טרטר פילה מושלם ואווירה: משייה היא מסעדת גורמה מזהירה
טרטר פילה מושלם ואווירה: משייה היא מסעדת גורמה מזהירה
פרישת השף הכוכב יוסי שטרית יצרה למשייה תנאי פתיחה קשים. אבל עם מנת בשר סרטנים נהדרת ופרוסות טרחון שהכניסו אותנו קצת להלם (במובן הטוב), זו אחת ממסעדות הגורמה הטובות שפועלות כאן
מי שרעב לא הולך למסעדה אלא פותח קופסת טונה או מטגן חביתה. ומי שיכול להרשות לעצמו לאכול במסעדה, אינו רעב. לכן, לטעמי מה שבאמת "חשוב" במסעדה זה האווירה. זו כידוע מורכבת משירות, דקורציה, מוזיקה ואיזה מרכיב חמקמק שאפשר אולי לכנות בשם, ובכן, אווירה.
מסעדת משייה תקועה בלובי של מלון בוטיק. בדרך כלל זה לא ממש עוזר לאווירה. גם כאן לא. המוזיקה היתה סבבה אבל שום דבר לכתוב עליו הביתה, השירות היה מנומס, ידעני ויעיל וזה לא מזיז לי בדרך כלל, גם לא כאן. ובכל זאת, האווירה היתה נהדרת. לא יודע למה. מסביבי ישבו אנשים מחויכים. אפילו צוחקים בקול. ניגוד גמור, למשל, למסעדת איי שעליה כתבתי כאן לפני כמה ימים. ללמדכם שלפעמים גם 12 מיליון שקל לא מספיקים.
אה, כן, והאוכל נהדר. לא סתם נהדר, מהטובים שאכלתי לאחרונה, לפחות בתחום מסעדות הגורמה.
השף גיא אריש - שנכנס לפני כמה חודשים לנעליו הגדולות של יוסי שיטרית (משחקי השף) - הוא לא פחות מעילוי, הנה הסיבה: התחלנו בצלחת פתיחים. ארבעה ביסים קטנטנים ומוצלחים מאוד: בריוש עם ריבת שרי וגבינת דליס דה בורגון, צדפות מולים ברוטב אסקבצ'ה על לחם מחמצת, פלמידה כבושה על לחם שיפון עם עירית קצוצה והטעים מכולם, פסטרמה של לוקוס מעושן עם קרם פרש וסומק.
עכשיו הגיע טרטר פילה בקר, שוב על קרקר/לחם שיפון מתוצרת בית עם חזרת וגבינת מעיין חרוד מגורדת מעל. זה היה עשיר, כבד, ממלא מאוד למרות מידתו הצנועה לכאורה, וטעים לאללה.
מנת בשר סרטנים עם קוביות ארטישוק ירושלמי ברוטב של קרם פרש וגארום (רוטב רומאי קדום המבוסס על דגים שפה עבר הסבה לעוף) שוב היה כבד מאוד, עשיר מאוד, אפילו קצת סותם, אבל אלוהים כמה טעים.
המנה הבאה גרמה לנו להלם קל למרות ש"הזהירו" אותנו מפניה. פרוסות דג טרחון נא שהוגשו על האידרה המחוברת עדיין לראש הנא. זה היה יפהפה, אם אתם אוהבים אסתטיקת פורנו אוכל שכזו. אני אוהב. הדג תובל במלח ופלפל בלבד אבל לצידו הוגשו שלושה רטבים. טבסקו תוצרת בית; "שויו חומוס", כלומר מעין רוטב סויה תוצרת בית מחומוס; ועוד רוטב שלישי הדרי וירקרק שהיה הטוב מכולם. למרות זאת הכי כיף היה לאכול את הדג בלי כלום מרוב שהיה טרי ונהדר. אז עשינו פעם ככה ופעם ככה. מנה יוצאת דופן בטיבה וכנראה אחת ממנות הדג הכי מרהיבות, מרשימות וטובות שיצא לי לאכול מימי. כן, עד כדי כך.
היינו מוכנים לעצור כאן אבל "גבר צריך לעשות מה שגבר צריך לעשות", כמו שאומרים ביידיש. אז המשכנו לשרימפס ברוטב XO. כן, אותו רוטב שפגשתי גם במסעדת איי. הפעם כבר ביררתי מה זה. ובכן, זה רוטב על בסיס שרימפס. כלומר שרימפס ברוטב שרימפס, שוב על פרוסת לחם מחמצת. השף אוהב לחם כנראה. בסדר, גם אנחנו. על השרימפס הונחו ראשי החסילונים שנוקו משאריות הלכלוך וטוגנו עד פריכות משל היו תפוצ'יפס שרימפס. בקיצור שרימפס עם שרימפס ברוטב שרימפס. האמת? סבבה.
אחרון ודי: שיפוד לוקוס עם קוביות שומן טלה מטוגנות. ים־יבשה כמו שקוראים למנות כאלה. אכלתי כבר מנות כאלה. לפעמים זה טוב, לפעמים פחות. פה זה היה טוב מאוד: השיפוד הוגש על רוטב יוגורט ועגבניות מגי מלווה בעלים ירוקים לרענון הנשימה והעיכול.
קינחנו ב"טרס לצ'ס", כלומר חלב בשלוש צורות: גלידת חלב, פירורי חלב מיובש או משהו כזה ולחם (אלא מה) מטוגן שהושרה בהמון חלב. יופי טופי.
משייה היא יופי של מקום אם כן, למרות נתוני הפתיחה שהם כאילו נגדה: לובי של מלון, שף מפורסם שעוזב ומחירים לא זולים כמקובל בז'אנר. בעצם היא הרבה יותר מזה. זו אחת מסעדה שאם כבר רוצים להוציא כמה מאות שקלים על ארוחה טובה, היא ככל הנראה אחת הבחירות הכי מוצלחות שתוכלו לעשות בתחום, אם לא למעלה מזה.
לפני הטיפ
צלחת פתיחים: 42 שקל
טרטר בקר: 21
סרטנים וארטישוק ירושלמי: 86
טרחון: 118
שרימפס: 84
לוקוס: 118
קינוח: 36
כוס יין סנסר: 54
סה"כ: 559 שקל
משייה. מנדלי מוכר ספרים 5, תל אביב, 03-7500999. א'־ה' 18:00־24:00, ו'־ש' 8:00־15:00 (בוקר ובראנץ'), 17:30־24:00
