הסיכונים הכלכליים הגדולים של 2026: מה עלול להשתבש?
התחזיות לשנה החדשה אמנם אופטימיות ברובן, אך אי אפשר להתעלם מהמכשולים ומכל מה שעוד עלול להשתבש. להערכת אנליסטים וחברות מחקר, הסיכונים המרכזיים כוללים את התפוצצות בועת ה-AI, חובות ציבוריים שיוצאים משליטה, מתיחות גיאופוליטית שעלולה להוביל לעליית מחירי האנרגיה ואינפלציה מתחדשת בין השאר מלחץ פוליטי על הבנקים המרכזיים
התפוצצות בועת ה-AI, עליית מחירים וחובות ממשלתיים שיוצאים משליטה - התרחישים הללו שטומנים בחובם השלכות שליליות רבות הוגדרו על ידי אנליסטים וחברות מחקר ככמה מהסיכונים הכלכליים המרכזיים שעומדים בפני העולם בשנת 2026 המתחילה השבוע. התחזיות לשנה החדשה הן אמנם אופטימיות ברובן בכל הנוגע לצמיחה כלכלית, אך קשה להתעלם גם מהמכשולים ומכל מה שעוד עלול להשתבש. סיכונים נוספים כוללים עלייה בתקיפות סייבר, העמקת משבר האקלים וזינוק במחירי הנפט. עם זאת, אלו הם ארבעת הסיכונים הבולטים ביותר.
התפוצצות בועת ה-AI
החשש מהיווצרותה של בועת AI, שתתפוצץ כמו בועת ההייטק בתחילת המילניום, עלה כבר השנה לנוכח ההשקעות העצומות של חברות בתחום, והלחץ הזה אף הוביל לצניחה זמנית במחירי מניות חברות הטכנולוגיה הגדולות. בכל זאת, ההשקעות הגדולות קרוב לוודאי שימשיכו, וחברות הטכנולוגיה הגדולות צפויות להשקיע ב-2026 למעלה מ-533 מיליארד דולר בתשתיות AI , עלייה של 34% לעומת השנה.
השאלה העיקרית המטרידה את האנליסטים היא אם החברות יצליחו להרוויח מההשקעות הגדולות הללו? לדבריו של טורסטן סלוק, הכלכלן הראשי של חברת ניהול הנכסים אפולו, ישנו סיכון ממשי שההתלהבות סביב הבינה המלאכותית היא מוגזמת, והבועה תתפוצץ במהלך השנה הבאה.
אם התרחיש הזה אכן יתממש, הוא יוביל להערכתו של סלוק לירידות חדות במניות חברות הטכנולוגיה הגדולות, ולצניחה בהוצאות ההון שלהן. בחברת המחקר ING, אף הוסיפו וציינו כי קריסה כזו בשוקי המניות תפגע בעשירונים העליונים של האמריקאים, שמחזיקים בחלק הארי של המניות בשוקי ההון המקומיים, והתוצאה תהיה ירידה בצריכה, צניחה בהשקעות והאטה בשוק העבודה, שעלולים להוביל בסופו של דבר למיתון בארה"ב.
סיכונים גיאופוליטיים
אי ודאות גיאופוליטית, כולל מכסים, הגבלות יצוא וסנקציות, יוצרת שיבושים נרחבים, כך לפי חברת אוורברידג'. לפי דו"ח סיכונים שפרסמה, אירועים מסוג זה יוצרים שיבושים במסחר, עיכובים במשלוחים ותנודות חדות בשוקי הסחורות והאנרגיה. היחסים בין ארה"ב וסין מהווים את המקור העיקרי לחשש לגבי מתיחות גיאופוליטית. שתי הכלכלות הגדולות בעולם אמנם הכריזו על הפסקת אש במלחמת הסחר, אך מדובר בהפסקת אש שבירה למדי שעשויה להתפרק בכל רגע. הסלמה, אם אכן תהיה, תוביל לפגיעה בתעשיות המוליכים למחצה, הרכב והביטחון ואף עלולה להוביל למחסור ולעליות מחירים של המוצרים המדוברים.
מתיחות גיאופוליטית תשפיע גם על שוקי האנרגיה. כך, המשך המלחמה באוקראינה והחמרת הסנקציות על רוסיה עלולים לשבש את אספקת האנרגיה העולמית. שוק הנפט יושפע קרוב לוודאי בשנה הבאה גם מהמהלכים של הממשל האמריקאי נגד ונצואלה, כך שכל הסלמה בזירות הללו עלולה להוביל לזינוק מחירים, שיפגע בצמיחה ויגדיל את האינפלציה.
משבר חוב ציבורי
מדינות רבות, ובראשן ארה"ב, מתמודדות עם רמות חוב ציבורי גבוהות מאוד. כך, הגירעון האמריקאי צפוי להישאר ברמה של 6-7% מהתמ"ג, כאשר יחס החוב לתוצר יחצה לפי ההערכות את רף ה-100%. באירופה המצב חמור לא פחות. צרפת ובריטניה פגיעות במיוחד בשל תלותן במשקיעים זרים. החשש הוא כי רמות החוב הגבוהות הללו יובילו לכך שמשקיעי האג"ח יאבדו אמון ביכולת ההחזר של הממשלות הללו, מה שיגרום לעלייה חדה בתשואות האג"ח ולמשבר תקציבי חמור, תרחיש שיכפה על ממשלות לבצע קיצוצים כואבים בהוצאות או להעלות מיסים - אלו הם צעדים שבדרך כלל בולמים צמיחה כלכלית.
עלייה מחודשת של האינפלציה
הציפייה הרווחת היא אמנם להמשך ירידה הדרגתית באינפלציה גם ב-2026, אך בכל זאת קיים עוד סיכון ממשי דווקא להתחדשות הלחצים האינפלציוניים. ישנם מספר גורמים שעלולים להוביל להאצה מחודשת באינפלציה, ביניהם הביקוש העצום לרכיבי AI, שעלול ליצור מחסור חדש בשרשראות אספקה, ומכאן להעלאת מחירים, עלויות אנרגיה גבוהות יותר כתוצאה מהמלחמה באוקראינה והמצור בוונצואלה, והתערבות פוליטית בהתנהלות הבנקים המרכזיים.
אנליסטים הביעו חשש שהתערבות מסוג זה, במיוחד בארה"ב שם הנשיא טראמפ צפוי להכריז בקרוב על יו"ר הפד הבא, עלולה לגרום להורדת ריבית מוקדמת מדי שאינה מגובה בהכרח בנתונים כלכליים, וכתוצאה מכך תעלה האינפלציה. במקרה כזה, התגובה הצפויה תהיה החזרת הריבית לרמות גבוהות ושמירתן על הרמות הללו לאורך זמן, צעד שיאט את הפעילות הכלכלית. שרשראות האספקה עלולות לחוות שיבושים גם כתוצאה מהתחממות כדור הארץ ואירועי מזג אוויר קיצוניים, כגון סופות ושריפות ענק, שהופכים תכופים יותר.
