סגור
תיירות מצרים פירמידות
תיירות במצרים (צילום: Yahya Arhab/EPA)

גלגל הצלה בשווי 35 מיליארד דולר: האם איחוד האמירויות תחלץ את מצרים מהבוץ הכלכלי?

מדינת המפרץ תזרים את הסכום לטובת הקמת העיר "ראס אלחכמה" - כ-200 ק"מ מערבית לאלכסנדריה. לפי פרשנים מצרים, ההסכם יכול לשנות את הכיוון הכלכלי אליו הולכת המדינה; פרשני חוץ העלו סימני שאלה

ביום שישי הודיע ראש ממשלת מצרים ד"ר מוסטפא מדבולי על חתימת הסכם ענק עם האמירויות ולפיו מדינת המפרץ תזרים למשק המצרי כ-35 מיליארד דולר. ההסכם כולל השקעה של 24 מיליארד דולר בפרויקט העיר החדשה "ראס אלחכמה" שנמצאת על חופי הים התיכון, כ-350 ק"מ צפונית מערבית לקהיר וכ-200 ק"מ מערבית לעיר הנמל המצרית אלכסנדריה.
לפי ראש הממשלה המצרי, המגה פרויקט הזה הוא חלק מהיערכותה של מצרים בתחום השיכון לקראת העשורים הבאים וזו תהיה עיר "מהדור החדש". בין השאר יוקמו בעיר החדשה מבני מגורים, אזורים כלכליים חופשיים, שטחים מסחריים, אטרקציות תיירותיות וכל התשתיות הנלוות כולל שדה תעופה חדש.
ראס אלחכמה הוא מגה פרויקט שישתרע על שטח של כ-170 מיליון מ"ר והממשלה המצרית טוענת כי גם אחרי חתימת ההסכם היא תמשיך להיות בעלת 35% מהפרויקט. זה מגיע אחרי שמועות שמצרים, בשל מצוקתה הכלכלית, החלה למכור את נכסיה ובעצם העבירה את הבעלות על הפרויקט במלואו לאמירויות. בסך הכול, צופה ממשלת מצרים כי הפרויקט ימשוך השקעות זרות בשווי 150 מיליארד דולר.
מצרים תקבל 11 מיליארד דולר נוספים לאחר שאיחוד האמירויות הודיעה כי פיקדון בסכום זה שהעבירה לבנק המרכזי המצרי בשנים עברו יהפוך בעצם להשקעה או במילים אחרות לשמיטת חובות.
התקשורת המצרית הנתונה לשליטת המשטר כינתה את ההסכם "היסטורי" וכזה שיכול לשנות באופן משמעותי את הכיוון הכלכלי אליו הולכת מצרים. פרשנים, בעיקר מחוץ למצרים, כאלה שפחות סרים למרותו של המשטר סבורים כי אם ההעסקה תצא לפועל כמו שהיא מוצגת ישנה נקודת מפנה כלכלית עבור מצרים, אך מעלים תהיות ובדגש על כמה כסף מזומן יוזרם בפועל למשק המצרי ומתי. שאלה נוספת מתעוררת לגבי היכולות הלוגיסטיות להקמת פרויקט מסוג זה במצרים. כמו כן, ישנן שאלות לגבי השקעת 11 מיליארד הדולרים שהאמירויות משחררת באמצעות ההסכם ולאן היא תופנה.
המגה עסקה עם האמירויות נחשבת לקרש ההצלה של הכלכלה המצרית שמצבה החריף בחודשים האחרונים בין השאר בשל השפעות המלחמה ברצועת עזה. הירידה בהכנסות מתעלת סואץ עקב מתקפות החות'ים בים האדום העמיקה את המשבר המתבטא במחסור חמור במט"ח בשוק המצרי. שער הדולר בבנקים המצריים נע סביב 31 לירות אולם בשוק השחור המייצג את מצב רוח הסוחרים שער הדולר האמיר עד רמה של כ-70 לירות. החדשות על ההשקעה האמירותית הורידו את השער לכ-55 לירות מצריות בשבת.
האינפלציה במצרים, שבה לפחות 60% מהאוכלוסייה חיים בעוני, נעה סביב 30% בשנה והחוב החיצוני מגיע לכ-165 מיליארד דולר. החזרי החוב שהשנה נאמדים בכ-30 מיליארד דולר, מצמצמים את היכולת של מצרים להפנות תקציבים לפיתוח וליצירת מקומות תעסוקה חדשים. התקווה עכשיו של מצרים היא כי בעקבות האמירויות עוד מדינות במפרץ ואחרות יזרימו השקעות כדי לסייע לכלכלה להתאושש. כל זאת במקביל להסכם חדש עם קרן המטבע שאמור להתבטא בהלוואה של 3–6 מיליארד דולר.
מצרים נחשבת כשוק המציע הזדמנויות השקעה טובות אך קשה לנתק את הגשת גלגל ההצלה של האמירויות למצרים מהמצב הגיאופוליטי האזורי. באמירויות הגיעו ככל הנראה למסקנה שבסיום הלחימה ברצועת עזה, למצרים יהיה תפקיד משמעותי בשיקום הכלכלי והפוליטי שם וכדי שזה יקרה מצרים תצטרך להיות יציבה יותר גם בזירה הפנימית. על הדרך, האמירויות מהדקת את אחיזתה בשוק המצרי ומציבה עצמה בעמדת זינוק גם ביחס לפרויקטי השיקום העתידיים ברצועה.