אם אין כסף נענוד פלסטיק וחרצני זיתים
מחירי הזהב והכסף מרקיעים שחקים, אבל זו רק אחת הסיבות למגוון החומרים המפתיעים בתערוכת הצורפות המרהיבה "נקודת היתוך" בירושלים
"צורפות היא פסל שנועד לגוף, הוא לא תלוי בחלל שלנו בבית, הוא תלוי על הגוף שלנו. צריך איזשהו אומץ, לבחור תכשיט שמביע דעה. אנחנו יוצאים איתו לרחוב", מסבירה שירלי בר־אמוץ, צורפת ומרצה, על "נקודת היתוך", תערוכת הצורפות העכשווית המרשימה המוצגת במוזיאון האסלאם בירושלים. התערוכה היא הרמת המסך הראשונה של עמותת הצורפות העכשווית בישראל, שנוסדה רק לפני שלוש שנים. מוצגות בה עבודותיהם של 62 חברי העמותה, שיזמה פרופ' עינת לידר, מבכירות הצורפות בישראל ובעבר ראש המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל. למרות גודלן הקטן של חלק מהעבודות, הן מרהיבות ומאתגרות בחומרים ובטכנולוגיות עכשוויים את התחום המסורתי של עיצוב התכשיטים בן אלפי השנים.
הזהב כמעט ואינו נוכח בתערוכה, ולא במקרה. "מחירי הזהב והכסף פשוט הרקיעו שחקים", מסבירה בר־אמוץ. "הזהב תמיד היה יקר, אבל הכסף פתאום שילש את עצמו, כך שגם צורפים מסחריים הגיעו לפשיטת רגל ממש. חומרי הגלם המסורתיים ליצירה הולכים ונעלמים, ומצד שני יש מגוון אינסופי של חומרים וטכנולוגיות כיום. יוצרים יצטרכו למצוא פתרונות אחרים ודרכי הבעה חדשות. זהב אומנם עוד לא מיוצר במעבדה, אבל יהלומים כן. כמו שהפלסטיק והפרספקס נכנסו לצורפות העכשווית בשנות ה־50, גם עכשיו ישנם בעמותה צורפים שמפתחים חומרים מורכבים חדשים. כל ההתבוננות שלנו במושגי היופי בעולם הולכת להשתנות".
התערוכה כוללת מגוון רחב של חומרים וחפצים, מפתיעים בחלקם, שהצורפים הפכו אותם לתכשיטים. כך, למשל, דגנית שטרן שוקן, צורפת, מעצבת תכשיטים ופרופסורית לעיצוב, יצרה ענק מפחיות חלודות שאספה בשנות האלפיים במחסום קלנדיה, בניסיון להעניק קול לאנשים השקופים המבלים את ימיהם במחסומים. לידר מגלפת בחרצני זיתים שנזרקו דמויות ציפורים זעירות, ההופכות לתכשיטים מפוסלים זעירים המבטאים כמיהה לחופש. ואילו יעל פרידמן השתמשה בצעצועי הפלסטיק של ביצי קינדר, שאותם טחנה לכדי עיסה צבעונית שממנה יצרה סיכה מקאברית הנתלית על הגוף באמצעות שרשרת צבאית. זאת עבודה מצמררת ממש. וכשכבר כן משתמשים בחומרים יוקרתיים כמו פנינים או זהב, מורידים אותם מגדולתם. למשל, אופיר הללי מציג שרשרת פנינים המגולפות כגרעיני חומוס, והפך את הפנינה הנדירה והיקרה לתכשיט מזרח־תיכוני שנראה כאילו נעשה ממאכל זול ונפוץ. ובר אמוץ יצרה מעין שרכים וצמחים מפנינים יוקרתיות, ושילבה בהם במכוון ובאופן מוגזם חומרים זולים כמו נצנצים ודבק.
הצורף קובי רוט, שמשתתף בתערוכה ומציג גם בחו"ל, ולצד זה משווק בארץ גם עבודות מסחריות, מבטא את חששות הענף מהעלייה במחירי הזהב והכסף. "יכול להיות ששוק תכשיטי הכסף במחירי הביניים הנגישים יחסית פשוט ייעלם. כשלמדתי בבצלאל באמצע שנות ה־80 זה היה בערך 60 אגורות לגרם כסף, עכשיו זה 4.60 דולר לגרם. תראה איזה זינוק. אם אני אעלה מחירים, גם הספקים שאני עובד איתם יעלו את המחירים, וגם מערך השיווק בחו"ל. כל שלב כזה הוא עוד תוספת מחיר, ובסופו של דבר הפריטים יתייקרו מחוץ לטווח ההשגה. שוק הביניים, תכשיטי הכסף, יצטרך לעבור שינוי. גם אני אצטרך לחשוב איך להוציא מהעבודה שלי משהו אחר. במקום מכסף אני אצור שרשרת מעור או מנחושת או מחומר אחר בכלל".
לידר, שיזמה את הקמת העמותה, מסבירה כי "המטרה היתה ליצור ארגון שיקדם את התחום, גם בארץ וגם בעולם, וליצור מודעות גדולה יותר בציבור ולקרב אותו לצורפות עכשווית. חלק מההתמודדות הוא להכניס את הצורפות העכשווית גם לפרסים, שם קראפט כמעט לא מיוצג, ולהיות מוכרים על ידי משרד התרבות. כרגע אין בארץ גלריות לצורפות עכשווית. גם גלריה פריסקופ, שהתמחתה בעיצוב, נסגרה לאחרונה. בישראל אין קהילה של אספנים, ולכן החשיפה הזאת חשובה. המטרה היא להתחיל לייצר באמת את הקהילה הזו, כפי שקורה בחו"ל".
