תאגיד פרמאונט מצנזר - והופך את טראמפ לעורך ראשי
תאגיד התקשורת האמריקאי הענק - שמחזיק בין היתר ברשת CBS, ערוצי כבלים ואולפני הקולנוע המפורסמים - נתפס בשבוע שעבר פעמיים במקרים של התערבות בתכנים ובחופש העיתונות: בתוכנית הדגל "60 דקות" וגם ב"ניית'ן עבורך" המבריקה. זה מתרחש על רקע רצונה של יו"ר התאגיד שרי רדסטון לסגור עסקה למכירתו, שמעלה צורך להחניף לנשיא טראמפ כדי שלא יסכל את המיזוג. ככה נראה עידן בו בעלי ההון מתפשרים על חופש הביטוי
דבר משונה קרה בשבוע שעבר: באותו ערב, בשתי רשתות אמריקאיות שונות, שודרו אייטמים שתקפו את תאגיד פרמאונט על התערבות בתכנים ובעצמאות המערכתית של התוכניות ועל צנזורה. זה קורה בזמן ששרי רדסטון, בעלת התאגיד ויושבת הראש שלו, מנסה לסגור עסקה למכירתו בעבור 40 מיליארד דולר לחברת המדיה סקיידאנס בבעלות לארי אליסון ושני ילדיו, דיוויד ומייגן - עסקת מיזוג שנמצאת בסכנה כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שם את החברה על הכוונת ועשוי למנוע את אישור המיזוג. באופן משונה עוד יותר, שתי ההאשמות על צנזורה מצד התאגיד קשורות באייטמים העוסקים בישראל ובאנטישמיות. הדבר הביא לכך שבעלת החברה, החוששת לעתיד העסקה, עשויה בשל כך למכור על הדרך את הערכים העיתונאיים שהפכו את המותג שלה לכה מבוקש מלכתחילה.
3 צפייה בגלריה
יו"ר תאגיד פרמאונט שרי רדסטון. מנסה למכור אותו לחברת המדיה סקיידאנס ב־40 מיליארד דולר
(צילום: Noam Galai/Getty Images)
תאגיד פרמאונט מכיל את רשת CBS ואת היהלום בכתר שלה, התוכנית "60 דקות"; את ערוצי הכבלים MTV, קומדי סנטרל וניקולודיאון; את ערוצי הסטרימינג שואוטיים ופרמאונט+; ואת אולפני פרמאונט, שבעוד כמה שבועות אמורים לשבור שיאי קופות עם הסרט השמיני בסדרת ״משימה בלתי אפשרית״ (בהפקת סקיידאנס, שאמורה להפוך עוד מעט לבעלת הבית). במגזין ״וראייטי״ המליצו לרדסטון - שירשה את העסק מאביה סאמנר רדסטון - לצפות ב״הסנדק 2״, גם הוא סרט שהופק על ידי פרמאונט, ולגלות שהדילמות שלה זהות לאלה של מייקל קורליאונה, אחרי שירש את העסק המשפחתי של אביו: האם עליו לקדם את עסקי המשפחה, גם במחיר בגידה במשפחה, או לתמוך במשפחה, גם במחיר יצירת נזק לעסק.
אסור לעצבן את טראמפ
החלק הראשון של אותו יום שידורים סוקר בתקשורת בהרחבה: ביום ראשון שעבר, קצת לפני השעה שמונה בערב, האייטם הנועל של מהדורת ״60 דקות״ הוקדש למאמר מערכת שהגיש העיתונאי סקוט פלי שבו הוא דיווח שהעורך הראשי של התוכנית ב־26 השנים האחרונות, ביל אוונס, התפטר ביום שלישי שלפני כן. הסיבה להתפטרות היתה טענתו שהוא איבד את העצמאות המערכתית שהיתה לו, ושהפכה את ״60 דקות״ מאז 1968 למגזין החדשות הכי יוקרתי וגם הכי נצפה ברשתות השידור האמריקאיות. הנהלת רשת CBS, בהוראת רדסטון, מינתה עורכת אחראית חדשה שתסקור את כל האייטמים שעשויים להיות שנויים במחלוקת, בייחוד עבור טראמפ.
3 צפייה בגלריה
טראמפ מתראיין ל"60 דקות". תובע את תוכנית החדשות על עריכה מוטה לטובת קמלה האריס
(צילום: יוטיוב)
הבלגן שרדסטון יצרה ב״60 דקות״ מגיע משני צירים נפרדים שיצרו התנגשות חזיתית בין חופש העיתונות ועצמאות המערכת ובין דרישות הבעלים לאיזון ולעיסוק באייטמים שיעוררו פחות מחלוקות. זה התחיל עם העובדה שטראמפ תבע את ״60 דקות״ בדצמבר האחרון על סך 20 מיליארד דולר בטענה שהתוכנית ערכה באופן מגמתי ריאיון שנערך עם המתמודדת לנשיאות קמלה האריס באוגוסט שעבר, עריכה שנועדה לעזור לה לנצח בבחירות. אף על פי שטראמפ זכה בבחירות, הוא לא ביטל את התביעה, והוא משתמש בה כדי להלך אימים על כל גופי התקשורת באמריקה. ואף על פי שכל פרשני המשפט באמריקה אומרים שאין שום בית משפט שימצא את ״60 דקות״ אשמים, בוודאי באמריקה שבה חופש העיתונות מעוגן בתיקון הראשון לחוקה, רדסטון העדיפה להיכנס למשא ומתן עם עורכי דינו של טראמפ כדי לנטרל את התביעה הזאת, מחשש שתזיק לניסיונות המכירה שלה. במקביל, רדסטון, תומכת נלהבת בישראל, נחרדה מכמה דיווחים שראתה בחדשות הערב של CBS וב״60 דקות״ שהציגו דיווחים מעזה באופן ביקורתי כלפי ישראל. ״הדבר שהכי מעסיק אותי בעולם הוא המלחמה באנטישמיות״, אמרה רדסטון לעיתונאית שרון וקסמן (נאמנה למילתה, רדסטון קנתה לשידור את הסרט התיעודי הישראלי ״הילדים של 7 באוקטובר״, ואף נכחה בבכורה הניו־יורקית שלו).
למרות שאף אחת מהכתבות של ״60 דקות״ לא צונזרה או נערכה בפועל, עצם העובדה שיש לו עורכת חדשה שאמורה לעבור על האייטמים שלו - אלה על המלחמה בעזה שעשויים לעצבן את בעלת הבית או אלה העוסקים בטראמפ ועשויים לעצבן את הנשיא - הספיק לאוונס כדי להתפטר. וחברי המערכת מיד חשפו בשידור את הדרמה מאחורי הקלעים, באופן שאומנם הבהיר שהעצמאות המערכתית שלהם נשמרת, אבל שבוודאי הביך את הרשת ואת בעליה. ב״TheWrap", אתר החדשות של וקסמן, המליצו לרדסטון לצפות ב״המקור״ (1999), סרט הקולנוע של מייקל מאן עם אל פצ׳ינו וראסל קרואו, שמספר סיפור דומה שהתרחש ב־1996, כשמנהלי CBS ניסו למנוע שידור של כתבה נגד חברות הטבק מחשש שזה יפגע במכירתה של הרשת לתאגיד ווסטינגהאוס.
מלחמה באנטישמיות שנויה במחלוקת
החלק השני של הערב היה המשונה והמפתיע יותר. הוא כמעט לא זכה לסיקור אבל הוא עוסק באותו עניין בדיוק. שעתיים אחרי האייטם ב״60 דקות״, שודר ברשת HBO הפרק השני בעונה השנייה של הסדרה הגאונית ״חזרה גנרלית״. זו סדרה קומית, פסאודו־תיעודית בהובלת הקומיקאי היהודי ניית'ן פילדר. הפרק הזה צולם מזמן ולכן השידור שלו באותו ערב היה צירוף מקרים גמור, אבל זה התאים בול. במרכז הפרק סיפר פילדר שפרק מסדרה קודמת שלו, ״ניית'ן עבורך״, ששודרה במקור ברשת קומדי סנטרל, הוסר בדצמבר משירות הסטרימינג פרמאונט+, תחילה על ידי ההנהלה הגרמנית ובהמשך בכל העולם. הסיבה להסרה: הפרק עוסק במלחמתו של פילדר נגד חברת ביגוד שתמכה במכחיש שואה ולכן הקים חברת ביגוד ספורט משלו, שכל רווחיה יופנו למאבק באנטישמיות. מתברר שחברת הביגוד הזאת, שהוקמה רק עבור סדרת הטלוויזיה הסאטירית, עדיין קיימת ועדיין מגייסת כספים למלחמה באנטישמיות. אבל מנהלי הסניף הגרמני של פרמאונט+ הודיעו לו שמאז המלחמה בין ישראל לעזה, הנושא הזה - אנטישמיות - נהיה רגיש ושנוי במחלוקת ולכן הם הורידו את הפרק. פילדר הקדיש כמעט חצי מהפרק לניסיונות שלו להילחם בפרמאונט+, ולחשש שלו שמא המאבק הזה יגרום לאותו תאגיד למנוע ממנו ליצור את העונה השנייה לסדרה אחרת שלו, ״הקללה״, שאמורה לעלות ברשת שואוטיים. וכך, פילדר בעצמו מייצג את הדילמה - האם לשתוק על צנזורה וסתימת פיות כי זה עשוי לפגוע בעסקיך העתידיים?
3 צפייה בגלריה
"חזרה גנרלית". היוצר ניית'ן פילדר סיפר כיצד הוסר פרק מסדרה שלו כי "מלחמה באנטישמיות היא נושא שנוי במחלוקת"
(צילום: HBO)
ב״חזרה גנרלית״ פילדר יוצר סיטואציות מבוימות כדי לעזור לאנשים לתרגל רגעים מלחיצים לפני שהם קורים, ובפרק השני יצר סיטואציה כזאת עבור עצמו: הוא בנה סט שמדמה את משרדי הנהלת הסניף הגרמני של פרמאונט+ כדי לעשות חזרה על השיחה שתהיה לו עם המנהל. אלא שפילדר עיצב את המשרדים כמו חדר מלחמה נאצי והלביש את המנהל בבגדים המזכירים מדים נאציים. במהלך השיחה המבוימת עם המנהל, המגולם על ידי שחקן, שואל אותו פילדר ״למה שלא תיתן לנו, היהודים, לייצג את העמדה שלנו לגבי אנטישמיות?״.
ואותה רדסטון, שהמלחמה באנטישמיות, לדבריה, היא מה שהכי מעסיק אותה, לא אמרה מילה על הצנזורה שכעת הופעלה נגד המלחמה באנטישמיות, ללמדנו שצנזורה היא חרב פיפיות - מי שמשתמש בה כדי לחזק את עמדתו, יסבול ממנה כשהיא תופעל נגדו. התקשורת האמריקאית פונה לרדסטון במאמרי מערכת שפורסמו בשבוע האחרון, בניסיון להזכיר לה שכל ניסיון שלה לצנזר את המערכות שבבעלותה יפגע בה, בתאגיד שלה ובתקשורת האמריקאית הרבה יותר מאשר אם ישודרו אייטמים שנויים במחלוקת, לטעמה או לטעם הנשיא. מה שברור מכל זה הוא שחופש הביטוי וחופש העיתונות נמצאים עכשיו תחת מתקפה ברורה - לא רק מצד הנשיא, אלא גם מצד בעלי הרשתות שחוששים להילחם בו על עצמאותם. רדסטון כבר מתה להיפטר מהתאגיד שהקים אביה, שהביא לה את עושרה, ושעכשיו מסבך אותה בקרב ערכי שאין לה דרך לצאת ממנו טוב.
