מאלבום הבכורה של יונתן ארצי ועד סרט הישרדות עם מתיו מקונוהיי: המלצות לסופ"ש
וגם: לצפות להיפרד מדיאן קיטון ב"הרומן שלי עם אנני", לצפות בציפורים עם מארז רוטנברג, להגיע לשבוע האופנה בתל אביב, לפקוח עיניים בתערוכה של הדס חסיד - ועוד המלצות לשעות הפנאי
אלבום
לגלות ארצי חדש
יונתן ארצי כותב שירים ומופיע כבר שנים רבות, אבל רק עכשיו, בגיל 35, הוא עושה את הצעד הנועז ומוציא אלבום בכורה — "יש מבול". למה נועז? כי כשאתה הבן של שלמה ארצי, לא משנה מה תעשה, תמיד הציפיות ממך יהיו גבוהות. אז ארצי ג'וניור עונה על כל הציפיות ואף מעבר, ומביא קול חדש, אחר ומיוחד משלו. כבר מהדקה הראשונה של ההאזנה לאלבום המצוין, שהפיק איתו גלעד שמואלי, יש משהו מדויק בקול ובמוזיקליות של ארצי, וכשצוללים לטקסטים האישיים שכתב מגלים את העומק והרבדים החבויים בו. הוא כתב והלחין את כל עשרת השירים באלבום, ומנגנים לצידו כמה מהנגנים המובילים בארץ, בהם מאיה בלזיצמן וגליה חי. שיר הנושא הנפלא "יש מבול" נכתב אחרי שפרצה המלחמה ("ואני הרי יודע, העולם בחוץ שוקע/ גם אם נעצום עיניים, יש מבול") ואת "מקום בעולם" אי אפשר להפסיק לזמזם גם הרבה אחרי שמסתיים האלבום, ויש בו שורות שבמידה מסוימת מסכמות את ההחלטה והמסע של ארצי עד להוצאת האלבום: "רוצה כמו כוכב לזרוח/ כמו הרוח לנשוב בכוח/ את כל הדלתות לפתוח/ ללכת גם אם לא אדע לאן/ גם כשהדרכים מלאות עשן". עידן רייכל האזין לאלבום עוד בשלבים הראשונים, לקח אותו תחת חסותו והפך למנהלו האישי והיועץ האמנותי של ארצי שעובד בימים אלה על מופע ראשון.
מאיה נחום שחל
טלוויזיה
להיפרד מדיאן קיטון
בסוף השבוע שעבר מתה השחקנית הנהדרת וזוכת האוסקר דיאן קיטון. היא היתה בת 79 במותה והקריירה שלה נפרסה על פני עשרות שנים. היא ידועה בדמויות המצחיקות והקצת מעופפות שלה, שהתבטאו היטב בפטפוט החינני הכה מזוהה איתה מהסרט "הרומן שלי עם אנני" – לה־די־דה. כמו הביטוי הזה, היה בה משהו קליל ומשועשע שגילם בתוכו גם עומק, תחכום, נוירוטיות, פמיניזם וקורטוב של ניו־יורקיות. סגנון הלבוש שלה בסרט של וודי אלן, הדומה גם לזה שלבשה בטקס האוסקר כאשר קיבלה על תפקידה בו את הפרס, היה של בגדים גדולים על מידותיה, לרוב מכנסיים, חולצה, עניבה וכובע – לוק שהיה לגמרי שלה ובלט בחתרנות שלו בזירה ההוליוודית. במשך השנים היא שיחקה בעיקר בסרטים קומיים, אבל דווקא התפקיד שעמו פרצה בקולנוע היה בסרט המופתי של פרנסיס פורד קופולה "הסנדק", בתור קיי אדמס־קורליאונה, אשתו של מייקל (אל פצ'ינו).
חוסר המעוף ההוליוודי זימן לה תפקידים טיפוסיים לנשים: ממושא האהבה ב"הרומן שלי עם אנני", דרך האשה הננטשת והנוקמת ב"מועדון האקסיות" ועד ל"באהבה אין חוקים", שם "זכתה" שג'ק ניקולסון יתאהב בה אף שהיא צעירה ממנו רק בעשור ולא ביובל. הסרטים האלה וכן "ניו יורק סיפור אהבה", "חדרו של מרווין", "עצם העניין" ואחרים מוצעים כעת חינם ב־VOD של HOT וב־yes. מומלץ להתחיל עם "הרומן שלי עם אנני", האהוב עליי מבין סרטי וודי אלן שלה ובכלל.
רותה קופפר
סרט
להינצל עם מתיו מקונוהיי
פול גרינגראס הוא במאי מצוין. בין שהוא מביים להיטי פעולה הוליוודיים כמו סדרת סרטי "ג'ייסון בורן" ובין שדרמות המבוססות על אירועים אמיתיים ("טיסה 93", "קפטן פיליפס"), לגרינגראס יש הכישרון להכניס את צופיו עמוק לתוך הדרמה באינטנסיביות מעוררת חרדה. סרטו החדש הוא "The Lost Bus", שעלה לאפל TV ויעשה התקף חרדה וצמרמורת למי שזוכר את אסון האוטובוס בשריפה בהר הכרמל. כאן מדובר באוטובוס אחר ובשריפה אחרת, אבל גם סיפור אמיתי מורט עצבים. מתיו מקונוהיי מגלם נהג אוטובוס מלא תלמידים שנקלע לתוך שריפת היער הגדולה בתולדות קליפורניה, בעיירה פרדייס ב־2018. במהלך ניסיונותיו לחלץ את הילדים מהעיירה הבוערת הוא לוקח פנייה לא נכונה ונכנס עמוק היישר לתוך האש. גם אם אתם יודעים איך הסיפור הזה נגמר (זו לא טרגדיה, תודה לאל), זה עדיין סרט הישרדות עשוי מצוין, מותח, מחניק ומורט עצבים, של במאי מצוין, שמזכיר ששריפות יער נהיות תכופות וגדולות יותר ככל שהאקלים הולך ומתחמם.
יאיר רוה
שבוע האופנה
לקבל השראה בסטייל ישראלי
החלה מכירת הכרטיסים לשבוע האופנה ישראל קנדה תל אביב 2025, ביוזמתו של המפיק והיזם מוטי רייפ, שיתקיים השנה במתחם קרמניצקי ב־30-26 באוקטובר. בין המציגים, המעצב המעניין והמוכשר אהרון גניש, שבקולקציות הייחודיות שלו עושה שימוש במוטיבים מהעולם החרדי שבו גדל; המעצבת ירדן חנוכה למותג הסטריט שלה JOR-D, שתציג קולקציה בהשראת עיר הולדתה טבריה וחנות האופנה של אביה שם, אופנת חנוכה; קיאן פרנקפורט למותג קיאן, המשלבת בעיצוביה העכשוויים מלאכת יד והשראות מקומיות; הגר אלמביק, מייסדת אלמביקה, שמציינת 20 שנים של עיצוב אופנה; המעצב ויוי בלאיש, שגם ישוחח עם ההיסטוריונית וחוקרת האופנה יערה קידר על השראה, דמיון והדרך המשותפת ליצירה; צמד המעצבים ינקי גוליאן ונטף הירשברג, שיוצרים, בין השאר, גם תלבושות ססגוניות לכוכבי פופ וסלבריטאים, בהם אנה זק, שירי מימון, נועה קירל ואחרים. כרטיסים: fashionweektelaviv.com
עילית מינמר
פיקניק
לצפות בציפורים עם מעדני רוטנברג
עונת נדידת הציפורים הסתווית בעיצומה וזה הזמן לצאת לצפות בעופות הנודדים. במספר מקומות בארץ לא חייבים אפילו משקפת לשם כך. כמות הציפורים בהם היא גדולה כל כך עד שהן נראות בעין בלתי מזוינת. אחד מהם הוא עמק המעיינות, זה שכונה פעם פשוט עמק בית שאן לפני שמותג לטובת התיירות.
באוגוסט 2023, לפני שנתיים ורבע ומלחמה אחת שנדמה היה שלא תסתיים לעולם והנה, אולי היא באמת נגמרת, הציעו אנשי מסעדת רוטנברג בגשר הישנה מארז מיוחד לצופים בציפורים. הספקנו אפילו להמליץ עליו כאן. כמה שבועות אחר כך פרצה המלחמה וכל העולם השתנה.
עכשיו מחדשות הילה סהר־רונן, בעלת הבית שהתאלמנה מאז לדאבון הלב מבן זוגה והשף של המסעדה, יזהר סהר, והשפית החדשה שלה חן וייס, את היוזמה היפהפייה. תיק הבד שהן מציעות כולל מפת פיקניק ומדריך ציפורים וכמובן כמה ממעדני המזווה של המסעדה, כמו למשל בריוש תוצרת המסעדה, קרקרים במלאכת יד, חמאת שקדים, צ'אטני אפרסק ותבלינים, ריבת פלפלים, גבינות עזים של מחלבת ברקנית, פיצוחים מתוקים־מלוחים בקלייה ביתית, מרמלדת צבר, עוגיות ליים ובקבוק של תה קר עשוי מצמחים מהגינה של המסעדה. מחיר המארז 225 שקל ותמורת 80 שקל נוספים ניתן להוסיף יין רוטנברג, יין צעיר ורענן מענבי קולומברד, שהוכן בלעדית לכבוד המסעדה.
חיליק גורפינקל
תערוכה
לפקוח עיניים לעולם אחר
בתערוכת היחיד ״מול העיניים, ממש קרוב״, במשכן האמנים הרצליה (אוצר: רן קסמי אילן), האמנית הדס חסיד עוצמת את עיניה כדי לפקוח אותן לעולם אחר. בעבודותיה החדשות ויוצאות הדופן היא חוקרת את מערכת הראייה עצמה, ואת תופעת הפוספנים — אותם הבזקי אור פנימיים הנוצרים מפעילות עצבית של הרשתית והמוח. אלו הם, בפשטות, הכתמים הצבעוניים המוכרים לכולנו, המופיעים כשעוצמים את העיניים ומפנים אותן לאור או לוחצים עליהן – שאותם מתרגמת חסיד לציורי שמן. גם בעבר, בעבודות הטוש שהשתמשה בו עד שאזל ממנו הצבע, או בהעתקה מדויקת של מסכי מחשב, ניכרה אותה התעקשות אובססיבית ווירטואוזית על נושאי יצירה שוליים עד כדי מופרכות. אבל כעת נדמה שחסיד הלכה עוד צעד מעבר לקצה – והתוצאה היא סדרת ציורים מופשטים מונוכרמטיים מרהיבים של הבהובים וצבעים הנמסים אחד לתוך השני – ניסיון לצייר את מה שבאמת בלתי ניתן לציור.
יקיר שגב
6 צפייה בגלריה
עבודה של הדס חסיד, מתוך "מול העיניים, ממש קרוב". לצייר את הבלתי נראה
(צילום: יגאל פרדו)
