מהחלוצה ועד היוקרתית: חמש הסושיות הכי טובות בתל אביב
מי צורב את הסושי לפני ההגשה, איפה אפשר למצוא מנות נדירות כמו המאצ'י וצלופח, מי מגיש את הסושי הכי אותנטי, ולמה בשוק לוינסקי כדאי לטעום גם מהסאקה? חיליק גורפינקל בוחר את חמש הסושיות הטובות בתל אביב
בעשרים השנים האחרונות הפך הסושי (לצד ההמבורגר והפיצה) לסוג של מאכל לאומי כאן, משהו שכולם אוכלים, ולא עוד אוכל אקזוטי. הפופולריות שלו לא מפתיעה, מדובר באוכל שהוא קודם כל טעים בטירוף, יפה להלל, ובעיקר קל לעיכול בימי החום האינסופיים שלנו. אחריו הגיעו גם הראמן ועוד לא מעט מנות יפניות שהפכו לאהודות מאד בישראל.
אבל אף שיש בארץ המון סושיות יש עדיין מעט מאד סושיות באמת טובות. אולי זה קשור לכך שילד בן 7 לא יזמין אחרי בית ספר סושי יוקרתי הביתה אלא מנה פשוטה וזולה יחסית מג'פניקה למשל, ואולי לעובדה שאין מצאי דגים מגוון וזמין בישראל, מה שמוביל לתפלצות כמו סושי דניס (לא דג שהייתי רוצה לאכול חי). וכשיש דגים טובים כמו אינטיאס, לוקוס או פלמידה, מחירם מאמיר לגבהים מסחררים ממש. בכל מקרה, אפשר לספור על אצבעות יד אחת את הסושיות הטובות בתל אביב ועוד פחות מזה מחוץ לה. בשנים האחרונות איבדה תל אביב כמה מסושיות הדגל כמו יאקימונו על שני סניפיה שהיתה מחלוצות התחום, ודיינינגס במלון נורמן, ומצד שני, נפתחו כמה חדשות.
המוסד: אונמי
הארבעה 18 תל אביב, אונמי הכשרה- מלון הילטון תל אביב
כבר ב-1999 פתח עודד גונן, ברחוב הארבעה (יחד עם שותפו מאיר דיין) את אונמי, שהיתה מראשונות היפאניות בארץ. המסעדה הענקית ושחורת המראה המעוצבת למשעי היתה יוצאת דופן באותה תקופה, והכניסה אליה לוותה בקריאת ה"איראשיימאסה" – "ברוכים הבאים" ביפנית, של הצוות, שהקפיצו כל סועד. מאז הפכה לנכס צאן ברזל בקולינריה המקומית והקימה לעצמה אינספור חקיינים, יורשים וממשיכי דרך. אחרי למעלה מרבע מאה יש לאונמי גם סניף כשר במלון הילטון. שני הסניפים יחד ממשיכים להגיש את מרק האגאדאשי טופו האגדי, ואת שאר אינסוף המנות היפניות ובראשן עדיין את אחד הסושי הטובים בישראל.
הקשוחה: סאקא-בה
סאקא-בה, זבולון 8, תל אביב
סאקא-בה הוא לא ממש סושיה אלא בר יפני במתחם שוק לוינסקי מבית היוצר של בכירת הראמניות שלנו מן טן טן. ולא סתם בר יפני אלא כזה שהוא קטן, קשוח, מגניב ומקורי במיוחד, כולל תא עישון מזכוכית כמו אלו שיש בשדות תעופה, וקומיקס אירוטי יפני בשירותים. ועדיין, לצד הגיוזות (עוד להיט) ומרקי האודון מוגש כאן סושי יוצא מן הכלל, הכולל כמה מנות מפתיעות כמו טרטר טונה באצת נורי או צ'יראשי – אורז עם דגים נאים מעליו ושאר גודיז. וכשכל זה מוגש לצד תפריט סאקה נרחב ומגוון במיוחד באווירה חצי מחרתית, מדובר בשוס אמיתי.
השכונתית: אקיקו
אקיקו, אבא אחימאיר 17, מרכז שוסטר, תל אביב
כבר 19 שנה מתחבאת לה אקיקו בן צבי במרכז שוסטר ברמת אביב ג'. נדמה שלמרות הוותק המופלא של המקום הקטן שלה, לא רבים מחוץ לשכונה מכירים אותו, וחבל. מדובר במקום קטנטן ואותנטי שאת רובו מאכלס בר סושי לא גדול, באווירה חד פעמית שמזכירה את טוקיו או קיוטו או לפחות איך שאני מדמיין אותן. ולכן, אתה לא ממש מתפלא לשמוע לקוחה ישראלית למהדרין מפטפטת ביפנית קולחת עם בן צבי שקיבלה את שם משפחתה הישראלי מבן זוגה זה עשרות שנים, שי. למרות קוטנו של המקום יש כאן לא מעט מנות יפניות, ועל הבר לידך אכן מתענגים הקבועים על אורז עם דג עשוי, טמפורה ושאר מעדנים. אבל דומה שהסושי כאן הוא העיקר, ואף שהוא עשוי ברובו מדגה מאד בסיסית כמו סלמון, טונה ובר ים, מדובר ביופי של סושי שהוא צבעוני, יפה להפליא, יצירתי וטעים להלל, אפילו בקומבינציות הכי בסיסיות. כיף גדול.
המקצוענית: וואט סאנג
וואט סאנג, הרכבת 12, תל אביב
וואט סאנג החדשה יחסית היא מסעדה יפנית נהדרת, הנמצאת ברחוב הרכבת בדרום תל אביב שהופך למחוז חפץ קולינרי של אומת הפודיז. סושי-מאסטרים שמאחורי הבר רציניים ודייקנים, השירות קפדני ולבבי והאוכל כולל מנות מצוינות כמו סקאלופ צרוב על הגריל בקרם אורז לבן ופופקורן אורז שחור או דג קוד שחור במרינדה מיסו, סויה ומשמשים, ושלל מרקי ראמן ובראשם ראמן הברווז. ובעיקר- הסושי כאן פשוט מעולה, גם כשהוא עובר עיבוד ישראלי, למשל כשהוא נצרב בסוף ההכנה. זה סושי צבעוני, יפהפה ממש, ובמגוון רחב הכולל גם צלופח ומאצ'י (אינטיאס) ועוד. גן עדן יפני.
היוקרתית: גאייג'ין
גאיג'ין, לילינבלום 29, תל אביב
גם גאיג'ין היא מקום חדש יחסית, וכזה שתפס את מקומו בראש רשימת המסעדות היפניות היוקרתיות של תל אביב במהירות. הבר האפלולי ברחוב לילינבלום הפך חיש קל לאחד החביבים על חובבי אוכל שהפרוטה מצויה בכיסם ולא בכדי. השפים גיל-עד דאבוש וגומא גלילי הם אולי לא יפנים אבל מה שהם עושים כאן הוא פשוט מרהיב. מנות קטנות, יצירתיות להפליא וטעימות רצח. זה כמעט לא פייר להגדיר את גאיג'ין כסושיה, והיא עצמה אכן קוראת לעצמה "איזאקיה" כלומר בר יפני. ועדיין, הסושי כאן הוא מהטובים ביותר. החל מסשימי הטונה בלו פין וניגירי ההמאצ'י עם ג'לי פונזו, עבור ברול טרטר ההמאצ'י, וכלה בניגירי סלמון שהוא יצירת מופת קטנה. זהו מקום יקר בצורה קיצונית ממש ועדיין, כזה ששווה לחסוך בשבילו ולחגוג בו.
