סגור

מה השאלה
אלמה דישי: "אסור לגלות לי סודות"

דישי מתקשה לגלם יולדת, דווקא מאז שילדה את בתה הראשונה. הדבר הכי אמיץ שעשתה היה להסתפר קצוץ, קניות בסופר מרגיעות אותה, ואם לא היתה שחקנית היא היתה מנהלת בית ספר

איפה אנחנו תופסים אותך?
"בקפה השכונתי. בדיוק בעלי החליף אותי עם הילדה, אנחנו כמו במירוץ שליחים. הספקתי להזמין הפוך ושני רוגלעך".
איך ואיפה את שותה את הקפה שלך?
"זה משתנה פעם ברבעון. עכשיו בבוקר הפוך ואחר הצהריים אספרסו, שזה חדש אצלי".
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
"עם ירדנה ארזי, שהיא שכנה שלי ואני רואה אותה כמעט כל יום. יש לי הרבה הערכה אליה. אני מרגישה שהיא הצליחה לפצח איך להיות מצד אחד אייקון תרבות ומצד שני לרדת למטה עם הכלב למכולת".
על מה את עובדת עכשיו?
"אני מצלמת עכשיו סרט ישראלי שהוא קופרודוקציה פולנית־גרמנית־ישראלית שאני מניחה שתצא בשנה הבאה. בתיאטרון חיפה אני משתתפת ב'מאחורי העיניים' שכתבה נאוה סמל, ובמרכזה אם לילד עם תסמונת דאון שבוחנת מחדש את בחירותיה. אנחנו שלוש שחקניות, רוני הדר בוניאל עופרי ואני שמשחקות את האמא בתקופות שונות. אני מגלמת את האמא שלושה ימים אחרי הלידה. עשיתי חזרות לתפקיד כשהייתי בהריון והייתי צריכה להתמודד אז עם כל חששות הלידה. מתברר שהרבה יותר קשה לשחק לידה אחרי שכבר ילדת".
מה השריטה שלך?
יש לי בעיה קשה עם סודות בכל סדר גודל. לא יכולה לשאת שום דבר שאסור לספר. זה גורם לי לפוביה מטורפת: אם מישהו אומר 'אני יכול להגיד לך משהו? אבל אל תגלי' אז אני אומרת מיד לא להגיד לי. אני גם מאוד אוהבת לכבס. להכניס, לשים אבקה ולשלוח — זה משחרר אותי. אני גם מאוד נרגעת מללכת לסופר. אם אני רוצה לעשות reset אני הולכת, קונה ירקות ופירות ועושה מרק עוף".
2 צפייה בגלריה
פנאי אלמה דישי
פנאי אלמה דישי
אלמה דישי
(צילום: יובל חן)
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"מישהי על סט של סדרה ששיחקתי בה אמרה לי: 'אף פעם אל תעשי משהו שאת לא שלמה אתו', שזה משפט די סטנדרטי אבל זה היה בתקופה בחיים שזה נחקק אצלי. וגם, בשנה הראשונה לאימהוּת העצה הכי טובה היתה להתמסר לזה לגמרי, עד כלות. זה אומר שגם ברגעים שהבת שלי לא ישנה וגם מצוננת אני מתמסרת לקושי ולא מתמסכנת, ואני אחת שאוהבת בדרך כלל להתמסכן ולהתלונן".
איזה כוח על היית רוצה שיהיה לך?
"לקבל רק החלטות טובות ולרפא אנשים וילדים".
מי בעיניך האדם הכי סקסי?
"ריאן גוסלינג בסרט 'היומן'".
למה את מתגעגעת?
"לילדות, כשהייתי מרגישה לא טוב בגן ואבא היה בא לקחת אותי והיינו הולכים לרופא ומטיילים ברחובות תל אביב. גדלתי כבת יחידה, אז נהייתי ילדה בגיל יותר מאוחר - כי בתור ילדה הייתי בוגרת".
איפה הכי היית רוצה לגור?
"פריז. אני כל היום בחוץ עם העגלה, אז הייתי רוצה מקום מאוד צבעוני ועשיר בתרבות ואנשים, אבל גם חם ואינטימי".
על מה את אוהבת להוציא את הכסף שלך?
"חנויות טבע, מסעדות וכלי כתיבה - מחברות, עטים וכו'. אני כותבת כל בוקר בכתב יד בין כמה מילים לכמה עמודים של מה שעולה לי לראש".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"למחוק את כל השיפוט העצמי ולהרגיש שאני מאה אחוז".
"העצה הכי טובה שקיבלתי היתה להתמסר לאמהות לגמרי, עד כלות. זה אומר שגם כשהבת שלי לא ישנה או מצוננת אני מתמסרת לקושי ולא מתמסכנת, ואני אחת שאוהבת להתמסכן ולהתלונן"
על מה יש לך רגשות אשם?
"כרגע אין לי רגשות אשם על כלום ואני ממש מרגישה שאני נותנת את הכי טוב שלי. אבל לפעמים אני מפחדת שבעתיד לא אהיה מספיק עם הבת שלי כי אני אעבוד או שלא מספיק אבקר את ההורים שלי".
מה את מחשיבה כהישג הכי גדול שלך?
"שאני נשואה, אמא ושחקנית. לא חשבתי שאצליח למצוא זוגיות כל כך עשירה וכנה, להשתבח איתה ולהתמיד בה. ולא חשבתי שאתמודד עם הפחד הגדול מהלידה, ואצליח לעבור אותו. ולא חשבתי שדרך כל השערים האלה והחוויות האלה אני עדיין אהיה ואמשיך להיות כנראה עד סוף ימי שחקנית".
מה מפחיד אותך?
"שההורים שלי ימותו".
מה עושה אותך מאושרת?
"שבעלי מביא לי פרחים, שאני מקבלת תפקיד חדש, שאני מקרבת את הפנים את הבת שלי ופתאום היא צוחקת. לפני שלושה חודשים הייתי בין אודישנים ואמרתי לספרית שלי לספר אותי קצר ולא לתת לי לחזור הביתה בלי זה. זה הדבר הכי אמיץ שעשיתי וגם הוא עשה אותי מאושרת".
מה הכי חסר לך בחיים?
"רוגע ושינה. לאחרונה כל ההחלטות של האמהות: משפחתון? מטפלת? מלחיצות אותי. כולם אומרים 'תקשיבי לעצמך' אז אני מנסה להקשיב לעצמי וזה מלחיץ".
מה את מחשיבה כנכס היקר ביותר שלך?
"חד משמעית המשפחה הגרעינית שלי. האמת שלי".
מי האמנים שהכי השפיעו על יצירתך?
"ריימונד קארבר, מאור זגורי, ורדי כהנא וג'ון קסאווטס".
אם לא היית שחקנית מה היית עושה?
"מנהלת בית ספר. כי יש לי יכולות הובלה והנהגה משמעותיות וטובות, יש לי רקע בחינוך, הייתי מפקדת של נערי רפול בצבא, יש לי תואר בהוראה ואני מלמדת תיאטרון. אני טובה עם אנשים ואני משכנעת".