סגור
מימין שר החוץ של ארה"ב מרקו רוביו והנשיא הסורי א־שרע בספטמבר באו"ם
מימין: שר החוץ של ארה"ב מרקו רוביו והנשיא הסורי א־שרע, בספטמבר באו"ם (צילום: Bing Guan/Reuters)
ניתוח

יעד ההשקעות הבא של הנשיא טראמפ: שיקום התשתיות של סוריה

נשיא סוריה אחמד א־שרע יגיע מחר לפסגה היסטורית בבית הלבן בתקווה לקדם את הקמתה מחדש של מדינתו החרבה, ממערכות חשמל ומטרו ועד מגדלי מגורים ונמל תעופה. החסם המרכזי: חוק של הקונגרס המעכב הסרה גורפת של הסנקציות  

היחסים הדיפלומטיים בין ארצות הברית לסוריה ירשמו מחר רגע שיא שאותו קשה היה לצפות לפני פחות משנה. נשיא סוריה, אחמד א־שרע, שצמח בשורות הארגונים הג'יהאדיסטיים בעיראק ובסוריה, יתקבל בבית הלבן לפגישה היסטורית עם הנשיא דונלד טראמפ.
המנהיגים כבר התוודעו זה לזה בפגישה שנערכה במאי השנה בריאד, אולם הביקור של א־שרע, הראשון של נשיא סורי בוושינגטון, מגיע ימים ספורים לאחר שמועצת הביטחון של האו"ם אישרה הצעת החלטה אמריקאית להסיר את המנהיג הסורי ובכירים נוספים במדינה מרשימת הסנקציות של האו"ם הקשורות לארגוני טרור. צעד זה, שנועד להכשיר את הדרך לנורמליזציה מלאה ביחסים, מגיע אחרי שטראמפ חתם ביוני 2025 על צו נשיאותי שהסיר את רוב סנקציות הליבה שהשיתה ארצות הברית על סוריה בתקופת משטר אסד.
מבחינת דמשק, המטרה של הביקור ברורה: הסרה של כל המחסומים הרגולטוריים שנותרו ויצירת מומנטום משמעותי של השקעות וסחר כדי לנסות ולהקים את הכלכלה הסורית על רגליה.
למרות הסרת הסנקציות וחידוש היחסים עם המערב, המשק הסורי נמצא בצומת דרכים ועדיין במצב רעוע. לפי נתוני הבנק העולמי מיולי 2025, לאחר התכווצות של כ־1.5% ב־2024, התמ"ג צפוי לצמוח השנה ב־1% בלבד. זהו שיפור זעום לנוכח האתגרים העצומים העומדים בפני סוריה אחרי 13 שנים של מלחמת אזרחים עקובה מדם שהחריבה את התשתית האנושית, הפיזית והכלכלית של המדינה.
סוריה סובלת היום ממשבר נזילות חמור, סביבה ביטחונית לא יציבה, עוני קיצוני (אחד מכל ארבעה סורים), ומחסור באנרגיה. האתגר הכלכלי המרכזי מתבטא גם בעלויות שיקום נזקי המלחמה, כאשר הערכה מעודכנת של הבנק העולמי מעמידה אותם על סכום התחלתי של 216 מיליארד דולר. סכום זה, הגבוה פי 10 מהתמ"ג הסורי, הוא רף מימון בלתי אפשרי ללא פתיחת ברזי הון זרים, בעיקר של מדינות המפרץ. כך, בחודשים האחרונים חתמה סוריה על הסכמים ומזכרי הבנות בשווי עשרות מיליארדי דולרים, בדגש על מגזרי האנרגיה, התחבורה והלוגיסטיקה ובמעורבות של מדינות המפרץ וטורקיה. עם זאת, תידרש ודאות ביטחונית ורגולטורית למימוש הפרויקטים הללו. מגזר החשמל, ששיקומו יעלה כ־10 מיליארד דולר, מוביל את ההשקעות, עם הסכמים שנחתמו בין סוריה לתאגיד בינלאומי בראשות UCC Holding מקטאר. פרויקטים נוספים כוללים פיתוח נמל תעופה, הקמת קו מטרו ובניית מגדלי מגורים ומסחר.
ההקלה הנשיאותית בסנקציות היתה צעד דרמטי מבחינת ממשל טראמפ, אך המכשול הרגולטורי הגדול ביותר העומד בפני שיקום סוריה הוא חוק קיסר שנחקק על ידי הקונגרס ב־2019. עיקר כוחו של החוק הוא בסנקציות משניות, שמשמעותן הטלת עונשים על כל אדם או חברה (שאינם אמריקאים), המבצעים עסקאות משמעותיות עם סוריה בתחומים מסויימים כמו אנרגיה ותשתיות צבאיות.
בחודש שעבר, הסנאט הצביע בעד צירוף סעיף לביטול חוק קיסר לחוק ההרשאה הלאומי של תקציב הביטחון — צעד חקיקתי משמעותי. עתה נמצא הכדור בידי בית הנבחרים, שצריך לאשר סופית את ביטול החוק. כל עוד לא הושלם התהליך החקיקתי, החוק מעכב את הסרת הסנקציות המשניות שהוטלו על כל מי שמנהל עסקים עם סוריה. הליך הביטול, המושפע ממחלוקות פנים־פוליטיות בוושינגטון, הוא התנאי ההכרחי ליצירת ודאות רגולטורית, שבלעדיה תאגידים מערביים ובנקים גדולים יירתעו מלהיכנס, מחשש לקנסות.
למרות הסרת הסנקציות וחידוש היחסים עם המערב, המשק הסורי עדיין רעוע. לפי נתוני הבנק העולמי מיולי 2025, לאחר התכווצות של כ־1.5% ב־2024, התמ"ג צפוי לצמוח השנה ב־1% בלבד
התמונה לגבי ביטול החוק איננה ברורה, שכן הקונגרס נכנס לשנה פוליטית מורכבת של אמצע הכהונה. כמו כן, בקונגרס ישנם מתנגדים להסרת החוק, מחשש להתחזקות גורמים רדיקליים בסוריה, אם החוק יבוטל ללא תנאי. החשש הזה קיים, למרות שא־שרע טוען כי הוא נוקט פעולות נגד גורמי הג'יהאד ברחבי סוריה, בדגש על דאעש.
הסרת חוק קיסר תהיה משמעותית, אולם מעבר לכך יש לארצות הברית דרכים נוספות לתמרץ את השיקום, בין השאר בהבטחת מעורבותו של הבנק העולמי והובלת מסלול טכני של קרן המטבע הבינלאומית למתן ייעוץ מוניטרי, המהווה סוג של חותמת איכות למשקיעים. בנוסף, אם ארצות הברית תירתם לפרויקט השיקום, אפילו ברמה ההצהרתית בלבד, הדבר צפוי לעודד השקעות פרטיות במגוון תחומים, כולל תשתיות ותעשייה. ארצות הברית תוכל גם להבטיח מימון משנה או ביטוח סיכונים לטובת שותפים בינלאומיים. גם הסדרה פיננסית היא חיונית, כזו שתאפשר לבנקים סוריים נבחרים לחזור למערכות סליקה בינלאומיות (תחת פיקוח הדוק), שכן ללא תשתית פיננסית חוקית, לא ניתן יהיה לבצע בה השקעות וסחר. בשורה התחתונה, ארצות הברית מחזיקה ביכולת להתניע מחדש את כלכלת סוריה, למרות האתגרים הגדולים, והפגישה בבית הלבן יכולה להיות הצעד המשמעותי הבא בכיוון זה.