סרט אקשן עם מארק וולברג ואירוע "בתים מבפנים": המלצות לסוף השבוע
סופ"ש של אקשן באמזון פריים עם מארק וולברג, סדרת פאנק נשית ב-yes ו-HOT, סיורים בלעדיים באירוע "בתים מבפנים" - ועוד דברים שלא כדאי לפספס
סרטים
פעמיים וולברג
״Play Dirty״ הוא סרט אקשן ממש מבדר באמזון פריים, שביים שיין בלאק, תסריטאי ובמאי ממזרי שאני מאוד מחבב. בלאק מתמחה בסרטי אקשן שלא לוקחים את עצמם ברצינות, וכתב כמה מסרטי הפעולה הגדולים של הוליווד וביים את ״קיס קיס בנג בנג״ ו״איירון מן 3״. הפעם הוא מעבד ספר מסדרת ״פרקר״ של דונלד ווסטלייק, בכיכובו של מארק וולברג כשודד מקצועי שנלחם בבוסים הקודמים שלו בארגון הפשע ״האאוטפיט״. בלאק לוקח את האלימות לקצה ואת האקשן הוא הופך לסלפסטיק, בסרט שודים שמצליח להיות צפוי ומפתיע בו־זמנית, ומאוד מצחיק.
אמזון מציעים עכשיו גם סרט נוסף בכיכובו של וולברג, ״Balls Up״, בבימויו של פיטר פארלי. סרטו של פארלי ״הספר הירוק״ זכה באוסקר, אבל בקונטקסט הזה ראוי יותר להזכיר שהוא חצי מהצמד שביים את ״משתגעים על מרי״ ו״טיפשים בלי הפסקה״. וולברג מגלם איש שיווק שחצן בחברה לייצור קונדומים, שמגיע עם עמית לעבודה למונדיאל בברזיל, ובגלל טמטומם הגדול הם מחבלים בניצחון של נבחרת ברזיל בתחרות והופכים להיות האנשים הכי שנואים ומבוקשים במדינה. סשה ברון כהן לצידם בתפקיד משנה בסרט מאוד מאוד וולגרי, שחוגג חוסר טעם והומור בוטה, מהסוג שלפני 20 שנה היה הופך לסרט פולחן.
יאיר רוה
טלוויזיה
פאנק, זעם ומנופאוזה
חמש נשים "בגיל מסוים", אותו גיל שאסור לנקוב בו אם רוצים לשרוד חברתית, שבו הן הופכות שקופות לסביבה ובמקביל מבעבעות מעצבים בתוכן, הן הגיבורות של "נותנות בראש" ("Riot Women"), והן מחליטות להקים להקה כדי להשתתף בתחרות כישרונות מקומית. בתחילת הסדרה הבריטית שעלתה אתמול ב־yes וב־HOT, הגיבורות מתכננות משהו חד־פעמי, מביך ומתוק: לשיר את "ווטרלו" של אבבא. אבל בת' (ג'ואנה סקנלן), היחידה מביניהן שהיא ממש מוזיקאית, לא מוכנה להסתפק באבבא כשמה שרותח בה זה מחאה נוסח הקלאש.
סאלי ויינרייט, היוצרת הבריטית המצוינת, המתמחה בגיבורות בגיל ובמראה שונה מהמקובל אפילו בטלוויזיה הבריטית ("עמק האושר", "ג'נטלמן ג'ק"), ממשיכה גם פה באותו קו. הגיבורות מקימות להקת פאנק רוק ושרות שירים שהן עצמן כתבו, שירים המבטאים את המיאוס שלהן מהעולם הגברי האלים, המבטל והמגביל, ואת הרצון שלהן לשינוי. "נותנות ברוק" הסוחפת מזכירה כמובן את הסרט הבריטי המכונן מ־1997 "ללכת עד הסוף", על חבורה של גברים מובטלים שחוברים יחד למופע סטריפטיז, אלא שכאן החיבור של הנשים מודע הרבה יותר לעצמו וחורג מגבולות האנקדוטה.
רותה קופפר
אוכל
הבוסר הכי טעים באביב
שיא עונת השקדים הירוקים הוא הזדמנות נהדרת להזכיר כמה הם נפלאים. אלו אותם שקדים שכולם מכירים, רק בשלב הבוסר: עטופים בקליפה ירוקה וקטיפתית. הם זמינים בשווקים ואצל ירקנים מאפריל ועד תחילת יוני.
אם אתם פוגשים אותם בגרסה הקטנה והרכה, פרסו אותם דק והגישו כמו סלט: שמן זית, מיץ לימון ומלח גס טוב (עדיף מלח ים אטלנטי). אפשר להוסיף גם צ'ילי, כוסברה ושום. אם הם גדולים יותר אפשר פשוט לכבוש אותם, בדיוק כמו מלפפונים. הכניסו לצנצנת עם 30 גרם מלח לכל ליטר מים, סגרו וחכו שבועיים עד שיהיו מוכנים. מי שרוצה יכול להוסיף גם שיני שום או פלפל ירוק חריף. את התוצאה אפשר לאכול כמו שהיא, או לפרוס דק ולצרף לסלטים. הנועזים יכינו סחוג שקדים ירוקים: שקדים ירוקים טחונים עם פלפל חריף, כוסברה, שום וקצת לימון.
חיליק גורפינקל
עירוניות
"בתים מבפנים" מציע אופק אורבני
עשרות בתים פרטיים, מבני ציבור ואתרים אדריכליים בתל אביב וביפו ייפתחו לציבור בסוף השבוע (7 עד 9 במאי) במסגרת אירוע "בתים מבפנים", שמציין 20 שנות פעילות. "התוכנית מנסה להתייחס למורכבות של התקופה", אומרת אביבה לוינסון, מייסדת ומנהלת "בתים מבפנים". "לכן בנוסף לבתים פרטיים יפים ומיוחדים, שילבנו סיורים על ההיסטוריה של העיר ועל הטבע בה, שכולנו כל כך זקוקים לו בימים אלה, וביקורים במבני ציבור. רצינו לתת לא רק השראה אדריכלית אלא גם תחושה של עתיד ושייכות".
בהקשר הזה יתקיימו שני אירועים מסקרנים. הראשון, "אנה פנייך?", יציג את התוכנית האסטרטגית של העיר וכיצד תיראה תל אביב־יפו בשנת 2035, ויתקיים במינהל ההנדסה. השני, "היובל הוא רק ההתחלה", הוא כנס של קרן תל אביב, ובו ייחשפו מבני ציבור חדשים שנמצאים בשלבי תכנון: בית חולים שיקומי חדש של רעות בשדה דב, ופרויקט "כיס בריאות" שעוסק במגפת הבדידות ובאופן שבו העיר מנסה להתמודד איתה. סיור אקטואלי נוסף הוא בחמ"ל העירוני, שם אפשר יהיה ללמוד איך העיר מתפקדת בשעת חירום.
מאיה נחום שחל
שופינג
קלוע וקולע
הקיץ מעבר לפינה ואין כמו תיקי קש או חרוזי עץ להכריז על פתיחת העונה. תיקי הקש היפים המוצעים עכשיו מביאים איתם נינוחות ים־תיכונית – הם קלועים, לא מושלמים במכוון ומשקפים וייב של חופשה גם בלב העיר. תיקי החרוזים מוסיפים לכל לוק קישוט כמו תכשיט רטרו עם פרשנות עדכנית. בעידן של כמיהה לחומרי גלם טבעיים ולמלאכות יד מסורתיות, הם נהפכים לסמל של יוקרה שקטה, גם הרחק מקו המים.
שני הסגנונות שונים – האחד טבעי, רך ומינימליסטי, האחר דקורטיבי וקשיח יותר – אבל שניהם מבטיחים להפוך כל הופעה קיצית למחושבת עד הפרט האחרון, ובכל זאת קלילה ושיקית. תיקי חרוזים בזארה: החל ב־150 שקל; תיקי קש בגריק סנדלס: החל ב־230 שקל. לרכישה - לחצו כאן
עילית מינמר
דוקו
הצד קורע הלב של חנה רובינא
“את התיאטרון שנאתי, כי אמא שלי הלכה לשם כל ערב. הוא קצת היה האויב שלי. היא לא יכלה להבין את זה”, את המשפט הצובט הזה אומרת הזמרת אילנה רובינא (“לך איתה”) בסרט הדוקומנטרי הנפלא "היה רע לתפארת" על אמה השחקנית חנה רובינא, הכוהנת הגדולה של התיאטרון העברי. את הסרט המשודר ב־HOT8 יצרה הבמאית סיגל ראש, שבאמצעות קטעי ארכיון נדירים במיוחד שאספה, מובא סיפור חייהן של רובינא, האם והבת (שנולדה מפרשיית אהבים קצרה עם המשורר אלכסנדר פן), ושל מערכת היחסים המורכבת ביניהן.
הסרט מצליח לשלב באופן מרתק בין האישי למקצועי, ומספק כמה פנינים ארכיוניות יוצאות דופן. אצל רובינא האם החד־הורית, התיאטרון היה במקום הראשון, ואת בתה היא שיכנה אצל משפחה אומנת בירושלים ובהמשך בקיבוץ גבע. אחד הרגעים קורעי הלב הוא חלופת המכתבים בין הבת, שמתחננת לאמה שתבוא לבקר אותה, לבין האם שעבדה בתיאטרון ללא הרף. “זה היה מאוד חסר לי”, אומרת רובינא, שנפטרה ב־2020. את הסרט מלווים בקולם בתה מאיה, כרמית גיא שכתבה את הביוגרפיה על רובינא האם, ירון לונדון, סינילגה בתו של פן ושלמה בר שביט.
מאיה נחום שחל
