים שעובדים לפחות 52 שעות בשבוע. בממוצע הם היו צעירים, בעלי ניסיון מועט והשכלה גבוהה יותר לעומת המשתתפים בקבוצה השנייה של אנשים שעבדו מספר שעות סטנדרטי בשבוע. החוקרים השוו את הנתונים שאספו למחקר קודם וכן ערכו סקירות MRI למוח של המשתתפים, ובהתבסס על שיטת הדמייה מוחית ניתחו את נפח המוח של העובדים.
השיטה הזו אפשרה להם לזהות ולהשוות את ההבדלים ברמות החומר האפור באזורים שונים של המוח. במקביל הם זיהו ותייגו מבנים שונים בסקירות המוחיות. "אצל אנשים שעבדו 52 שעות ויותר בשבוע נתגלו שינויים משמעותיים באזורים המוחיים המקושרים עם פונקציות הוצאה לפועל וויסות רגשי, זאת בניגוד למשתתפים שעבדו מספר סטנדרטי של שעות בשבוע", הסבירו החוקרים.
האזורים במוח שבהם נתגלתה עלייה בנפח כוללים את הפיתול הבתר – מרכזי, שלו תפקיד גדול בפונקציות קוגניטיביות, איכוז, זיכרון ועיבודי שפה, וכן באינסולה, שהיא בעלת תפקיד בעיבוד רגשי, מודעות עצמית והבנת הקשרים חברתיים.
החוקרים מאמינים שהממצאים שלהם מצביעים על "קשר פוטנציאלי" בין עומס עבודה מוגבר ושינויים בחלקים האלה במוח, שמעניקים בסיס ביולוגי לקשיים הקוגנטיביים והרגשיים עליהם דיווחו האנשים שעובדים קשה מדי. עם זאת, יון יול צ'וי, ממחברי המחקר, מעריך כי לפחות חלק מהשינויים הללו הם "הפיכים", זאת אם מבטלים את גורמי הלחץ הסביבתיים.
המחקר הזה מצטרף למחקרים קודמים שכבר מצאו הוכחות לפגיעה בבריאות בשל שעות עבודה ארוכות. כך, מחקר משותף שפרסמו ב-2021 ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) וארגון הבריאות העולמי (WHO), העריך כי עבודת יתר גורמת ליותר מ-745 אלף מקרי מוות בשנה. יותר מדי שעות עבודה נחשבו גם כגורמים המעלים את הסיכון לחלות בסכרת בקרב נשים, ולירידה ביכולות הקוגניטיביות.
במחקר הנוכחי ציינו כי אף שההשלכות ההתנהגותיות והפסיכולוגיות הללו כבר ידועות, השינויים במנגנונים הנוירולוגיים ובאנטומיה היו פחות מוכרים עד עתה. פרנק פגה, אחד ממובילי המחקר מ-2021 אמר ל-CNN כי הממצאים הללו "מהווים ראיות חדשות וחשובות" שיכולות לסייע להבין כיצד שעות עבודה רבות מדי משפיעות "באופן קיצוני" על הבריאות הפיסית של העובדים. אם כי הוא הוסיף שהמספר הקטן יחסית של משתתפים בניסוי וההתמקדות רק בעובדי מערכת הבריאות במדינה אחת בלבד – דרום קוריאה - מקשה על השלכת התוצאות על כלל האוכלוסייה. "יש צורך בעוד מחקרים באוכלוסיות שונות", הסביר. בכל זאת הודה כי המחקר יכול לעזור לעובדים לצמצם את שעות העבודה שלהם על בסיס מדעי. "התוצאות מדגישות את החשיבות של צמצום שעות העבודה כדרך למנוע בעיות בריאותיות".
