כשטראמפ עסוק בשלום: השבתת הממשל מובילה לשיתוק נתוני הכלכלה
חילוקי דעות תקציביים בין הרפובליקנים לדמוקרטים מאיימים להפוך את ההדממה הנוכחית לארוכה בתולדות ארה"ב. המשמעות: הקפאת איסוף נתוני תוצר, תעסוקה וצריכה פרטית משאירה בעלטה את הפדרל ריזרב, השווקים ומשקי הבית
בזמן שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ ערך ביקור היסטורי במזרח התיכון, הממשל הפדרלי שרוי כבר 15 ימים בהשבתה - Shutdown - המאיימת להפוך לארוכה בהיסטוריה. השבתת הממשל הקודמת, במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, נמשכה 35 ימים.
זוהי למעשה השבתת הממשל השלישית בממשל טראמפ, ואף שמדובר באירוע קיצוני, לא נראה שהוא מייחס לכך חשיבות רבה. המונח מתייחס להפסקה חלקית או מלאה של פעילותן של סוכנויות פדרליות, זאת על רקע היעדר תקצוב. על פי החוקה האמריקאית, אם עד תחילת השנה הפיסקאלית, ב־1 באוקטובר, לא התבצעה הקצאת מימון, הרי שהממשל נכנס למצב של הדממה, שמשמעותה השבתה של חלק מהשירותים הממשלתיים המרכזיים.
הרקע לאירוע הוא כמובן פוליטי: אי־הסכמה בין דמוקרטים לרפובליקנים, המשתמשים בתקציב ככלי ללוחמה פוליטית, מונעים העברת תקציבים ובכך מחייבים השבתה (מדובר בשירותים הנחשבים פחות חיוניים, אך לא תמיד). ההשבתה הזו מתקיימת עד לאישור חקיקה תקציבית חדשה, כאשר הפסקת ביצוע סקרים והנפקת נתונים סטטיסטיים לאומיים נמנים עם השירותים המושבתים. שירותים חיוניים - כמו צבא, פקחי תנועה אווירית ושוטרים - ממשיכים לתפקד. כך גם חלוקת קצבאות, שירותי בריאות ותשלומי ריבית על החוב. לפי מכון ברוקינגס, מדובר על כרבע מהתקציב הפדרלי.
המנגנון מזכיר מאוד את עקרון התקציב ההמשכי בישראל: ישנם סעיפים בתקציב שחלה עליהם חובת תשלום וישנם אלה שניתן לבטל. אבל אלו הם קריטריונים על הנייר: בהדממות קודמות כבר קרה שאלפי אמריקאים לא צורפו לביטוח הבריאות הממלכתי, שירותי הפארקים הלאומיים מנעו כניסת מיליוני תושבים, מנהל המזון והתרופות (FDA) והסוכנות להגנת הסביבה (EPA) דחו אלפי ביקורות, והתנועה האווירית עוכבה בגלל אי־תשלום לפקחים.
רכיב מרכזי של ההשבתה הוא הוצאה המונית לחל"ת. ב־2018, כ־850 אלף מתוך 2.1 מיליון עובדים פדרליים שאינם עובדי דואר, הוצאו לחל"ת. בהשבתה הנוכחית הוצאו לחל"ת כ־45% מעובדי משרד הבריאות והרווחה. בה בעת, מצבם טוב מזה של משרד העבודה, שם רק 25% מהעובדים ממשיכים בפעילות רגילה ואילו כ־9,800 נשלחו הביתה לתקופה בלתי מוגבלת.
אכן, המצב הפעם מורכב יותר: טראמפ רוצה לנצל את ההדממה כדי להפוך את החופשה הזמנית של מאות אלפי עובדי מדינה לחופשה נצחית. בעקבות האירועים, ראסל ווט, ראש משרד הניהול והתקציב של הבית הלבן המקורב מאוד לטראמפ, שיגר מכתב לכל המנהלים בממשל הפדרלי שהוציא את עובדיו לחל"ת כדי לבחון האם קיים צורך אמיתי להחזירם והאם ניתן לנצל את ההזדמנות כדי לפטר עובדים מיותרים. זאת באופן מיוחד כשמדובר בתוכניות או בפעילויות "שאינן מתיישרות עם סדר העדיפויות של הנשיא", כך לשון המכתב. המטרה: הפעלת לחץ על הדמוקרטים לחתום.
ואם לא די בכך, טראמפ גם רומז, כי בניגוד לחוק לפיו יש להחזיר לעובדים את השכר רטרואקטיבית, אין בכוונתו לעשות זאת. בהשבתות קודמות, עובדי קבלן, שאינם עובדי מדינה, לא קיבלו שכר בחזרה.
לפחות לכאורה, האירועים הפעם דומים להדממות קודמות. הרפובליקנים של טראמפ נדרשו לרוב כדי להעביר תקצוב לתוכניות, אבל הדמוקרטים התנו את התמיכה בשינויים ובתוספות לתוכנית הבריאות הממלכתית (אובמה־קר), תנאי שהרפובליקנים התנגדו לו בתוקף. לטענת הרפובליקנים, הדמוקרטים ביצעו מחטף פוליטי לתקציב, אחרי שטראמפ עצמו חוקק "מיני־תקציב מדינה" חפוז (ה־OBBA) ללא תמיכת הדמוקרטים (שם קיצץ באופן דרמטי בתקציב אובמה־קר). מדובר בכלכלה פוליטית במיטבה.
אלא שיש טוויסט קטן בעלילה: הפעם, ההשבתה כופה על ארה"ב סוג של עיוורון לגבי המתרחש בכלכלה שלה בתקופה קריטית. כתוצאה מההדממה, לא מתקיים כמעט איסוף נתונים. כברירת מחדל נעצרו איסוף ופרסום נתוני התעסוקה, התוצר, הצריכה הפרטית, מדד מחירי הצריכה (PCE), שהוא מדד שאינו מבוסס על סקרים אלא על איסוף מחירים בהם החנויות מכרו את הסחורה בפועל (ודי קריטי לפד), וגם כמה סקרים חשובים שקשורים לפעילות הקמעונאות, המפעלים והדיור. בה בעת, ישנם חריגים ונקודות אור. כך, משרד העבודה החל להחזיר עובדים באופן נקודתי כדי לפרסם את מדד המחירים לצרכן של ספטמבר (בגלל דרישה של הביטוח הלאומי). אבל, התמונה הכוללת ברורה: הפדרל ריזרב, הקונגרס, השווקים, העסקים ומשקי הבית שרויים בעלטה. כאמור, האירועים הללו מתרחשים בנקודת זמן קריטית: מחזור של הפחתות ריבית ובתקופה שישנם סימנים לפגיעה בשוק העבודה ואף חששות של תרחיש של מיתון. כל זה, בתקופה של מלחמת סחר מתמשכת. למעשה, זהו העיתוי הגרוע ביותר "לטוס ללא מכ"ם", כאשר כל השחקנים הכלכליים והפיננסיים נאלצים להישען על מדדים פרטיים, חלקיים, פחות איכותיים והרבה יותר תנודתיים.
זהו העיתוי הגרוע ביותר "לטוס ללא מכ"ם", כאשר כל השחקנים הכלכליים והפיננסיים נאלצים להישען על מדדים פרטיים, חלקיים, פחות איכותיים והרבה יותר תנודתיים, במחזור של הפחתות ריבית
תוצאה אחת של התהליך הטראומטי הזה היא עוגמת הנפש הנגרמת למאות אלפי עובדים אמריקאים. עם זאת, הפגיעה המרכזית היא בתוצר, ולא פחות חשוב מכך, באמון של העולם בכלכלה הגדולה בעולם, שנמצא בתהליך היחלשות מזה עשור שלם. לפי אגף התקציבים של הקונגרס (CBO), חמישה שבועות של הדממה שאירעו בשלהי 2018 ותחילת 2019 הסתכמו בפגיעה של 0.1% בצמיחה ברבעון הרביעי של 2018 (3 מיליארד דולר) וב־0.2% ברבעון הראשון של 2019 (8 מיליארד דולר), זאת בעיקר כתוצאה מאובדן שכרם של עובדים פדרליים בחל"ת והעיכוב ברכישת סחורות ושירותים של סוכנויות פדרליות. עם זאת, מדובר בעיקר בדחיית צמיחה, שכן רוב התמ"ג הריאלי שאבד, חזר.
אך לא כולו. לפי הערכת ה־CBO, כ־3 מיליארד דולר פשוט התאדו והתמ"ג ב־2019 היה נמוך ב־0.02%, כתוצאה מההדממה. האומדנים הללו אינם משקללים את הנזק העקיף, כמו אי־קבלת היתרים פדרליים לעסקים או אי־יכולת להגיש בקשות להלוואות פדרליות. בגולדמן זאקס מעריכים כי ההשפעה הישירה תהיה פגיעה של 0.15 נקודות האחוז בצמיחה הריאלית של התמ"ג (במונחים שנתיים) ברבעון הרביעי של 2025, עם התאוששות שווה בתמ"ג ברבעון הראשון של 2026. בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מדובר בפגיעה של 0.1 נקודות האחוז לשבוע בצמיחה הרבעונית. בגולדמן מזכירים את הכלל הידוע: כיבוי קטן שווה נזק קטן וכיבוי גדול שווה נזק גדול. לפי אזהרת ג'יי.פי מורגן, ההשפעה הפעם עלולה להיות חריפה יותר בגלל איום הפיטורים ואובדן מקומות עבודה בפועל, העלולים ליצור סיכונים לשוק העבודה ולפגוע ברצון לצרוך.
אך אין מדובר רק על פגיעה זמנית בתוצר, כי אם בפגיעה באמון במוסדות האמריקאים ובעיקר במדיניות הפיסקאלית ארוכת הטווח. רק לפני חמישה חודשים איבדה ארה"ב סופית את דירוג האשראי המושלם, כאשר מודי'ס הורידה אותו מ־AAA ל־Aa1 ואף העניקה לה תחזית שלילית (משמע, היא שוקלת להוריד את הדירוג שוב בטווח הקצר־בינוני). לפי מודי'ס, "ממשלות וקונגרסים נכשלו ברצף בהשגת הסכמות שיביאו לבלימת הגירעונות". עוד ציינו את "חוסר היכולת המתמשך של קובעי המדיניות להגיע לקונצנזוס לגבי תוכנית אמינה להתכנסות פיסקאלית לטווח־בינוני". חוסר היכולת הזו מדגישה את ההיחלשות ביעילות המוסדית וביכולת הניבוי של המדיניות. "הקיטוב הפוליטי המתמשך והעימותים החוזרים סביב התקציב מגבירים את הסיכונים לניהול הפיסקאלי וליכולת לשרת את החוב", סיכמו בסוכנות הדירוג, בתארם בדיוק את התופעה שאנו עדים לה כעת, וגובה מחירים כבדים מהאמריקאים.
