סגור
חיפוש

ניתוח כלכליסט
למרות משבר שחיתות פנימי ענק, קטאר לא תפסיק לממן את עזה

שר האוצר אל עמאדי הודח לאחר שנחשד כי עמד בראש מאפיה בינלאומית שגזרה קופונים ממיזמים הקשורים במונדיאל. עוד נתפסו חשבונות בנק ונכסים של בכירים מהמשפחה השולטת. עם זאת, המדינה המפרצית תמשיך לסייע לרצועה

הסבב הנוכחי בין ישראל לחמאס מצא את קטאר, המממנת הבולטת של רצועת עזה בשנים האחרונות, בעיצומו של משבר פנימי חסר תקדים. מעצרו של שר האוצר חשף את התככים בצמרת ואת המחלוקות על אופן השימוש במיליארדים של המדינה המפרצית העשירה.
בעבר דווח כי חלק מהצמרת הקטארית מסויג מהמשך המימון לרצועת עזה, שכן הוא משמש את מתנגדיה בעולם הערבי ומחוצה לו לטעון כי היא מממנת טרור. קטאר רגישה לתדמיתה הבינלאומית, אך בימים אלה, כשהיא בשיאן של ההכנות לאירוח אליפות העולם בכדורגל מונדיאל 2022, רגישותה גדולה פי כמה. למרות זאת, הסימנים מראים כי קטאר אינה מתכוונת למשוך את ידיה מהרצועה, ואף מתכוונת להגיש סיוע חירום כבר בימים הקרובים.
ממשלת קטאר, באמצעות הגוף הרשמי האחראי לסיוע ברצועה, הוועדה הקטארית לשיקום עזה, הודיעה אתמול כי תעביר סיוע חירום למשפחות המתים והפצועים, אך לא פירטה את הסכומים. במקביל הודיעו ארגונים קטאריים על אספקה מידית של סיוע כספי בגובה 6 מיליון דולר. אגודת הצדקה של קטאר, אחד מארגוני הצדקה הגדולים במזרח התיכון, הודיעה על סיוע של 5 מיליון דולר לתושבי הרצועה, וזה כולל מימון רכישת תרופות, מזון ושאר ציוד הומניטרי. האגודה, שבעבר נקשר שמה למימון טרור, טוענת כי סכום זה נתרם לה על ידי חברות ואנשי עסקים בקטאר. אגודת הסהר האדום הקטארית הודיעה כי היא מעבירה 1 מיליון דולר לרצועה מכספי קרן האסונות שלה.
1.5 מיליארד דולר בעשור
הזרמת הכספים מקטאר לרצועה בימי שגרה אינה נעשית בשקיפות, לא מצד קטאר ובוודאי לא מצד שליטי הרצועה מחמאס. לפיכך אין נתונים רשמיים על גובה ההשקעה הקטארית בעזה. אך לפי נתונים שפורסמו בעבר, ב־2012־2018 הסיוע שהעבירה קטאר לרצועה הגיע לכ־1 מיליארד דולר. לפי הערכות, בשנת 2020, שנת הקורונה, הסיוע הקטארי הסתכם בכ־240 מיליון דולר.
בתחילת השנה הנוכחית הבטיחה המדינה המפרצית כי הסכום שתעביר לרצועה יועלה ויגיע לכ־360 מיליון דולר. הגדלת הסכום היתה חלק מתהליך ההסדרה בין חמאס לבין ישראל, שנראה כי קרס, לפחות לפי הימים האחרונים. כספים אלה מיועדים לתשלומי סיוע למשפחות נזקקות (100 דולר בחודש לכ־100,000 משפחות), למימון משכורות, לרכישת דלקים ועוד פרויקטים בתחום החינוך, הבריאות וכדומה. הכסף הקטארי שמוכנס לרצועה באישור ישראל, גם אם לא באופן ישיר, מתגלגל בסופו של דבר לכיסי חמאס, וזאת בצורת מסים (כ־15 מיליון דולר בחודש).
ימים לפני תחילת המערכה בעזה התרחשה בקטאר דרמה חסרת תקדים. התובע הכללי הורה על חקירתו של שר האוצר עלי שריף אל עמאדי בחשד לניצול מעמדו, מעילה ובזבוז כספי ציבור ועוד פרשיות שחיתות. זמן קצר מאוחר יותר כבר נמסר על מעצרו של השר ובהמשך על החלפתו. חשדות לשחיתות בצמרת הקטארית אינם דבר חדש, אולם מה שהיה חריג באירוע הזה היה הפרסום המוקדם של אמצעי התקשורת על דבר המעצר. בעבר פרשיות מסוג זה היו נסגרות בשקט, הרחק מעין הציבור.
המעצר של אל עמאדי הדהים את המערכת הפנימית בקטאר, באזור וכן בקהילה הבינלאומית. עד לדבר מעצרו נחשב אל עמאדי לשר אוצר מוערך שידע לצלוח אתגרים לא פשוטים. הוא גם נחשב מקורב ועושה דברו של השליט שייח' תמים, שמינה אותו לתפקידו ביוני 2013, יום אחד לאחר השבעתו לתפקיד שליט המדינה. אל עמאדי זכה בתפקיד הרם לאחר הצלחה גדולה בהפיכת הבנק הלאומי של קטאר לבנק הגדול ביותר באזור. בתוקף תפקידו כשר האוצר שימש אל עמאדי בעוד שורה של תפקידי מפתח בכלכלה הקטארית, ובכלל זה כחבר במועצת המנהלים של קרן ההשקעות הקטארית, זרוע ההשקעות של הממשלה, שנכסיה מוערכים בלמעלה מ־295 מיליארד דולר. כמו כן הוא שימש כנשיא חברת התעופה הקטארית, קטאר איירווייז, הנחשבת לאחת הטובות בעולם.
במהלך כהונתו נאלץ אל עמאדי להתמודד עם חרם כלכלי נרחב שנכפה על קטאר מצד שכנותיה, סעודיה, האמירויות, בחריין וכן מצרים. הצלחת מדינת הגז המפרצית לצלוח את המשבר הזה יוחסה במידה רבה לאל עמאדי, שידע ליצור אלטרנטיבות בין השאר על ידי טיפוח יחסי הכלכלה עם איראן ועם טורקיה. לא בכדי בשנה שעברה הכתיר מגזין The Banker היוקרתי את השר הקטארי לשר האוצר הטוב ביותר במזרח התיכון ובצפון אפריקה.
קולו של אל עמאדי לא נשמע מאז מעצרו, אך לפי מקורבים שצוטטו במדיה הערבית הוא דוחה את כל ההאשמות בדבר השחיתות. לפי אותם מקורבים, אל עמאדי טוען כי כל הפעולות שעשה במסגרת תפקידו כשר האוצר היו בהנחיית ראש הממשלה, ולכן הוא חש שעיר לעזאזל. שר האוצר המודח הוא בן לשבט אל עמאדי, אחד השבטים הבולטים בקטאר. הנהגת השבט אינה מרוצה מהמעצר ומכך שאחד מבניה הבכירים מצטייר בציבור כאחת הדמויות המושחתות ביותר בקטאר. מאז היוודע דבר המעצר, השבט לא הגיב אך דווח כי מתנהל בין מנהיגיו ויכוח עז אם להוציא הודעה חריפה, שעשויה להביך את השלטון ולערער את היציבות. נכון להיום, שבט אל עמאדי שותק בעוד בכירי השלטון בקטאר דאגו בימים האחרונים לשבח את תרומת השבט לחברה הקטארית וזאת במאמץ לפייסו.
הקשר בין ההתרחשויות בדוחה למה שקורה בעזה הוא ברור. בן משפחה נוסף משבט אל עמאדי, השליח המיוחד מוחמד אל עמאדי, הוא זה שאחראי על העברת הכספים לרצועת עזה. השלטונות בקטאר לא הסתפקו במעצר המפתיע והמתוקשר. במקביל פורסמה רשימה של עוד שישה אנשי עסקים, כולל ממשפחת א־ת'אני השלטת, שנכסיהם וחשבונות הבנק שלהם נתפסו. השם הבולט ברשימה היה נוואף בן ג'אסם, אחיו הצעיר של ראש ממשלת קטאר לשעבר חמד בן ג'אסם. בשנים האחרונות נקשר שמו של הפוליטיקאי הבכיר בשורה של מעשי שחיתות והתעשרות על חשבון המדינה, אך נחשב מוגן מפני חקירה עקב מעמדו וקשריו ההדוקים עם אביו של השליט הנוכחי. מעבר לרשימה זו, חתם האמיר הקטארי על שינוי סעיף בחוק כך שבוטלה חסינות שרים מפני תביעות בבית המשפט, עוד איתות כי גל המעצרים לא בהכרח יסתיים בשר האוצר.
מה היו הנסיבות המדויקות שהביאו למעצר הדרמטי עדיין לא ברור. הקטארים אינם מספקים מידע מעבר לכך שמדובר במסע נגד השחיתות, במה שמזכיר את הצעדים שננקטו אצל השכנה סעודיה בסוף 2017. בהיעדר פרטים רשמיים, טוענים מקורות ערביים כי השלטונות בקטאר חושדים כי אל עמאדי עמד בראש מאפיה בינלאומית שכללה גם אנשי עסקים וחברות מקומיות, ערביות וזרות. על פי החשד, הרשת הזו גזרה קופונים שמנים על חשבון מיזמי התשתית בקטאר, בייחוד אלה שמבוצעים לקראת המונדיאל. עלות הפרויקטים הללו נאמדת ב־300 מיליארד דולר.
המשק הקטארי רשם בשנה שעברה צמיחה שלילית של כ־4%, נתון סביר ביחס לגודל משבר הקורונה העולמי. מה שעזר לקטאר למזער את הנזקים הוא הייחוד הכלכלי שלה — היצואנית המובילה בעולם של גז טבעי. ירידת מחירי הנפט השפיעה על מחירי הגז בשווקים העולמיים ולכן הגירעון הפיסקאלי בשנה שעברה הסתכם בכ־3.6% עקב הירידה בהכנסות מול הגברת ההוצאות.
בזכות הביקוש לגז
למרות זאת, הצפי לגבי כלכלת קטאר בשנת 2021 חיובי. מומחי משרד האוצר בדוחה מעריכים כי השנה תסתיים בצמיחה של 2.2% בזכות השיפור במחירי האנרגיה, התאוששות הכלכלה העולמית, סיום האמברגו הערבי והמשך הפעילות סביב אליפות העולם בשנה הבאה. האופטימיות הזהירה לגבי קטאר נובעת מכך שהביקוש לגז יישאר יציב בטווח הארוך, שכן הוא נחשב לאופציה נקייה יותר בהשוואה לנפט. בקטאר מבינים את הפוטנציאל, ולכן היא חתמה לפני מספר שבועות על עסקת ענק להגדלת התפוקה. מדובר בהשקעה בהיקף של כ־29 מיליארד דולר שנועדה להגביר את תפוקת הגז מהשדה הצפוני, השדה הראשי במדינה, ב־40% עד שנת 2026. בסיום העבודות תעלה התפוקה מהשדה מ־77 מיליון טונות בשנה כיום ל־110 מיליון טונות. השלב הראשון של ההרחבה צפוי לפעול כבר ברבעון האחרון של 2025. הכנסות אלה מבטיחות כנראה גם את המשך הזרמת הכספים לרצועת עזה.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת