סגור
בכירי הנציבות האירופית ורה ז'ורובה ו דידייה ריינדרס
בכירי הנציבות, ורה ז'ורובה ודידייה ריינדרס, החודש. שיפור לעומת 2022 (צילום: EPA/OLIVIER MATTHYS)

שלטון החוק בפולין דורג בתחתית, אך גם גרמניה וספרד ננזפו

הדו"ח השנתי של הנציבות האירופית שיבח את לוקסמבורג, אסטוניה, קרואטיה ואוסטריה על שיפור עצמאות השופטים וביקר את גרמניה על הקצאת משאבים לקויה למערכת המשפט. פולין והונגריה בלטו לרעה

הנציבות האירופית פרסמה מוקדם יותר החודש את דו"ח שלטון החוק הרביעי שלה, שבו נבחנה איכות שלטון החוק ב־27 המדינות החברות. הדו"ח כולל סקירה על מצב שלטון החוק ברחבי האיחוד האירופי וההתקדמות שביצעו המדינות מאז פרסום המלצות הדו"ח הקודם.
סגנית נשיא הנציבות האירופית לערכים ולשקיפות, ורה ז'ורובה, אמרה עם פרסום הדו"ח כי מצב שלטון החוק השתפר לעומת 2022, הדגישה כי לא נרשמה "נסיגה גדולה" באף מדינה והוסיפה שכ־65% מהמלצות הנציבות אומצו על ידי המדינות החברות. עם זאת, היא גם מודה כי יישום מלא נרשם רק בכ־25% מהמקרים, בעוד 40% מהרפורמות אינן שלמות. נציב משרד המשפטים של האיחוד האירופי דידייה ריינדרס הדגיש לשלילה את פולין והונגריה, היכן שהושגה התקדמות מועטה ביחס להמלצות, ואילו לוקסמבורג, אסטוניה, אוסטריה וקרואטיה צוינו כדוגמאות חיוביות בעקבות שיפור עצמאות השופטים. ספרד ספגה ביקורת, בין השאר על חוסר התקדמות בחיזוק מעמדו של התובע הכללי וייעול חקירות נגד שחיתות. בגרמניה לא הושגה התקדמות בשדרוג שכר שופטים ובאסדרת פטור ממס לארגונים ללא מטרות רווח.
הדו"ח כולל התייחסות לארבעה עמודי תווך של שלטון החוק: מערכות משפט מקומיות; כלים נגד שחיתות; פלורליזם תקשורתי (כולל חופש עיתונות); ואיזונים ובלמים מוסדיים אחרים, כמו אופן חקיקה ויכולת החברה האזרחית ורשויות עצמאיות לבקר את הממשלה.

1 צפייה בגלריה
אינפו מתוך דו"ח שלטון החוק
אינפו מתוך דו"ח שלטון החוק
אינפו מתוך דו"ח שלטון החוק

"ריכוזיות התקשורת נמצאת עדיין ברמת סיכון גבוהה ברחבי האיחוד", נכתב בדו"ח, שם מציינים כי קרואטיה, קפריסין, יוון, סלובניה ומלטה נחשבות ב"סיכון גבוה", בעוד בולגריה, פולין, רומניה והונגריה מצויות "בסיכון גבוה מאוד". הדו"ח גם מזכיר את השימוש בתוכנות ריגול נגד עיתונאים ביוון, הונגריה ופולין. בדו"ח לא נוקבים בשמה המפורש של NSO הישראלית, אף שלפי דיווחים מוצריה שימשו בידי ממשלות למעשים אלו. לגבי שחיתות, הדו"ח מציין כי באיחוד "קיימים עדיין מכשולים גדולים לדיווח על מקרי שחיתות", כאשר רק 45% מהאירופים יודעים היכן מדווחים על המקרים הללו.
התקדמות המדינות, כאמור, איננה אחידה. כך, למשל, פינלנד, אסטוניה ושבדיה ביצעו התקדמות "מלאה", "משמעותית" או "מסוימת" ביחס להמלצות שקיבלו. אף שספרד וגרמניה הודגשו לשלילה, אין ספק מיהן המדינות בתחתית: פולין והונגריה.

צעדים נגד פולין

בפולין הושגה רק "התקדמות מסוימת" בהמלצה אחת מתוך שבע שניתנו לה, הכוללת שיפור התנהלותה של נציבות תלונות הציבור. בכל הנוגע להמלצות בתחום עצמאות שיפוטית, פלורליזם תקשורתי או שחיתות לא נעשה דבר. הנציבות אף ציינה "חששות רציניים" לגבי עצמאות מערכת המשפט. החשש הזה כבר הביא את האיחוד להפעיל נגד פולין את סעיף 7 המשהה זכויות הצבעה ולחסום ממנה גישה לכספי סיוע מקרן ההבראה של מגפת הקורונה.
בחודשים האחרונים נקטה פולין שורה של צעדים בתקווה לפתוח מחדש גישה ל־36 מיליארד יורו החסומים בפניה, בין השאר באמצעות הגשת הצעת חוק לבטל כמה מהרפורמות המשפטיות שהעבירה.
"כרגע, אנחנו רק אומרים מהם החששות לגבי המצב בפולין", אמר ריינדרס וציין כי קישור התשלומים לרפורמות בשלטון החוק דוחף את המדינות להשלים את המלצותיו. "זה היה המקרה גם בהונגריה, שם ההמלצות שניתנו בשנה שעברה תורגמו לאבני דרך במסגרת תוכניות ההבראה והחוסן", אמר.
בהונגריה העבירו לאחרונה רפורמה לחיזוק עצמאות בית המשפט בתקווה לשחרר 13 מיליארד יורו בכספי סיוע שחסומים לה. עם זאת, הדו"ח איננו מעודד מהתקדמות הונגריה בכל הנוגע ל"שחיתות בדרגים הגבוהים", עצמאות התקשורת או האפשרות לבקר את הממשל.

הממשלה שולטת בתקשורת

לפי הדו"ח, 90% מהתקשורת נשלטים על ידי מפלגת השלטון, המנהלת "מסעות הכפשה" נגד יריבים פוליטיים ושופטים. "הממשלה המשיכה להשתמש בסמכויות החירום שלה באופן נרחב מאז 2020", כותבים בדו"ח, "תוך פגיעה בוודאות המשפטית והשפעה על הפעילות והיציבות של עסקים בשוק". בהונגריה לא קיבלו את הדו"ח בשקט. "הונגריה מותקפת כי אנחנו לא מצטרפים לקבוצה התומכת במלחמה", כתב דובר הממשלה, זולטן קובץ' בטוויטר.