פרשנות
העימות הסעודי-אמירתי הופך פומבי ומרחיק את אפשרות הפלת החות'ים בטווח הקצר
תקיפה סעודית בנמל תימני שקיבל אמצעי לחימה מהאמירויות חושפת קרע עמוק סביב דרום תימן. השתלטות מועצת המעבר הדרומית על אזורים אסטרטגיים מעוררת חשש בריאד לאיום על ביטחונה הלאומי
מה שהיה בתקופה האחרונה מתחת לפני השטח – קרע בין סעודיה לאמירויות על רקע שורה של נושאים – הפך היום לפומבי. התקיפה הסעודית לפנות בוקר בנמל אל-מֻכַּלָּא התימני, שלפי דובר הקואליציה בהנהגת סעודיה כוונה נגד אמצעי לחימה וכלים צבאיים שפורקו משתי ספינות שהגיעו מנמל פוג’יירה האמירותי, היא הרבה יותר מאירוע טקטי בזירה התימנית. ריאד הפכה את המחלוקת עם אבו-דאבי על עתיד דרום תימן לסוגייה עקרונית, תוך הודעה חריגה בעוצמתה של משרד החוץ הסעודי כי מה שקורה בשבועות האחרונים בתימן בעידוד אמירותי מהווה “איום על הביטחון הלאומי” שלה.
הקרע סביב תימן בין שתי המדינות המפרציות החל מוקדם יותר החודש כאשר "מועצת המעבר הדרומית" – גוף בדלני הפועל לעצמאות דרום תימן ונתמך על ידי האמירויות - השתלטה על אזורים אסטרטגיים במזרח תימן ובכלל זה חדרמות ואל-מהרה. אזורים אלה עשירים בנפט ורגישים לסעודיה גיאוגרפית ומדינית, משום שהם נוגעים לעומק המזרחי של דרום תימן ולמרחב שמוביל אל גבול סעודיה ואל נתיבי ים קריטיים. ההשתלטות הזו לוותה בבריחת ראשי הממשל התימני המוכרת בינלאומית לריאד.
מבחינת סעודיה, חד’רמות איננה עוד חזית. זה אזור שדרכו יוכרע האם דרום תימן יישאר מרחב שניתן לייצב תחת מטרייה סעודית-ממשלתית, או יהפוך בפועל לטריטוריה שנשלטת על ידי כוח בדלני הנהנה מגיבוי חיצוני. ברגע שהוויכוח הזה הופך לפומבי והפומביות מגיעה דרך האשמה שמצביעה על נמל פוג’יירה שהוא עצמו נחשב סמל כלכלי-אסטרטגי של האמירויות, מדובר במסר חד מריאד. סעודיה מבהירה שהיא מוכנה לשלם מחיר דיפלומטי כדי לבלום "עובדות בשטח", שמסכנות את תפיסת הביטחון שלה בתימן.
גיאופוליטית, הקרע מחדד תרחיש שכבר מרחף שנים - תימן מפוצלת בפועל בין צפון חות’י לדרום הנשען על קואליציות שונות – אלא שכעת גם “הדרום” עצמו עלול להתפצל למוקדי כוח מתחרים. אם מועצת הדרום תמשיך להתבסס במזרח למורת רוחה של סעודיה, היא צפויה למצוא את עצמה נאלצת להשקיע יותר משאבים בניהול יריבויות פנימיות במחנה שלה, במקום בריסון הצפון החות’י. זו בדיוק הדינמיקה שהופכת את תימן למערכה מתמשכת שמחלישה את האפשרות להסדר כולל.
ההשלכות הכלכליות
כלכלית, פרמיית הסיכון כתוצאה מהתקיפה הלילה רלוונטית לשלושה נכסים אזוריים. ראשית, המרחב של מפרץ עדן שכן נמל אל-מכלָא יושב על ציר ימי שמחבר בין מפרץ עדן, ים סוף והאוקיינוס ההודי. כל הסלמה באזור כזה מכניסה את חברות הספנות, המבטחים והסוחרים למצב של זהירות-יתר במיוחד בתקופה שבה השוק ממילא מתייחס ליציבות הימית באזור כאל "הפוגה" ולא כשגרה.
ההשפעה השנייה היא על נמל פוג’יירה אחד ממוקדי האחסון וההפצה של דלקים (בונקרינג) החשובים בעולם. כשסעודיה מסמנת אותו בהקשר של אניות שהגיעו לנמל בתימן, היא מייצרת עבורו סיכון תדמיתי-רגולטורי שיכול לבוא לידי ביטוי ביותר חשדנות סביב שרשראות אספקה ימיות ויותר רגישות פוליטית סביב כל מה שמפליג מאותו מרחב.
התקיפה של היום אם לא תישאר אירוע מבודד, פוטנציאלית מגבירה באופן כללי את הסיכון במפרץ. במשך שנים המפרץ נהנה מתדמית של מרחב שבו גם כשיש מחלוקות הן מנוהלות בצורה שמגינה על העסקים. עימות פומבי בין שתי הכלכלות החזקות במפרץ סביב זירה חמה כמו תימן מערער את אותה פרמיה. זה חשוב במיוחד בשנים שבהן ריאד ואבו-דאבי מתחרות על אותו הון קרי מטות אזוריים של חברות בינלאומיות, השקעות בשירותים פיננסיים, תעופה ותשתיות. ככל שהקרע הופך לחיכוך גיאופוליטי, משקיעים נהיים שמרנים יותר, דורשים תשואה גבוהה יותר, או דוחים החלטות.
ההשפעה על החות’ים
בטווח הקצר נראה כי החות'ים צפויים לצאת נשכרים מהעימות במחנה המתנגד להם. הסיבה פשוטה - ככל שהמחנה המתנגד להם מפוצל ומרוכז בסכסוכים פנימיים, כך קטן הלחץ המאורגן על הצפון החות’י וכך גדל מרחב התמרון שלהם בזירה המדינית והצבאית. במקביל, החות’ים יודעים למנף תעמולתית תמונה של "מחנה יריב מסוכסך" כדי לטעון שהם הכוח היציב והריבוני היחיד בצפון. אך בטווח הבינוני התמונה מורכבת יותר. סעודיה והאמירויות חולקות אינטרס-על אחד שאינו נעלם גם בעת משבר – למנוע מתימן להפוך שוב למוקד שמאיים על נתיבי סחר ואנרגיה ובעצם על ביטחונן הלאומי והכלכלי. לכן ייתכן שנראה דווקא מאמץ שקט "לכבות את השריפה" שהתפתחה בנושא מועצת הדרום כדי לא לאפשר לחות’ים להרוויח יותר מדי.
