"הזכייה בגראמי גרמה לי להבין שאני לא גרוע כמו שאני חושב"
בפברואר זכה המתופף והמלחין הישראלי דן פוגטש בגראמי על אלבום הג'אז הטוב ביותר להרכב גדול. בחודש הבא הוא יגיע להופיע בפסטיבל הג'אז באילת ובריאיון לכלכליסט הוא מספר מי זאת ביאנקה שהיתה ההשראה לאלבום הזוכה, איך מתייחסים אליו בניו יורק כישראלי, ומה הוא חושב על אורנה בנאי שהתבדחה על חשבונו
לא רק ביונסה וליידי גאגא זכו בגראמי האחרון, גם דן פוגטש, מתופף ומלחין ישראלי שחי בניו יורק, קיבל בפברואר את הפרס החשוב ביותר בעולם המוזיקה כיום. במקרה שלו זה היה בקטגוריית אלבום הג'אז הטוב ביותר להרכב גדול, על אלבומו "Bianca Reimagined: Music for Paws and Persistence".
פוגטש יגיע בחודש הבא להופיע בפסטיבל הג'אז באילת (15-13 בנובמבר), שאליו מגיעים מיטב אמני הז'אנר מהארץ והעולם. ב־14 בנובמבר ינגן ויוביל תזמורת ביג בנד של 18 נגנים, חלקם מניו יורק וחלקם ישראלים, בהם יוראי אורון, ארד ייני ומורן בר און, ואשתו ניקול זוראיטיס ששרה וכתבה חלק מהאלבום.
"בזכות האלבום יוצא לי לבוא לארץ להופיע וזה מגניב אותי יותר מהגראמי", אומר פוגטש. "בשבילי זה תמיד היה אחד הפסטיבלים הטובים בעולם. יצא לי לנגן בו בעבר ועכשיו אני מגיע כאמן ראשי שזה חלום עבורי".
1 צפייה בגלריה


המתופף והמלחין דן פוגטש, עם פרס גראמי על אלבום הג'אז הטוב ביותר. מהישראלים הבודדים שזכו בגראמי כאמנים ולא כמפיקים
(צילום: BEN O'BRIEN SMITH)
את הצניעות של פוגטש אי אפשר לפספס גם בשיחה טרנסאטלנטית. הוא מודע למעמד החדש ובכל זאת מעדיף לציין שנבחר כאחד המתלבשים הטובים על השטיח האדום בטקס. "ברור שמאוד התרגשתי. אני לא זוכר כלום מהיום הזה, הייתי בשוק. אני אומנם לא הישראלי הראשון שמקבל גראמי אבל מהבודדים שזכו כאמן ולא כמפיק. אני בחברה של אמנים כמו יצחק פרלמן מהמוזיקה הקלאסית. המשפחות שלי ושל אשתי הגיעו, עליתי לבמה עם כל ההרכב וזה היה מיוחד כי אלה אנשים שאני מנגן איתם מ־2009 כשעברתי לניו יורק, מוזיקאים שדרכם למדתי את מלאכת הכתיבה והעיבוד. התחלנו תשעה נגנים אצלי בסלון בדירת חדר בברוקלין".
זו לא המועמדות הראשונה שלו לגראמי. ב־2018 היה מועמד על העיבוד הטוב ביותר לשיר "ג'ואלין" של דולי פרטון מתוך אלבומו "Plus one". בביתו יש כבר שני פסלוני גראמי בהם זכתה אשתו ניקול על אלבומה “How love begins”.
"הפרס נתן לי דחיפה ביחסי ציבור והכרה ובעיקר גרם לי להבין שאני לא כזה גרוע כמו שאני חושב", הוא אומר. "אני מתחיל לקבל פניות מתזמורות ג'אז באירופה לבוא לנצח ולנגן איתן וגם שהן ינגנו את המוזיקה שלי. תמיד חשבתי שאצטרך להביא את הביג בנד שלי איתי ועכשיו מגיעות פניות להיות אמן אורח ואלה דברים שלא ציפיתי להם".
"מתאהבים בכלבי פיטבול"
פוגטש (42) נולד ברעננה, למד ברימון ושירת כמתופף בלהקת חיל האוויר. בהמשך למד בברקלי והפך לאחד השמות הבולטים בסצנת הג'אז הניו־יורקית. לאחרונה זכה במענק של 37 אלף דולר מה־CMA) Chamber Music America) לכתיבת אלבום חדש עם הרכב תשעת הנגנים שלו. ב־2019 השתתף בסדנה בחסות BMI (Broadcast Music Inc.) שבה מציגים יצירות ג'אז חדשות, וזכה בפרס צ'ארלי פרקר על היצירה "ביאנקה" ובמענק כספי להקלטת אלבום וכך נולד האלבום שזכה בגראמי.
פוגטש וזוראיטיס אוספים כלבי פיטבול מבתי מחסה בניו יורק וקונטיקט ומחפשים להם בית, וביאנקה היא הפיטבול הראשונה שאימצו. "לא הרבה רוצים לאמץ את הכלבים האלה והרבה פעמים אנחנו מתאהבים ונשברים ומשאירים אותם אצלנו. זה הנרטיב של האלבום", הוא אומר. "ביאנקה היתה הראשונה שאימצנו והיא היתה משהו מיוחד. כשהיא מתה היה חור בנשמה ואז אימצנו את בלה שגם עליה כתבתי יצירה".
יצירותיו זוכות לשבחים: "פלא של מוזיקליות ויצירה שבהחלט בולט בעולם ההרכבים הגדולים" כתב העיתונאי דן בילובסקי ב-All About Jazz, "מביא למוזיקה רעננות ודמיון נדירים בימינו, וכמתופף הוא מלא אנרגיה, מוביל את הלהקה, מעורר השראה בסולנים ולעתים מבצע סולואים עוצמתיים בעצמו", נכתב בבלוג הבריטי “Bebop Spoken Here”.
"התחלתי לחוות את החיים כישראלי"
לקראת המופע בפסטיבל הג'אז בישראל הוא אומר: "אני מתרגש ממש לקראת ההופעה. פחדתי שהנגנים מניו יורק לא ירצו לבוא ויפחדו מה־BDS אבל מתברר שכולם רתומים במאה אחוז ומתרגשים. ננגן בעיקר חומר מהאלבום ועוד כמה יצירות ועיבודים כיפיים מקוריים".
הפעם האחרונה שהופיע כאן היתה ב־2019. אחר כך הגיעו הקורונה ו־7 באוקטובר. "שנתיים חייתי בהזדהות עם החטופים ורק השבוע התחלתי להרגיש קצת הקלה", הוא אומר, "אף על פי שכמישהו שגדל במדינה שבה אוטובוסים ובתי קפה מתפוצצים אני יודע שאין באמת הקלה עד שלא יהיה שינוי דרסטי באזור. בעיקר היה קשה לראות את התגובות באינטרנט של אמריקאים ומוזיקאים שכביכול אמורים להיות בצד שלנו, אוכלים את הפיתיון שחמאס הפיץ ופונים נגדנו. ניתקנו קשר עם חברים ששיתפו שטויות ברשתות החברתיות על ג'נוסייד וכו'. אבל במובן מסוים זה חיזק את הזהות הישראלית והיהודית שלי.
"לא היה לי ספק שטראמפ יזיז את העניינים. הדעה המיינסטרים באמריקה ובעיקר בין אמנים היא מאוד בינארית וחסרת ניואנס לגבי פוליטיקה: ימין נחשב רע, שמאל נחשב קדוש ואין כלום באמצע. מאז 7 באוקטובר ראיתי איך השמאל בארצות הברית נגרר אחרי הנרטיב של חמאס ומוביל את אמריקאים רבים לשנוא את ישראל, רק כדי להמשיך לשנוא את טראמפ. כשראיתי שבשמאל אין אחיזה במציאות ואיבדו כיוון זה הזיז אותי לכיוון ימינה. אם עד 7 באוקטובר חייתי בארצות הברית בתור אחד שרק חושב על מוזיקה ותופים כל היום, התחלתי לחוות את החיים בתור ישראלי ויהודי בגולה כשארצו במלחמת קיום. אז אני לא מופתע שטראמפ לפחות יצר את התשתית לעסקאות כאלה ואחרות במזרח התיכון. בין שזה יחזיק מעמד ובין שלא, עובדה שהוחזרו חטופים ויש התקדמות ועזרה בהסברה מול העולם, מה שלא היה לנו כשביידן וקאמלה האריס היו מעורבים".
חווית גילויי אנטישמיות? ביטלו לך הופעות?
"לא ביטלו הופעות ולא באו להפגין. לא חוויתי משהו ישיר אף על פי שיודעים שנולדתי בישראל ושירתי בצבא, הכל כתוב. היו כמה תגובות קטנות ברשתות אבל אני לא מתייחס. אבל כשזכיתי בגראמי אורנה בנאי הסתלבטה עליי. היא אמרה 'עד שאנחנו כבר זוכים בגראמי אז זה על אלבום ג'אז? לא מספיק אנחנו שנואים בעולם'. אנשים לקחו את זה ברצינות, לא מבינים כמה היא גאונה. אני מעריץ גדול שלה ואם היא תגיע למופע אני אשמח ממש. אני צחקתי מזה מאוד ושיתפתי ויש מלא צפיות. מבחינתי זה היה השיא בלזכות בגראמי".





























