״אווטאר: אש ואפר״ - 200 דקות, מזל שזה נגמר
הפרק השלישי בסדרת ״אווטאר״ מדגיש את הפער בין היכולות הוויזואליות והבימוי הספקטקולרי של ג׳יימס קמרון, לבין סיפור שמתקשה לחדש ובמאי גדול שנראה לראשונה כמי שאיבד את דרכו בתוך העולם שהוא עצמו ברא. המעריצים שלו מחכים למשהו חדש ממנו
באמצע ״אווטאר: אש ואפר״ נשברתי. זה סרט שנמשך 200 דקות, אז זה קרה בטח כעבור שעה וארבעים מתחילת הסרט כשבבת אחת, נשבר לי.
אני, שאוהב סרטים ארוכים ורוצה קולנוע שהוא מקסימליסטי, יותר מאשר מינימליסטי; אני, שמעריץ כבר 40 שנה את ג׳יימס קמרון, סומך עליו ומחכה בקוצר רוח לכל סרט חדש שלו; אני, שאוהב את ״אווטאר״ הראשון (שנמשך 162 דקות) וחי בשלום עם ״אווטאר 2״ (שנמשך 192 דקות). אחרי שכבר ביליתי תשע שעות מחיי בסרטי ״אווטאר״, הצפייה בסרט השלישי מילאה אותי עצב וייאוש.
עצב, כי הרגשתי שקמרון, באמת אחד הבמאים הגדולים בתולדות הוליווד לדעתי, פשוט הלך לאיבוד על כוכב הלכת פנדורה והוא משוטט אובד עצות בין היערות והאוקיינוסים מחפש רעיונות חדשים. אחרי ההצלחה הפנומנלית של ״אווטאר״ ב-2009, שהיה הסרט הקופתי בכל הזמנים (כשלפניו זה היה ״טיטאניק״, סרט אחר של אותו ג׳יימס קמרון), קמרון הכריז שהוא הולך לביים סדרה של סרטי המשך, על פי ארבעת היסודות. מים, אש, אדמה ואויר. הקודם היה מים, ועכשיו מגיע פרק האש. בשני הסרטים הקודמים תושבי פנדורה היו עסוקים בלהדוף את פלישת בני האדם שברחו מכדור הארץ ומצאו את הכוכב הזה כדי לכבוש ולהתיישב עליו, תוך דחיקת הגזע הילידי, בני הנא׳בי. גלובליזציה של האינתיפדה? ב״אווטאר״ זה כבר אינתיפאדה ברמת היקום כולו.
בסרט החדש מתברר שעל הכוכב יש שבט נוסף של נא׳בי, אנשי האפר (תמיד נוח בסרטי המשך לגלות שבטים וגזעים שהומצאו רק כדי לספק קווי עלילה חדשים ליקום שחשבת שהוא כבר סגור). אלה מאופרים בצבעי מלחמה אינדיאנים אדומים כאש, והם לא טובי לב ועדינים כמו הנא׳בי או בני האוקיינוסים, כחולי העור, הם דווקא ששים להניח את ידם על כלי הנשק המתכתיים של בני האדם, ולעמוד לצד הפולשים החמושים היטב, ולהילחם איתם בילידים המתנגדים לבואם. משת״פים.
אם שני סרטי ״אווטאר״ הקודמים הציגו יקומים קולנועיים שכמותם לא ראינו קודם והוכיחו שקמרון הוא במאי בעל חזון ויזואלי וטכנולוגי יוצא דופן, מגיע ״אווטאר 3״ שפתאום נראה מיושן בהשוואה לקודמיו. אותו עולם, אותן דמויות, ולרגעים ארוכים בדיוק אותן סיטואציות.
המאבק בין בני אדם, שבעולמו של קמרון מייצגים רוע מוחלט, ובין הנא׳בי הטובים, מגיע כעת אל הקפסולה הביתית. ג׳ייק סולי, גיבור הסדרה, בן אנוש שדחה מעל עצמו את אורחות בני האדם והטמיע את הווייתו כאווטאר לתוך גוף של נא׳בי, מתלבט מה לעשות עם ספיידר, הבן המאומץ שלו שהוא כולו בן אנוש. גרוע מכך, בזכות המיסטיקה הביולוגית של פנדורה, מצליחה קירי (גם היא יצור היברידי בין נא׳בי ובת אדם) להתיך את גופו של ספיידר לתוך הביוספריה הנבגית של פנדורה ולהפוך אותו לאדם הראשון ביקום שיכול לנשום את האוויר על הכוכב בלי מסיכת חמצן. מצד שני, אם כל בני האדם ילמדו לעשות את הטריק הזה, הפלישה האנושית לפנדורה רק תגבר. ואז, בסצינה שנראית כמו גרסת החוצנים לסיפור עקידת יצחק, מחליט ג׳ייק שכדי למנוע מספיידר להפוך לאבטיפוס של בן אדם שיכול לחיות על פנדורה ללא חמצן, עליו לקחת אותו למעבה היער ולשחוט אותו. זה נגמר בדיוק כמו הסיפור המקראי (על הסיפור והתסריט חתומים חמישה כותבים, ולכן יש סצינות שלמות שנראות כאילו נכתבו על ידי אנשים שונים שבאו והלכו לאורך שנות הפקת הסרט).
אבל, ממש כמו הסרט הקודם מלפני שלוש שנים, אחרי שעתיים ורבע, כשנותרה עוד שעה לסרט, קורה משהו שקשה להתעלם ממנו: הסרט סוף סוף מתחיל. כל הסיטואציות והדילמות והוויכוחים והקונפליקטים והדיבורים הונחו על השולחן, כל המטאפורות והדימויים לובנו, ועכשיו סוף סוף הכל מתחיל לנוע. ב״אווטאר 2״ זה היה ממש מרשים - סצינות מלחמה ימיות מצוינות ומלהיבות שלמעשה הבהירו למה קמרון רצה לעשות את הסרט הזה. המערכה האחרונה של ״אווטאר 3״ דומה מדי לזו מהסרט הקודם, אבל ביותר גדול - יותר ספינות, יותר גדולות ועוד ועוד יצורים, בסצינת קרב שבה כל הטבע של פנדורה - מחיות הים ועד עופות השמיים - קם להילחם בפולשים. זו השעה שבה נזכרתי איזה במאי טוב הוא קמרון, במאי של ספקטקלים שיודע לעבוד על הקנווס הכי גדול האפשרי ועושה שימוש בכל מילימטר של מסך האיימקס התלת מימדי. למעשה, זה היה (שוב) כה מרשים שביציאה מהסרט הודיתי במבוכה ובתבוסה שאני אשמח לראות גם את ״אווטאר 4״, שבו - כך הבטיח קמרון בשנה שעברה - העלילה תעבור מפנדורה לכדור הארץ הגוסס (זו האדמה, מרצף היסודות הטבע בשמות הסרטים).
ילד שנולד כשיצא ״אווטאר״ הראשון חוגג השנה יום הולדת 16. קמרון, בן ה-71, עובד על הסרטים האלה כבר לפחות 20 שנה, ואם עוד מצאתי הגיון לאובססיה שלו עם הסרטים האלה בתחילה, בסרט השלישי כבר הרגשתי שהוא נתקע על הזמנת עבודה שהוא חתום עליה אבל כבר אין לו כוח אליה. באוגוסט קמרון פרסם ברשתות החברתיות שהוא מתחיל לעבוד על סרט נוסף כבמאי, עיבוד קולנועי לספר הנון-פיקשן ״רוחות הירושימה״, שעוסק בעדויות של האנשים ששרדו את פצצת האטום על יפן ב-1945. אך לא נאמר האם נצטרך לחכות לסוף סדרת ״אווטאר״ עד שהוא יתפנה לכך, או שהוא יצליח לייצר סרט נוסף בין לבין.
״אווטאר 4״ מתוכנן לצאת ב-2029, ביום ההולדת ה-20 ליציאת הסרט הראשון בסדרה. אני יכול רק לאחל לנו, הצופים, שנזכה לראות סרט נוסף של קמרון שלא מתרחש ביקום הקולנועי של פנדורה. אחרי הכל, הזמן לא עומד לצידו. ג׳ון לנדאו, שהפיק את ״טיטאניק״ ושלושת סרטי ״אווטאר״, הלך לעולמו לפני שנה בגיל 63 ממחלת הסרטן. יהיה נורא אם קמרון יבזבז את שארית חייו בעשיית עוד ועוד סרטי ״אווטאר״ ובסוף ימות על פנדורה. מעריציו - והם לא הולכים ומתרבים, חוששני - מחכים למשהו חדש ממנו, כי ברגע זה הבמאי שתמיד המציא ותמיד חידש, מתחיל לעשות סרטים שכבר ראינו.
3 כוכבים
