טליה דנציג: "יצאו לי שירים עצובים שאפשר לרקוד איתם"
לפני שנתיים קיבלה הזמרת מסבא שלה, אלכס דנציג, מתנה ליום הולדתה ה־18, כרטיס לאינדינגב. שבוע לפני הפסטיבל, ב־7 באוקטובר, הוא נחטף מקיבוצו ניר עוז, ונרצח בשבי. השבוע היא תופיע בפסטיבל לקראת אלבום בכורה
ליום ההולדת ה־18 שלה ביקשה הזמרת והיוצרת טליה דנציג מסבא אלכס דנציג כרטיס לאינדינגב. הוא קנה לה כרטיס לפסטיבל שהיה מתוכנן להתקיים במצפה גבולות ב־12 באוקטובר 2023 והיא חיכתה נרגשת לבקר בו לראשונה בחייה. אלא ששבוע לפני התרחש טבח 7 באוקטובר, ודנציג, חבר קיבוץ ניר עוז, נחטף לעזה ובהמשך נרצח בשבי.
שנתיים חלפו ודנציג תופיע השבוע באינדינגב שחוזר בגרסת מצומצמת. "זו המתנה האחרונה שסבא נתן לי ועכשיו אני הולכת להופיע שם", אומרת דנציג. "אני לא יודעת אם לקרוא לזה סגירת מעגל אבל אולי זה איזה סימן של ליווי. הרבה ממי שאני – זה בזכותו. סבא תמך בי והגיע לכל ההופעות שלי כשהייתי נערה. כשהוא נחטף אנשים סיפרו לי כמה הוא פרגן לי ושלח להם סרטונים שלי שרה. רק אחרי שהלך הבנתי כמה היה גאה בי".
דנציג נולדה וגדלה בתל אביב למוזיקאי בן דנציג ולאמנית והצורפת לילך ליכטמן. בילדותה שרה במקהלת בית הספר רוקח ועם אביה בהופעות. בקורונה עברה עם משפחתה לחודשיים לסבתה רחל בניר עוז (גרושתו של אלכס ואחות של איציק אלגרט ז"ל, שהצילה את שתי נכדותיה בממ"ד). "כשחזרנו לתל אביב חוויתי משבר אישי, הייתי מסוגרת ובדיכאון וחזרתי לבד לסבתא לקיבוץ. ההורים שלי הציעו שאלך לפנימיית ביכורים למצוינות במוזיקה בקיבוץ מגן, שהקימה תמר קדם סימן טוב (שנרצחה עם כל בני משפחתה – מנ"ש), וכך היו לי חיי חברה ושגרה. שלושה חודשים אחרי שסיימתי שם היה ה־7 באוקטובר".
בינתיים הוריה נפרדו, וכיום דנציג גרה בזכרון יעקב. מנהל פנימיית ביכורים, יניב יצחק אורן, נפל במלחמה באוגוסט 2024, מה שהביא אותה להדריך שם בשנה שעברה. באלבום הראשון שלה, שעליו היא עובדת בימים אלה ועתיד לצאת בחודשים הקרובים בהפקה מוזיקלית משותפת לה ולדן הירש, היא מקדישה לו את השיר "הלוואי שיכולתי".
בהופעה באינדינגב תשיר ותנגן (גיטרה חשמלית) שירים שכתבה והלחינה לאלבום, יחד עם ההרכב שמופיע איתה בשנה האחרונה – בן הזוג שלה מתת טאובה על התופים, מתן בן יוסף על הבס, אלעד רומם על הגיטרה וירדן ארד על החליל. "אלה חברים טובים שלי שהם כמו משפחה. האלבום יהיה מאוד דומה לגרסת ההופעה כי הוא מאוד לייבי. יש בו רגאיי וקצת ספוקן וגם בלדות. בהופעה יש רגעים שאפשר לרקוד כי יש הרבה גרוב. דווקא לשירים שכתבתי כשהייתי הכי עצובה נתתי מנגינה שתשמח אותי. אז יצאו שירים עצובים שאפשר לרקוד איתם".
דנציג הופיעה, בין השאר, בטקסים ובכיכר החטופים. כשהאזנתי פעם ראשונה לביצוע שלה ל"מלאו אסמינו בר" נכבשתי בקסמה. נערה יפה עם שתי צמות והרבה עומק ובגרות הפכה את השיר המזוהה עם ערבי ריקודי עם ליצירה מופלאה ומרגשת. על השיר "בוטנים" היא מספרת כי "אלה המילים הראשונות שהוצאתי אחרי 7 באוקטובר והוא מוקדש לסבא שלי ולניר עוז ('אני מסתכלת על הבוטנים שהבאת לנו, סבא, מהשדה, ומקווה שהשק הזה ייגמר לי לאט לאט, לפחות עד שאלמד איך לחיות לצד הכאב')".
הסיפור המשפחתי שלה מטעין את יצירתה בהרבה רגש ועצב, אך גם בלי קשר יש בזמרת הצעירה איכויות יוצאות דופן, והסקיצות מאלבומה החדש מעידות שהיא כאן כדי להישאר. השירה שלה נשמעת ממחוזות הפולק אך היא דווקא מציינת את לורן היל והפוג'יז כהשראה הגדולה שלה. בימים אלה היא עובדת גם בתיאטרון עוטף הנגב וכתבה את המוזיקה להצגת הילדים "ארגז החלומות".
הפריצה שלה קרתה בנסיבות טרגיות, אבל דנציג מספרת ש"שני שירים באלבום נכתבו לפני 7 באוקטובר אף שנשמעים ככאלה שנכתבו אחרי. את 'מרחק זר' שרתי בהופעה בניר עוז בשבת שלפני הטבח. המילים האחרונות שלו הם 'תחזרי הביתה' אבל כתבתי את זה בכלל לאמא שלי כשהיתה בזמנו בבית חולים. חוויתי דברים קיצוניים ורכבת הרים שנמשכה הרבה אחרי 7 באוקטובר והשירים שלי גם אוצרים רגעים מהשנתיים האלה. במקום המוזיקלי, החוויות הקיצוניות איפשרו לי מסלול מהיר להתחבר ללב, לנשמה ולמה שיש לי להגיד, אז השירים ממש יצאו ממני. אנשים שעברו את המלחמה וכאלה שאיבדו את היקרים להם מחפשים לשמוע אמת ואור. גם בשירים הכי כועסים שלי תמיד תהיה חמלה. אני מסוקרנת לדעת אם אנשים יתחברו לאלבום ורוצה להמשיך להיות בעשייה ולהעז להגשים את החלום שלי".
אינדינגב חוזר : "לתושבים חשוב שנהיה פה"
אינדינגב הוקם ב־2007 ועד 2023 התקיים מדי שנה במצפה גבולות. הוא התבסס כבית לאמנים אלטרנטיביים ופועל תוך חיבור עמוק לאזור. אחרי הפסקה של שנתיים בגלל המלחמה, הפסטיבל חוזר למצפה גבולות ב־15-13 בנובמבר בגרסה מצומצמת הכוללת גם אירועי זיכרון. יתקיימו מעל 80 מופעים, בהם בלקן ביט בוקס, בום פם, החצר האחורית, נינט, שי צברי, אקו, עמיר לב ועוד.
"ספגנו נזק כלכלי ונזק לציוד, וגם ברמה האישית יש אנשי צוות מהאזור שנרצחו ונפגעו", מספר אסף בן דוד, אחד המייסדים והמנהל האמנותי. "יש התרגשות ורצון להיות חלק מהשיקום של העוטף ולהביא אנשים לדרום, וגם להרכין את הראש בפני החורבן. אינדינגב הוא אירוע הדגל של המועצה האזורית אשכול. כל השנתיים האחרונות קיבלנו פידבקים מהתושבים שחשוב להם שנישאר פה ונהיה חלק מהפריחה".
