"כמו הדמויות בסדרה, אנחנו אמהות שבורות שרוצות פעם בחיים לנצח"
יעל כץ ונעם נבו יצרו את "כל האמהות משקרות" בהפקת גרין פרודקשנס וסדטי יונייטד קינג, דרמת ספורט כיפית ומצחיקה על קבוצת הכדורשת הכי גרועה ביפו שתעלה מחר בכאן 11. בריאיון הן מספרות על הקבוצה האמיתית שהיתה ההשראה לסדרה, על הקאסטינג המושלם, ולמה באמת אמהות משקרות
כשיוצרות הסדרה "כל האמהות משקרות" בהפקת גרין פרודקשנס וסדטי יונייטד קינג התחילו לצלם אותה, הבן של אחת מהן שאל שאלה תמימה: "איך קוראים לסדרה?". האמא, נעם נבו, פשוט שיקרה. "אמרתי לילד שלי גור, שהיה אז בן 4, שקוראים לה 'כל האמהות חמודות'", היא מגלה. "כך הוא הסתובב לו עם השקר הזה במשך תקופה ארוכה, עד שיום אחד אבא שלו שאל אותי מה קורה עם 'כל האמהות חמודות', והבנתי שצריך לקטוע את האירוע הזה. הסברתי לו איך קוראים לסדרה באמת וכשהוא שאל אותי למה אמרתי אחרת, עניתי לו: 'כי כל האמהות משקרות'".
הסדרה המדוברת, המשוקרת, שתעלה מחר בכאן 11, היא דרמת ספורט קומית וכיפית, מלאת תנופה עם נגיעות מרגשות, שבמרכזה אלי (מאיה מרון, "כנפיים שבורות", בקאמבק מרשים), אם חד־הורית השקועה בדיכאון ומסתגרת בביתה, שממנו היא גם עובדת, עד שהיא מבינה בעזרת מורה מסורה שהיא מושכת לבור הזה גם את בנה איתמר. המורה מציעה לה לאפשר לו להתחבר עם ילדי הכיתה ועל הדרך שאולי גם היא תתאוורר. כך קורה שאלי פוגשת חבורת אמהות שמזמינות אותה להצטרף אליהן לקבוצת הכדורשת הכי גרועה ביפו. בתחילה היא מסויגת, אבל עד מהרה היא נהפכת לאחת מהן. אחת האמהות בקבוצה היא דינה (אגם רודברג, "חזרות"), ההפך הגמור מאלי. כולה רצון טוב, חיוביות ומאמץ יתר. הן נהיות חברות קרובות, הפכים שמתחברים, הצמד שמוביל את הסדרה.
1 צפייה בגלריה
נעם נבו (מימין) ויעל כץ, יוצרות הסדרה "כל האמהות משקרות". “כתיבה נשית זה האושר הכי גדול. כתבנו בשביל לרגש אחת את השנייה"
(צילום: יובל חן)
יוצרות ותסריטאיות הסדרה הן יעל כץ, נעם נבו ונטלי מיכאלשווילי־דרור. הבמאית והיוצרת השותפה היא עטרה פריש ("המפקדת"). מייצגות את הרביעייה בריאיון לכלכליסט יעל כץ (46), שחיה עם בת זוג ואמא לשני ילדים, ונעם נבו (44), לסבית בהורות משותפת ואמא של גור. השתיים עבדו במשותף על סדרות נוער כמו "מתוקים", "בלוגה בלוז" ו"פוראבר". הן גם כותבות לסדרת המערכונים של תאגיד השידור "מי זאת", וזאת הדרמה הראשונה שלהן למבוגרים.
למה עכשיו?
כץ: "סוף סוף החלטנו להתעסק בדברים שאנחנו חוות. אנחנו מביאות מתוכנו את המשברים של הדמויות, האכזבות וההצלחות שלהן. גם אנחנו, כמו הדמויות בסדרה, אמהות שבורות שרוצות פעם בחיים לנצח. הן רוצות ניצחון על המגרש, אנחנו עם הסדרה".
ולמה כל האמהות משקרות?
נבו: "מכל מיני סיבות. לפעמים כדי להגן על הילדים, לפעמים כדי לקצר תהליכים".
כץ: "כי יש לנו משא גדול על הכתפיים ואנחנו לא מצליחות לשים זין, אז אנחנו משקרות. זה מתחיל, לדעתי, עוד בזה שכשאנחנו במחזור ועוברות תהפוכות רגשיות, אנחנו נאלצות להמשיך עסקים כרגיל אז אנחנו משקרות על הרגשות שלנו".
כץ: יש לנו משא גדול על הכתפיים ואנחנו לא מצליחות לשים זין, אז אנחנו משקרות. הבאנו מתוכנו את המשברים של הדמויות"
מאיפה העניין בכדורשת?
כץ: "ראינו פוסט של הקפטנית של יפו על הקבוצה המיוחדת שלהן שמורכבת מלסבית, דוסית, ערבייה וכו'. זה כל כך כבש אותנו שהיינו חייבות לפגוש אותן. באנו לכמה אימונים ומשם לכמה משחקים ושמענו את כל הסיפורים הפיקנטיים. התאהבנו ברעיון של נשים שלא היו נפגשות בחיים אלמלא היתה קמה הקבוצה שלהן. שם הן מוצאות מקום שבו הן יכולות להיות פשוט הן. לא טובות או רעות, לא עדינות או בהמות, לא חכמות או טיפשות, אלא הכל. הופתעתי לגלות לכמה אמהות בארץ נותרה רצפת אגן בשביל לעסוק בספורט שמבוסס על קפיצות".
נבו: "לפני שהכרנו את הספורט הזה, גם אני הייתי צינית לגביו. אני ספורטאית לשעבר, שיחקתי כדורסל. הסטיגמה שיש על כדורשת היא שזה 'ספורט של בנות', כאילו שזה לא מספיק קשה, אבל אחרי שבאנו לאימונים ולמשחקים הבנתי שזה ספורט מאוד פיזי, תחרותי ומאוד תובעני".
גם אתן סוג של קבוצה. איך שלוש נשים כותבות ביחד? איך ארבע יוצרות?
נבו: "בהנאה. האושר הכי גדול זה שאני כותבת משהו ויעל ונטלי צוחקות. כתבנו בשביל לרגש אחת את השנייה. לכל אחת מאיתנו יש דמות בסדרה שהיא יותר מזדהה איתה ודווקא יותר קל כשהשתיים האחרות, שלא מזדהות, כותבות אותה. אני זוכרת שבכל פעם שהן כתבו את יאנה (לסבית בזוגיות פתוחה – ר"ק), שזאת הדמות שיותר נשענת עליי, הייתי נהנית מאוד לראות את הפרשנות שלהן למעשים שלה".
כץ: "נעם, אני ונטלי חיות בכל הדמויות. בי קצת דינה הכובשת אבל המרצה, בנעם קצת יאנה הבועטת (דיאנה גולבי – ר"ק) שרוצה תמיד עוד מהכל, ובנטלי קצת בת אל (בת אל מוסרי – ר"ק) עם הלשון החדה. בנוסף לשלוש יוצרות, ישנה גם עורכת התסריט האגדית שלנו נועה פניני, שאיתה בנינו את כל היסודות הכי חזקים של הסדרה. חשוב להוסיף שעטרה היא הבמאית הכי מסורה, טוטאלית ובלתי מתפשרת שפגשנו בכל שנותינו ככותבות".
האם חשבתן על מאיה מרון ואגם רודברג כבר בשלב הכתיבה?
כץ: "קודם כל, צריך לומר שהן הזוגיות האמיתית של הסדרה. הן ה'תלמה ולואיז' שלה. שתיהן מאוד הדמויות שהן מגלמות. באודישן הראשון שלהן יחד, מאיה היתה מאוד שקטה ומופנמת כמו אלי ואגם באה מאוד פתוחה ומרימה, ולא הפסיקה לדבר עם מאיה. בסוף היא שאלה 'אני מתישה אותך?', ומאיה ענתה 'כן'. אז ידענו שהן אלי ודינה. אנחנו מרגישות כל כך בנות מזל שהקאמבק של מאיה, השחקנית המפעימה והכל כך נוגעת ללב שהיא, קרה אצלנו".
יש גם זוגיות אחרת בין הדמות של אלי לאהוב נעוריה, מאמן הקבוצה, שמגלם אותו צחי הלוי.
כץ: "כל מה שרצינו זה לראות את צחי בתפקיד רומנטי. לא יורה, לא מסתער, מאמן כדורשת של נשים שמתאהב בשחקנית. הדמות שלו היא בדיוק ההפך מהדמות של אלי. הוא מגיע כולו פתוח עם הלב שלו על מגש. הכימיה בינו למאיה קרתה גם באופן מיידי באודישנים ועבדה גם עלינו, ארבע הנשים בחדר שצפו בהם, ש־50% מהן לסביות. הוא ושלום מיכאלשווילי הכניסו לסט אווירה גברית הכי מדויקת ונכונה שיש".
