בריטניה מגדילה את הוצאות הביטחון בשיעור החד ביותר מהמלחמה הקרה
קצב הגידול בהוצאה לביטחון במדינות ה־OECD הוא אסטרונומי בשנים האחרונות. כעת גם ענקיות הגוש האירופי זזות בכיוון הזה: בריטניה שוקלת להגדיל את הוצאות הביטחון, העומדות על 66 מיליארד ליש"ט בשנה, ב־25%
רוחות מלחמה באירופה. בריטניה שוקלת לזרז את קצב העלאת תקציב הביטחון, בעוד שגרמניה מתכוונת להקצות חלק ניכר מהתקציב המוגדל כבר לסטארט־אפים מתחום הדיפנס־טק על חשבון רכישת כלי מלחמה מסורתיים כמו טנקים. הוצאות הביטחון של מדינות ה־OECD גדלו בין 2020 ל־2024 ב־34% ל־1.73 טריליון דולר. כעת נראה שבריטניה מתחילה להדביק את הקצב גם היא.
ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר אמר בסוף השבוע בוועידת מינכן לביטחון כי מנהיגי העולם צריכים "לטפל באיום הרחב יותר, ברור שיהיה עלינו להוציא יותר, ומהר יותר". הוא התייחס באופן ספציפי לאיום מצד רוסיה כדי להצדיק את הקריאה להגדלת הוצאות הביטחון. "עלינו לבנות את הכוח שלנו כי זה המטבע של זמננו", אמר. "עלינו להוציא יותר, לספק יותר ולתאם בינינו יותר". עוד הוסיף כי הגדלת תקציבי הביטחון במדינות אירופה תוביל להפחתת התלות בארצות הברית: "עלינו לספק השקעות דוריות שיעבירו אותנו מתלות יתר לתלות הדדית". הקריאה להתרחקות מארצות הברית מגיעה לנוכח המשבר בין הצדדים, בין השאר סביב דרישת דונלד טראמפ להעביר לידי ארצות הברית את הבעלות על גרינלנד.
יעד של 3% מהתמ"ג כבר בקדנציה הנוכחית
בהתאם לדבריו, סטארמר מעוניין להאיץ את הגדלת תקציב הביטחון של הממלכה ולעלות ליעד של 3% מהתמ"ג כבר במהלך הקדנציה הנוכחית, שאמורה להימשך עד 2029 – כך דיווחו בבי.בי.סי. מדובר בעלייה מהתחייבות של הממשלה מהשנה שעברה שהוצאות הביטחון יהוו 2.5% מהתמ"ג עד אפריל 2027, מתוך שאיפה לעלות ל־3% רק בפרלמנט הבא.
בשנה שעברה עמדו הוצאות הביטחון של בריטניה על 2.3%, שמיתרגמים לסביבות 66 מיליארד ליש"ט. הרצון של סטארמר להעלות את ההוצאות מוקדם יותר נובע גם מההערכות של משרד הביטחון הבריטי (MOD) כי דרושה תוספת של 28 מיליארד ליש"ט רק כדי לכסות את העלויות הקיימות בארבע השנים הקרובות. "איננו יכולים לעשות כל מה שאנחנו רוצים לעשות, במהירות שבה אנחנו רוצים לעשות זאת במסגרת התקציב הנוכחי", אמר בינואר סר ריצ'רד נייטון, ראש לשכת משרד הביטחון.
עליית שיעור ההוצאות תסבך אף יותר את המצב. לפי המשרד לתקציב אחראי – גוף עצמאי שמספק תחזיות כלכליות לממשלה – העלאת תקציב הביטחון ל־3% מהתמ"ג עד 2029 תדרוש תוספת של 17.3 מיליארד ליש"ט בשנה. לפיכך, במשרד האוצר בוחנים פתרונות יצירתיים למימון, זאת על מנת לא לזעזע את השווקים, ביניהם קיצוץ בתקציבי סיוע החוץ והאנרגיה הירוקה ונטילת הלוואות חדשות.
שרת החוץ איווט קופר אישרה כי הממשלה התחייבה לעלייה הגדולה ביותר בהוצאות הביטחון מאז המלחמה הקרה, שתבוא לידי ביטוי בין השאר בתוספת של 5 מיליארד ליש"ט לתקציב הביטחון בשנה הנוכחית, אך גם ציינה שמצפה להם עוד עבודה בתחום: "יהיה עלינו לעשות יותר, כי אנחנו נצטרך לחזק את ההגנות שלנו ואת השותפויות שלנו על מנת לעשות זאת".
הדיווח היטיב עם חברות הביטחון הבריטיות, שהמניות שלהן נסחרו אתמול בעליות. כך, חברת ההנדסה בבקוק (Babcock), שעובדת עם צי הצוללות הגרעיניות של הצבא הבריטי, עלתה ב־2.5% במסחר בשעות הבוקר בלונדון, בעוד שספקית חלקי המטוסים מלרוז התחזקה ב־2.2%.
המאמצים לזרז את העלאת שיעור ההוצאות מגיעים לאחר שביוני, בעקבות הלחץ שהפעיל טראמפ, הסכימו המדינות החברות בנאט"ו להעלות את הוצאות הביטחון ליעד חסר תקדים של 5% מהתמ"ג עד 2035. ההוצאות יחולקו כך ש־3.5% ישמשו למה שמכונה "הגנת ליבה" ו־1.5% לפיתוח תשתיות ביטחוניות, הגנת סייבר וחדשנות.
האם ברלין מתכוננת למלחמה שעברה?
חדשנות צבאית עמדה במרכז דיון שהתפתח בגרמניה. הכלכלה הגדולה באיחוד האירופי הגדילה את הוצאות הביטחון לנוכח האיום הרוסי, והמלחמה באוקראינה שנכנסת לשנה החמישית שלה. אולם, ההתמקדות בציוד צבאי "מסורתי" גררה ביקורת ולפיה ברלין מתכוננת "למלחמה הישנה ולא לחדשה".
ברלין אמנם העלתה את תקציב הביטחון במאות מיליארדי יורו, בהתאם להתחייבות לנאט"ו, והוא עומד על 118 מיליארד יורו, אך עד כה ההוצאות המוגדלות שימשו בעיקר להתחמשות במטוסי קרב כמו F35, מסוקים, ספינות קרב וצוללות. כמו כן, בוצעה הזמנה לאלפי טנקים ורכבים משוריינים. אחת הטענות היא כי גישה זו מתעלמת מכלי נשק לא מאוישים המופעלים על ידי בינה מלאכותית. "אנחנו מוציאים מאות מיליארדי יורו על ציוד שיישב בבתי הקברות, ואילו הילדים והנכדים שלי עדיין יצטרכו לעבוד כדי לשלם על החובות לבנקים כתוצאה מהגדלת התקציב", טען פלוריאן סייבל, מייסד חברת ייצור רחפני המעקב הגרמנית דוונטון סיסטמס. בדומה, מוריץ שולאריק, ראש מכון קיל לכלכלה העולמית, קרא להגדלת ההקצאה לחדשנות "מתוך הבנה שחלק מהדברים האלה לא יסתדרו". לדבריו, הפנייה לסקטור הפרטי תעזור גם לצמצם בירוקרטיה ולקצר הליכים.
לפיכך התחייב שר הביטחון בוריס פיסטוריוס "לבצע עוד השקעות בחדשנות ובטכנולוגיות חדשות, ויותר שיתופי פעולה בין סטארט אפים והצבא הגרמני". עוד הוסיף: "אם מישהו היה אומר לנו לפני חמש שנים שלכטב"מים יהיה תפקיד כל כך מהותי, אף אחד לא היה מאמין לזה או בכלל מסוגל להעלות זאת על הדעת".
