בזכות הזהב והמט"ח: הבנק המרכזי של שווייץ הרוויח 23.3 מיליארד דולר ברבעון השלישי
הרווח של הבנק המרכזי השווייצרי מתחילת השנה הגיע ל-53.8 מיליארד דולר, מה שמגדיל את הסיכוי לחלוקת כספים לממשלה ולרשויות המקומיות בסוף השנה; עם זאת, הרווח ברבעון השלישי ירד בכ-32% לעומת התקופה המקבילה אשתקד
הבנק המרכזי של שווייץ (SNB) הודיע היום (ו') כי רשם ברבעון השלישי רווח של 19.1 מיליארד פרנק שווייצרי (23.3 מיליארד דולר) מהשקעותיו, בעיקר בזכות אחזקותיו בזהב ובמטבע חוץ. בעקבות זאת, הרווח המצטבר של הבנק מתחילת השנה הגיע ל-44.2 מיליארד פרנק, שהם כ-53.8 מיליארד דולר, מה שמעלה את האפשרות לחלוקת כספים לממשלה הפדרלית ולרשויות המקומיות בשווייץ בסוף השנה. עם זאת, הרווח הכולל ברבעון השלישי של 2026 משקף ירידה של כמעט 32% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
לפי הדיווח ב-CNBC, הרווחים וההפסדים שמציג הבנק המרכזי בדוחות הרבעוניים שלו כוללים הכנסות מריבית, דיבידנדים והתאמות שווי הנובעות מתנודות בשערי החליפין ומשינויים במחירי הנכסים בשווקים. הפרנק השווייצרי התחזק בכ-12% מול הדולר האמריקאי ב-2025, בין היתר בעקבות נהירת משקיעים למטבע שנחשב למקלט בטוח לאחר הכרזותיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הטלת מכסים. אולם מתחילת השנה הנוכחית נחלש הפרנק בכ-3.6% מול הדולר.
ברבעון השלישי של 2025 רשם הבנק המרכזי רווח נטו של 14.3 מיליארד פרנק מאחזקותיו בזהב, לעומת רווח נטו של 7.6 מיליארד פרנק בשלושת החודשים שהסתיימו בספטמבר השנה. מחיר הזהב זינק בכ-66% במהלך 2025 ושבר שיאים, אך ב-2026 התאפיינו מחיריו בתנודתיות רבה יותר, ומתחילת השנה איבדה המתכת היקרה יותר מ-7% מערכה. במקביל, הרווח של הבנק מאחזקותיו במטבע חוץ, הכוללות גם השקעות במניות בשווקים בינלאומיים, הגיע ל-11.6 מיליארד פרנק, ירידה של כ-15% בהשוואה לשנה שעברה.
מרבית יתרות מטבע החוץ של הבנק המרכזי השווייצרי מוחזקות בנכסים פיננסיים הנקובים במטבעות זרים, ולא במזומן במטבעות אלה. בנוסף, הבנק מחזיק תיק קטן יותר של איגרות חוב הנקובות בפרנק שווייצרי. בסוף הרבעון השלישי הושקעו 61% מיתרות מטבע החוץ שלו באיגרות חוב ממשלתיות, לרבות פיקדונות בבנקים מרכזיים ובבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS). עוד 28% מהיתרות הושקעו במניות ו-11% באיגרות חוב אחרות. מבחינת החשיפה למטבעות, 39% מהתיק היו נקובים ביורו ו-37% בדולר אמריקאי, בעוד שהחשיפה לין היפני ולליש"ט עמדה על 7% ו-6%, בהתאמה.
תיק המניות הגדול של הבנק המרכזי השווייצרי הופך אותו לחריג בהשוואה לבנקים מרכזיים גדולים אחרים, כמו הפדרל ריזרב בארה"ב והבנק המרכזי של בריטניה (BOE), שבדרך כלל אינם משקיעים ישירות בשוקי המניות. עם זאת, הבנק השווייצרי הוא משקיע פסיבי, ולכן אינו בוחר מניות באופן פרטני. אחזקותיו במניות מבוססות על מדד ייחוס המורכב ממדדי מניות בינלאומיים, והתיק שלו כולל בעיקר מניות של חברות בעלות שווי שוק בינוני וגדול בשווקים מפותחים.
רווחי הבנק המרכזי מחולקים ברובם לממשלה הפדרלית ולרשויות המקומיות בשווייץ, בעוד שבעלי המניות מקבלים דיבידנד אם ההון העצמי של הבנק גדול מספיק. אם ההשקעות מניבות הפסד, ייתכן שהבנק לא יוכל לחלק כספים. ואולם, למרות התועלת שמפיקה שווייץ מהביצועים החיוביים של השקעות הבנק, השקעותיו אינן מכוונות להשגת התשואה הגבוהה ביותר האפשרית.
"עבור חברה רגילה, רווחים הם תנאי חשוב להצלחה ארוכת טווח. לעומת זאת, מטרתו של הבנק המרכזי השווייצרי אינה לייצר רווח", נכתב באתר הבנק. "יש לו מנדט אחר: עליו להבטיח יציבות מחירים בשווייץ, תוך התחשבות ראויה בהתפתחויות הכלכליות". עוד נכתב כי "למנדט המדיניות המוניטרית יש תמיד עדיפות עליונה. לכן, הבנק המרכזי השווייצרי עשוי להידרש לקבל החלטות בתחום המדיניות המוניטרית שעלולות להשפיע לרעה על התוצאה הכספית השנתית שלו".
בניגוד לבנקים מרכזיים גדולים רבים אחרים, המנדט של הבנק המרכזי השווייצרי בתחום המדיניות המוניטרית מאפשר לו להשתמש הן בריביות והן בשערי החליפין כדי להשיג יציבות מחירים. הבנק גם ינקוט צעדים להשפעה על שער החליפין אם יראה בכך צורך. יעד האינפלציה של הבנק מבדיל אותו אף הוא מבנקים מרכזיים אחרים בעולם, שכן הוא מוגדר כטווח של 0% עד 2%.
