סגור
פנאי מימין: הלה עזרן שוברת שיא בריצה ל־ 10 ק"מ.
מימין: הלה עזרן שוברת שיא בריצה ל־10 ק"מ. תגמול אדיר ותמיכה מנטלית (צילום: ריל טיימינג- ראול.ב)

"שיא אישי מספק הזדמנות מיוחדת להתפתח"

שיא אישי הוא כלי יעיל לפיתוח מצוינות ויש לו יתרונות פיזיים ומנטליים, שבעצם משחררים את הספורטאים מעול השלמות. מרוץ אור יהודה, שהתקיים השבוע והביא למבול של שיאים אישיים, מוכיח זאת

כששלי אטש חצתה את קו הסיום במרוץ אור יהודה ביום שישי האחרון, היה ניכר בכל תו על פניה שהיא לא מרוצה. זאת אף שגמאה 5 ק"מ בזמן פנטסטי של 18:30 דקות, תוצאה מכובדת לכל הדעות שבין השאר העניקה לה את המקום השלישי מבין בנות גילה. בתור המאמן שלה היה לי ברור שגם העמידה על דוכן המנצחות, ואפילו הגביע שקיבלה תמורת ההישג — לא יצליחו להעלות חיוך על פניה. הסיבה היתה העובדה המתסכלת שחסרו לה 5 שניות בלבד כדי לנפץ את שיאה האישי למרחק הזה. 5 שניות קצרצרות שמפרידות בין תסכול לאושר.
בניגוד לאטש הצעירה, תחרות הריצה באור יהודה קיימה את מה שהבטיחו מארגניה כשסיפקה מבול של תוצאות מהירות וכמות בלתי מבוטלת של שיאים אישיים. על פי חברת Real Timing, החברה האמונה על הפקת האירוע, לא פחות מ־142 רצים הצליחו לגמוא את המקצה ל־10 ק"מ בפחות מ־40 דקות. האח הקטן, מרחק ה־5 ק"מ, ראה 88 ספורטאים שרצו אותו מהר מ־20 דקות. בתחרות נשבר גם שיא לאומי: הלה עזרן במקצה 10 ק"מ עד גיל 20 בזמן של 35:54 דקות.
"מדובר בעומק עצום", כתבו המארגנים בעמוד הפייסבוק שלהם. הטמפרטורה הנמוכה (בערך 12 מעלות בשעת הזינוק) ומסלול שטוח וסופר מהיר סייעו למרוץ אור יהודה להפוך לחגיגה בלתי נתפסת של שיאים אישיים.
גל ההצלחות האינדיבידואליות גרר איתו צהלות רבות של אושר וסיפוק על קו הסיום בשדרות אליהו סעדון. אחד המתחרים, בחור צעיר ודקיק בגופייה ורודה, שאג במלוא גרונו, שניות ספורות אחרי שניפץ את שיאו האישי. "עשיתי את זה", הוא צעק לעצמו והבהיל את הסובבים, "פאק, עשיתי את זה". באותו רגע, לו הייתי צריך להמר, הייתי אומר שהוא הבחור המאושר בעולם, מנצח המרוץ סביר להניח. בסיטואציה אחרת ובבגדים שונים היה אפשר לחשוב שזכה בסכום עתק בהגרלת הפיס.
אבל האמת קצת רחוקה מכך. הדבר היחיד שאותו ניצח באותו בוקר היה ככל הנראה את עצמו וקומץ מתחרים שהיה דקות ארוכות ממקום של כבוד על דוכן המנצחים. אולם זה כנראה לא צריך להפתיע: מחקרים רבים בפסיכולוגיה, כלכלה ומדעי המוח מדגימים שאפילו שינויים קטנים מאוד בתוצאות עשויים לגרור תגובה לא פרופורציונלית, כאשר אנו גוברים או עוקפים בהצלחה נקודת התייחסות קודמת ובכך מייצרים תמריץ פסיכולוגי חיובי.
אשטון אנדרסון ואיתן א. גרין, צמד חוקרים מאוניברסיטאות טורונטו ופנסילבניה, חקרו בשנים האחרונות את הסוגיה לעומק בהקשרם של שחקני שחמט: "שיא אישי או נקודת התייחסות מיטבית קודמת מגבירים את המאמץ המושקע מצד שחקן ויכולים אפילו למנוע ביצוע לא מוצלח", כתבו. במחקרם גילו כי שחקני שחמט ברשת התאמצו יותר כדי לקבוע שיא אישי ובמקרים רבים פרשו אחרי שעשו כן. לדבריהם, בעידן הטכנולוגי שבו אנו חיים, עידן המנטר ומכמת כמעט כל דבר אותו אנו עושים, קיים תמריץ תמידי שלעתים גורם ללחץ, לנצח את עצמנו הקודם.
הדברים הנכונים הללו מצד החוקרים מחזירים אותי כמעט שש שנים לאחור. אל בוקר קר של חודש נובמבר באגמון החולה. הייתי אז כנראה בשיא כושרי ועמדתי לזנק לאחד המרוצים המהירים והמיוחדים שיש בארץ. את קו הזינוק חלקתי עם יותר מ־1,000 איש. המחשבה היחידה שחלפה בראשי טרם שנשמעה יריית הפתיחה היתה כיצד אצליח לשפר את שיאי האישי למרחק 10 ק"מ שעמד באותם ימים על 34:59 דקות.
ניסיון לנצח את התחרות כלל לא עלה על דעתי, וגם היה הרבה מעבר ליכולתי, המיקום שאליו אגיע בסופו של המרוץ היה הדבר האחרון שהעסיק אותי. המחשבה האחת והיחידה שהתרוצצה במוחי עסקה באובססיביות בצירוף המספרים שיופיע על שעון העצר בזמן שאחצה את קו הסיום. רציתי לנצח את עצמי המעט צעיר יותר ובעיקר להצדיק את תהליך האימון המייגע והמייסר שהעברתי את עצמי באותה תקופה.
במובני ריצה באותו הבוקר חוויתי ניצחון משכנע, לאחר שהצלחתי לבסוף לשפר את התוצאה שלי ב־15 שניות. אף שהגעתי במקום התשיעי בלבד, מרחק דקות מהמנצח, אני משוכנע בכל לבי שחשתי אושר לפחות כמוהו, ואולי אף יותר. חזרתי ללא גביע או משהו להראות בבית, אך עם סיפוק ותחושת היי אדירה שלא חלפה לפחות שבוע. באותו בוקר גיליתי שלנצח את עצמך — יריב בודד ואפילו לא צעיר או חזק במיוחד — יכול להיות דבר מתגמל לאין שיעור. אפילו כשאני כותב את שורות אלו, אני נזכר בערגה באותם רגעים מרגשים.
"שיא אישי מספק הזדמנות מיוחדת להתפתח", מסבירים חוקרים מאוניברסיטת לאפבורו הבריטית, "הוא מעניק אפשרות להתבונן פנימה ולהכיר את תכונותיך ומעלותיך טוב יותר. להגביר את המודעות העצמית".
פסיכולוגיית הספורט רואה בניסיון לקבוע שיאים אישיים ככלי מצוין ויעיל מאוד לפיתוח מצוינות ביצועית, במקום מרדף עקר אחר שלמות. "זה בעצם משחרר את הספורטאי, פיזית ומנטלית, מעול השלמות", מסבירה המרצה ופסיכולוגית הספורט אוליביה הרלי, "לפעמים זו הדרך הטובה והנוחה ביותר שיש לייצר ביצוע מוצלח".
הנה אתגר לקראת מרתון תל אביב ומרתון ירושלים שמתקרבים בצעדי ענק. נסו הפעם לנצח את עצמכם הקודם. אתם תגלו שהתחושה נהדרת.