"כאילו המילים נכתבו היום": ג'ימבו ג'יי ונונו על הגרסה החדשה של "הייתי נער"
"הייתי נער", שכתב דוד עתיד והלחין יאיר רוזנבלום, תיאר הלם קרב לפני שהמושג בכלל היה מוכר. עכשיו הוא זוכה לגרסה חדשה ואקטואלית, ודווקא העיבוד האינטימי מגלה כמה המילים עדיין חותכות בבשר החי
"זה השיר הראשון מסוגו שעסק בנושא הלם קרב ופוסט טראומה", אומרת דלית עופר, מנהלת גלגל"צ לשעבר, על השיר הנפלא "הייתי נער" שכתב דוד עתיד והלחין יאיר רוזנבלום. "הוא נכתב לפני 60 שנה ומי יכול היה לדמיין שאחרי כל כך הרבה שנים הוא יהיה כל כך אקטואלי, יומיומי וחורך נשמה במציאות הישראלית, זו שנוטה בקלות להפנות עורף לנושאי צלקות הנפש מהמלחמות לדורותיהם. בזמנו לא הכירו ולא דיברו על זה, ובמידה מסוימת העיבוד המוזיקלי תאם את הגישה - זה היה שיר על מי שחוזר מהמלחמה, אבל הוא לא נתן דעתו על הרובד שמציף בעיה לא ידועה ולא מטופלת".
השיר בוצע במקור על ידי להקת הנח"ל בימי האופוריה אחרי הניצחון במלחמת ששת הימים, בעיבוד מוזיקלי שהבליט יותר את תרועת הניצחון והחזרה לשגרה, ופחות את הילוכו הכבד והפנים החתומות של החייל שחזר הלום משדה הקרב. לא במקרה הוא זוכה עכשיו לגירסה חדשה ומפעימה בביצוע ג'ימבו ג'יי (עומר הברון) ונונו (נעמי אהרוני גל), בעיבוד והפקה מוזיקלית של נדב הולנדר, כחלק מפרויקט המחווה של כאן גימל לשירי יאיר רוזנבלום במלאת 30 שנה למותו, ומופע שישודר בכאן 11 בערב יום העצמאות בעריכת דלית עופר ובהנחיית רבקה מיכאלי ורוני קובן.
"השיר הזה הוא ציפור נפשי והיה לי הכי חשוב שהוא יהיה במופע", אומרת עופר. "אחת המטרות שלי היתה שהשיר יקבל את הכבוד והעטיפה הנכונים. המנגינה אפשרה את זה, אבל העיבוד המוזיקלי עם הקצב של הלהקות הצבאיות הקלאסיות לא שם מספיק דגש על המילים. מבחינתי זו הזדמנות להשיב עטרה ליושנה במציאות הנוראית והמדממת שאנו חיים בה, עם כל כך הרבה פגועי נפש. לעשות תיקון וחסד עם השיר החשוב הזה, לנער את האבק שהצטבר עליו ולהאיר אותו באור הנכון, העכשווי. אני מאוד גאה בתוצאה ולפי התגובות יודעת שתרמנו את חלקנו לפסקול הישראלי".
ברק איצקוביץ', מנהל תחנות המוזיקה של כאן והאחראי על המחווה לרוזנבלום אומר שהיה להם חשוב להביא את השיר לקהל חדש. "ידענו שהשיר דורש מבצע מעולם ההיפ הופ בגלל מקצב השירה הייחודי של העיבוד המקורי. ג'ימבו ג'יי היה מבחינתנו המתאים ביותר בגלל הרגישות המיוחדת שלו, והקול הנשי של נונו שגם היא ברגישות רבה הצליחה לרענן את התפקיד הנשי".
את המילים כתב דוד עתיד שנפטר השנה בגיל 90. הוא עלה לארץ מקזחסטן אחרי מלחמת העולם השנייה, הצטרף לקיבוץ משמרות והתחתן עם אחותו של מאיר אריאל. בצבא שירת כלוחם בנח"ל, ונפצע פעמיים: כשלחם לצדו של מאיר הר-ציון לפני מבצע סיני, ובמלחמת ששת הימים בפריצה לירושלים.
בתום המלחמה הוא טייל ברמת הגולן וראה כיצד הכל כמעט חזר לקדמותו, פרט לדבר אחד שלא ישוב לעולם: נפשם של הלוחמים. כפי שתיאר בשורה האלמותית, "פניך נערי נותרו שונים". בהופעה במועדון החמאם ביפו הוא צפה בראיון עם פצוע, ומתיאוריו עלה שהוא הלום קרב, מושג שלא היה קיים באותם ימים. הדברים העירו בו תחושות מוכרות, והוא כתב את השיר והציע לחברו מהקיבוץ, שלום חנוך, להלחין אותו. חנוך העביר את הטקסט לרוזנבלום. השיר היה להיט גדול של להקת הנח"ל, בביצועם של אביבה בנו, מוטי פליישר וחנוך. בעוד שהגרסה המקורית קולקטיבית ואידיאליסטית יותר, הגרסה המחודשת אישית יותר ונוגעת ללב. העיבוד הקצבי והתיזמור הקבוצתי שאפיינו את הלהקות הצבאיות בימים ההם מפנים בהפקה העכשווית את מקומם לעומק הטקסטואלי.
"הכרתי את השיר אבל אף פעם לא עצרתי להקשיב למילים", אומר הולנדר. "כשצללתי לתוכו הבנתי שמבחינה מהותית הוא לא התיישן, פשוט צריך לרענן אותו קצת: גם בליהוק של שני זמרים יוצרים שאני מאוד אוהב, וגם בעיבוד. יש בביצוע המקורי דחיסות שלא עומדת במבחן הזמן ומרגישה קצת בומבסטית כשמאזינים לשיר היום, וזה מה שגרם לניתוק מהמילים. אז שחררתי קצת את הדחיסות והתחלתי לעבוד על הביט של התופים, שהוא יותר מהעולמות של ג'ימבו ונונו, כדי שאפשר יהיה לשיר את זה בצורה יותר נינוחה ומאווררת. בגלל ששניהם כותבי טקסטים כל כך טובים, ברגע שהם שרים זה גורם לאוזן להיפקח עוד יותר".
"אני מודה בבושה שכשנדב התקשר לא הכרתי את השיר, אבל המילים שלו מאוד תפסו אותי", מספר ג'ימבו ג'יי (הברון). "התחברתי אליו דרך הסיפור והמילים עוד לפני שהאזנתי לו. חשבתי שהוא מאוד רלבנטי- איך כתבו כבר אז על פוסט טראומה ואיך מעט מאוד השתנה. הוא כתוב כל כך יפה ואלה שורות שהתחשק לי לשיר. הרגשתי שאחרי ששרתי על החיים שלי בעוטף עזה ועל הטבח והמלחמה, זה ממשיך את הטקסטים שלי רעיונית, הבנתי למה התקשרו אלי ושמחתי להשתתף. את נונו אני מאוד אוהב וגם היא הוציאה לאחרונה אלבום שעוסק במלחמה ('מה חוץ מזה') וחשבתי שמצד אחד זה מתבקש ומצד שני הרבה מהקהל שרואה שיר של ג'ימבו ונונו מצפה למשהו צבעוני ומקפיץ והומוריסטי, אבל בשנים האחרונות היצירה שלנו נהייתה יותר מרובדת.
אהבתי מאוד את העיבוד של נדב. זה אתגר גדול לשנות קלאסיקה על זמנית והוא הצליח לעשות את זה מאוד יפה ולהביא את המילים למרכז. זה מאפשר למאזינים להבין יותר על מה השיר. גם המאזינים השתנו, לא רק היצירה. שתי הגרסאות תופסות איזו רוח של תקופה, אבל אם פעם זה היה קולקטיב וכולנו יחד שרים, עכשיו זה מרגיש הרבה יותר אישי. זה לא מתחרה במקור אלא מביא פרשנות אחרת ומעניינת בעיני.
כשהאזנתי למקור זה נשמע לי לא מתאים לי אבל באולפן הבנתי שזה די מזכיר דברים שעשיתי בעצמי. אני מגיש את זה ומרגיש בשיר של עצמי. נראה לי שלא הבנתי כמה השיר הזה גדול בגלל שלא הכרתי אותו. ובזכות העיבוד המוצלח של נדב הוא נוגע בהרבה אנשים".
נונו (אהרוני גל) מספרת: "כמו רוב האנשים סביבי הכרתי את השורה 'היה לי נער מאוהב היה לי נער, צלול היה קולו צלולות היו עיניו' ולא את המשך הבתים. קראתי את המילים ופתאם הבנתי כמה הן חותכות בבשר החי- חייל שחוזר מהמלחמה, כשהוא יצא הוא היה נער וכשהוא חוזר האהובה שלו רואה שהוא כבר לא, שעברו עליו דברים. זה חדר אלי פנימה, ואז הגיע החיבור עם ג'ימבו שאני כל כך אוהבת וזה היה הכי מרגש שיש, זה עבד".
נונו, ששירתה כמוזיקאית מצטיינת והופיעה בהרכב צבאי שרה בעבר את השירים של רוזנבלום אבל לא את זה. "זה כאילו המילים נכתבו היום. יש לי שיר באלבום שנקרא 'כואב לך' שמדבר על החוויה הזאת שמשהו כואב לאהוב שלך – 'כואב לך יותר/הלוואי תוכל לספר לי/ מה השתנה בך מאז אותו יום'. לאורך החיים של המדינה שלנו אותו היום הוא הרבה ימים, זה חלק מהמציאות שלנו וזה מצמרר עד כמה זה עדיין רלוונטי".
עתיד שהלך לעולמו לפני חודשיים לא זכה לשמוע את הגרסה החדשה. בנו חן עתיד מספר "אבא לא כתב על פוסט טראומה כי המושג עדיין לא היה מוכר. הוא ניסה לתאר את המצב של החיילים שחוזרים מהקרב, רק בלי האבחון הפסיכולוגי. משיחות שלי איתו הוא חווה את זה כתופעה הרבה יותר רחבה מאלה שאובחנו וקיבלו אחוזי נכות. הוא חשב שכל גבר שחוזר מהמלחמה נמצא במצב שהוא מתאר בשיר.
הוא אהב את הביצוע של להקת הנח"ל. אני חושב שהוא לא ציפה שזה יהיה כל כך קצבי, כי זה שיר שיש בו עצב, אבל הוא מאוד אהב את המנגינה, נהנה מההצלחה שלו ושמח שהוא התפרסם, אז הוא חי עם זה בשלום והיה גאה בזה. כשחגגנו לו 90 וכשהוצאנו את הספר שלו תמיד שמנו את השיר ברקע".
על הביצוע החדש אומר עתיד "הוא יפה, עדין ורגיש, ואני בטוח שאבא היה אוהב אותו. גם כי הוא היה מאוד מחובר לצעירים, וגם כי יש בו הרבה רגישות. אני חושב שאנשים יתחברו אליו מחדש. הוא מאוד רלוונטי, אבל אם היה צריך לכתוב אותו מחדש היום, אז המלחמה היום היא כבר לא רק של החיילים בחזית והנשים שמחכות בבית. יש גם הרבה נשים קרביות בחזית, וגם העורף שסופג טילים במלחמות האחרונות נמצא בחזית: ילדים ומשפחות שחווים פחדים וטראומות, בטח אחרי ה־7 באוקטובר. כל אדם בישראל היום יכול למצוא את עצמו במקום של אותו חייל שחוזר משדה הקרב: האנשים שיצאו מהבתים בבארי ובעוטף, כמובן החטופים, ואנשים שיצאו מדירות הרוסות ברמת גן ובבית שמש. החוויה של 'פניך נערי נותרו שונים' רחבה יותר ונכונה לכל העם הזה בצורה כזו או אחרת".
