גם בוונצואלה, שברון תיהנה מהיחס המועדף שלה בממשל האמריקאי
חברת האנרגיה השנייה בגודלה בארה"ב זוכה כבר שני עשורים להטבות מיוחדות בוושינגטון והצליחה להשיג פטור מהסנקציות בוונצואלה וגם במיאנמר, למרות טענות להפרות חמורות של זכויות אדם. השיטה: השקעות חסרות תקדים בלובינג
התקיפה בוונצואלה בסוף השבוע האחרון והכרזותיו של הנשיא דונלד טראמפ על שדרוג תשתיות הנפט במדינה וההון שיניבו לחברות אמריקאיות, החזירו לאור הזרקורים את ענקית האנרגיה שברון — חברת הנפט האמריקאית היחידה שהורשתה להמשיך ולפעול בוונצואלה, גם לאחר הידוק הסנקציות בכהונת טראמפ הנוכחית.
לשברון היסטוריה ארוכה של קשרים קרובים עם הממשל הפדרלי, שהיטיבו עמה פעמים רבות לאורך השנים, זאת למרות מעורבותה בשערוריות ובהאשמות על שחיתות ופגיעה סביבתית במדינות בעולם. לפי הערכות השקיעה שברון ב־2024 מעל 9.2 מיליון דולר במאמצי לובינג (לעומת כ־8 מיליון דולר ב־2023), כאשר חלק הארי, 6.67 מיליון דולר, הוקדש לקידום פעילותה בוונצואלה במסדרונות וושינגטון.
רק בחודש שעבר זכתה שברון לניצחון גם בישראל, בעקבות החתימה על הסכם גז עם מצרים, שהושג ברקע לחצים משמעותיים שהפעיל הממשל הפדרלי. במסגרת ההסכם, שברון, ניו־מד אנרג'י ורציו ימכרו לחברת הגז המצרית Blue Ocean Energyכמות של 130 מיליארד מ"ק ממאגר לווייתן עד שנת 2040. שברון מחזיקה ב־40% מלווייתן, ב־25% מתמר, ומתפעלת את שניהם.
רישיון מיוחד ממשרד האוצר
בעקבות הפעולה הנועזת בוונצואלה, פעילותה במדינה הלטינית נמצאת כרגע במוקד. שברון עובדת בוונצואלה בשיתוף עם חברת הנפט הממשלתית PDVSA על חמישה פרויקטים שונים. הממשל האמריקאי אומנם השית בשנה שעברה סנקציות על תעשיית הנפט של ונצואלה, אך שברון הצליחה להמשיך ולפעול בה, הודות לרישיון מיוחד שקיבלה ממשרד האוצר האמריקאי. ההחרגה איפשרה לה לייצר ולייצא נפט תחת תנאים מוגדרים, בהם איסור להשיק פרויקטים חדשים או להרחיב משמעותית את הייצור. לטענת משרד החוץ האמריקאי, בזכות ההסדר הזה, תזרימי המזומנים והרווחים של שברון בוונצואלה לא מגיעים לממשלה או לחברת הנפט הממשלתית, אלא מכסים את עלויות התפעול, בהן שכר לעובדים, תחזוקה ותעבורה. יתרה מכך, בממשל מתעקשים כי הנוכחות של שברון דווקא מחזקת את אכיפת הסנקציות, זאת מכיוון ששברון מספקת שקיפות — הנפט שהיא מייצרת בוונצואלה מבוטח ונמכר בערוצים הרשמיים, מה שמפחית את התלות של המדינה במסחר לא חוקי. המתנגדים, לעומת זאת, טוענים כי כל ייצור נפט בוונצואלה מיטיב קודם כל עם הממשלה המקומית ומחליש את היעילות של הסנקציות.
שברון במתכונתה הנוכחית נוצרה ב־1984 ממיזוג בין סטנדרט אויל אוף קליפורניה וגולף קורפוריישן, באותה עת המיזוג הגדול בתולדות ארצות הברית. ב־2001 היא רכשה את טקסקו עבור 45 מיליארד דולר והפכה לחברת הנפט השנייה בגודלה בארצות הברית. כיום היא פועלת בכ־180 מדינות ומעסיקה כ־45 אלף עובדים. פעילותה כוללת גילוי נפט, יצוא, זיקוק ושינוע, וייצור כימיקלים. בין השאר, היא פועלת בקזחסטן, שם היא שותפה בפרויקט מוביל שמזרים לה 4 מיליארד דולר בשנה, וכן באנגולה ובגויאנה. עבור 2025 דיווחה החברה על הכנסות של 186.9 מיליארד דולר, ירידה של כ־3% לעומת 2024.
ונצואלה איננה היעד הגלובלי הראשון שבו זכתה ליחס מועדף. עוד ב־2008 היא השיגה פטור מהסנקציות שהשית הממשל האמריקאי על מיאנמר, וכמו במקרה של ונצואלה, הפכה לחברה האמריקאית הגדולה ביותר שהמשיכה לפעול במדינה המוחרמת. באותה עת החזיקה שברון ב־28% משדה הגז הטבעי יאדאנה, אשר לטענת ארגוני זכויות אדם היה מקושר להפרת זכויות מתמשכת מצד המשטר, כולל עבודה כפייה, אונס והחרמת רכוש. כדי לשכנע את הקונגרס לאפשר לה להמשיך לפעול שם, טענה שברון כי אם תצא מהאזור, ההחזקה בשדה הגז תעבור לידיים סיניות. ב־2021, לאחר ההפיכה המשטרית במיאנמר וההפרות הקשות של זכויות מיעוטים, פתחה שברון במבצע שתדלנות חדש, הפעם מול ממשל ביידן, נגד סבב חדש של סנקציות. את היוזמה הזו הגדיר "הניו יורק טיימס", "אחד ממבצעי הלובינג התאגידי המתוחכמים בהיסטוריה של וושינגטון". לפי אותו דיווח, שברון שלחה לוביסטים, בהם בכירים לשעבר בממשל, למשרדים הפדרליים, כדי להזהיר מהשלכות הסנקציות על מיאנמר. זאת אף על פי שמאגר הגז שבו היתה לה החזקה של 41.4%, היה מקור ההכנסה העיקרי של הצבא במיאנמר. בארגון הזכויות EarthRights טענו, כי שברון גרפה רווח שנתי של 150-100 מיליון דולר מפעילותה במדינה. ב־2023 היא מכרה את ההחזקה ל־MTI אנרג'י הקנדית, זאת בטענה לאלימות ולהפרות זכויות אדם, ולאחר שממשל ביידן השית מחדש סנקציות על חברת הנפט הממשלתית MOGE.
ביטלו חוק נגד שחיתות
ההשפעה של שברון על הממשל מיטיבה עמה גם על אדמת ארצות הברית. ב־2017, במהלך הכהונה הראשונה של טראמפ, הצליחו שברון ושאר חברות הנפט הגדולות לבטל חוק נגד שחיתות ובעד שקיפות תאגידית. הצעת החוק דרשה מחברות הנפט והגז הנסחרות בארצות הברית, לחשוף את התשלומים שהן מעבירות לממשלות זרות, ברמה המקומית וגם ברמה הבינלאומית. יוזם ההצעה, הסנטור הדמוקרטי בן קרדין, טען אז, כי היא תואמת את האינטרס האמריקאי לסייע למיליארדי האנשים שחיים במדינות עשירות במשאבים, למנוע מהשלטונות להעשיר רק את עצמם. אולם, שברון, אקסון והמכון האמריקאי לדלק פתחו במבצע שתדלנות מקיף שנמשך למעלה מעשור, ואף עתרו לבתי המשפט נגד שלוש גרסאות של ההצעה. המאמצים הופנו גם לרשות ני"ע האמריקאית (SEC), שם אחד המפקחים טען, כי העביר "מחצית משעות העבודה" שלו בפגישות עם הלוביסטים.
ממשל טראמפ, הידוע בתמיכתו בדלקים מאובנים ובתאגידים, מקל על שברון את העבודה. אבל גם תחת ממשלים פחות אוהדים, הפעילה החברה את מלוא כובד משקלה כדי להטות את המדיניות לכיוונה. דו"ח שפרסמה ב־2021 חברת המחקר InfluenceMap, מצא כי השפעת חברות הנפט האמריקאיות על מדיניות האקלים היא השלילית ביותר בעולם.
