בין חשבון נפש לגעגוע: המלצות קריאה ליום כיפור
ממסע של מורה בעקבות מכתבי שנאה ברומן של נעה ידלין, דרך אסופת טורי הריצה של ד"ר אור עזרתי ועד אנתולוגיית קומיקס על המושג בית של גיא מורד ועוד אמנים בולטים. שבעה ספרים חדשים ומצוינים
הרומן החדש של נעה ידלין, "הטעויות" (כנרת זמורה), הוא יצירה סוחפת ומהנה, במיוחד עבור מי שלא מזמן עברו את גיל 50. ידלין כבשה מקום מרכזי בספרות הישראלית, והיא מתמחה בין השאר בלכוון זרקור אל נקודות העיוורון של הישראלים היפים בעיני עצמם. "הטעויות" מספר על מורה ומחנכת בת 63 מראשון לציון, שזוכה בתחרות "המורה של ישראל", ומזמינה את התלמידים שלה לשעבר להשתתף בטקס. אבל אז היא מתחילה לקבל מכתבי שנאה ויוצאת למסע בלשי לחפש את זהות הכותב או הכותבת, וכך נפגשת עם תלמידיה ורואה מה קרה להם 32 שנים אחרי. הרומן בנוי היטב וכתוב היטב, ומלמד דבר או שניים על חשבון נפש וחקירה עצמית.
אוסף הסיפורים שכתב מארק רום, "שחקני אופי" (ידיעות ספרים), מצייר תמונת עולם ססגונית של בני אדם, חלקם מהגרים, חלקם לא, ברגעי חיים קטנים. אלה סיפורים מקוריים, מצחיקים ועצובים, שכתב רום – יליד רוסיה שעלה לישראל בגיל שש וגדל בלוד. השכונה, ההורים העובדים למחייתם, הסבתות שיושבות לפרלמנט יומי, ומעל הכל מרחפת תחושה עמומה של אובדן, וגעגוע למשהו. יש משהו חיוני ונוגע ללב בכתיבה של רום, שמעמידה במרכזה, פשוט, בני אדם.
"מהירות האור, מסע אישי מבטטת כורסה לרץ מרתון" הוא ספר מיוחד: אסופת טורים אישיים שכתב ד"ר אור עזרתי שהלך לעולמו ב־2020. את הטורים פירסם עזרתי במשך שנה (2006) באתר שוונג, ובהם תיאר את השינוי שעובר אדם לא ספורטיבי לרץ למרחקים ארוכים שהצליח להשלים ריצת מרתון. ב־2019 התגלה אצלו גידול ממאיר במוח, והוא נפטר שנה לאחר מכן. עזרתי היה פסיכולוג קליני וחוקר בפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וגם איש תקשורת. בני משפחתו וחבריו אספו את הטורים, הכתובים בשנינות ובכנות, והוציאו את הספר לזכרו.
"מצעד האביב" (אחוזת בית, בתרגום סמי דואניאס) הוא קלאסיקה מודרנית של הסופר האמריקאי ריצ'רד ייטס ("חלון פנורמי"). הספר מתאר את חייהן של שתי אחיות שגדלו במשפחה מפורקת לצד אם אקסצנטרית ואלכוהוליסטית. "לאף אחת מן האחיות גרַיימס לא היו חיים מאושרים, ובמבט לאחור נדמה שהכל התחיל להשתבש כשהוריהן התגרשו", כך נפתח הרומן. הספר מלווה אותן בתהפוכות חייהן, החל בילדות בשנות ה־30 ועד זקנתן. אהבות, אכזבות, אובדנים וחלומות.
ספר הביכורים של הסופרת האמריקאית וירג׳יניה אוונס, "ההתכתבות", הפך לרב מכר מסחרר באמריקה, וכעת תורגם לעברית (בידי שרון פרמינגר, בהוצאת ידיעות ספרים). הספר כתוב כצרור מכתבים, שאת רובם כותבת אשה לא צעירה כבת 73 לכל בני משפחתה, ידידיה ומכריה, ודרכם נחשף עולמה הפנימי העשיר, שכולל גם היכרות עמוקה עם הספרות העולמית. אבל יש מכתב אחד שהיא לא שולחת, ובו טמון סוד שדורש התמודדות רצינית. הספר זכה בפרסים ספרותיים, ויעובד לסרט בכיכובה של ג'יין פונדה.
בהוצאת יוקה, המתמחה בספרי קומיקס, רואה אור האנתולוגיה "בית" ובה סיפורים של 15 יוצרות ויוצרי קומיקס בולטים. בתיה קולטון, מישל קישקה, עינת צרפתי, גיא מורד, גלעד סליקטר, טוהר שרמן ואחרים בוחנים את המושג "בית" מהיבטים שונים – קונקרטיים ומטפוריים, אישיים וקולקטיביים. הסיפורים נעים במרחב שבין אוטוביוגרפיה וזכרונות ילדות, ובין מחשבות על נדל"ן, שייכות, הגירה, משפחה, מלחמה. יש בסיפורים דירות זמניות ובתי קבע, בתים שנעזבו ובתים שחוזרים אליהם, במציאות או בזיכרון.
ספר ילדים חדש ומתוק של רותו מודן, "לולו קופיק" (מודן), מספר סיפורי רבי דימיון על אח ואחות, עם אמא אסטרונאוטית שטסה הרבה בחלל. צמד האחים אוהבים התחלות, אבל פחות אוהבים סופים, ואוהבים לטוס לירח. מודן יוצרת בספר מרחב חופשי ופתוח של פנטזיה וילדיות, שהכל יכול לקרות בו – בקטע טוב.
