"הנוסע השמיני" סוף סוף נוחת בכדור הארץ בסדרה חדשה בדיסני פלוס
הסדרה החדשה והמושקעת מביאה לטלוויזיה את המיתולוגיה של סרטי “הנוסע השמיני”, עם רעיונות חדשים, שאלות מוסריות על רובוטים עם תודעה אנושית, וכמובן, איך אפשר בלי קצת ביולוגיה חוצנית רירית ודוחה
מרגע ש״הנוסע השמיני״ הפך מיצירת מופת חד־פעמית לסדרת סרטי המשך, היה ברור שהמסלול העלילתי אמור להוביל את הסיפור לכדור הארץ. זה, למעשה, היה הרעיון סביב הסרט הרביעי, להוביל את החייזרים בחללית לכדור הארץ. הסרט החמישי, שנכתב על ידי ג׳וס וידון, היה אמור להתרחש על כדור הארץ, אבל מעולם לא הופק. במשך שנים קו העלילה הזה – של החייזרים שמגיעים לכדור הארץ – לא הצליח להיות מפותח. לכן, כשאולפני פוקס ודיסני קיבלו בעלות על המותג ורצו להקים אותו לתחייה, הם בחרו לחזור אחורה בזמן ולייצר סדרה כושלת למדי של פריקוולים, שמנסה לספר מאיפה החייזרים הגיעו.
עכשיו מגיעה ״הנוסע השמיני: כדור הארץ״, סדרת הטלוויזיה המושקעת של רשת FX ודיסני+, ששני פרקיה הראשונים יעלו בארץ ביום רביעי, ועושה את מה שמיטב הבמאים והתסריטאים של הוליווד בשנות התשעים לא הצליחו: לדמיין את אחת המפלצות המפחידות והמגעילות בתולדות הקולנוע, כשהיא סוף סוף עוזבת את החלל ומתרסקת עם חללית על כדור הארץ.
אפשר היה להתייחס בביטול ובזלזול לסדרת טלוויזיה המבוססת על מותג האימה המפלצתי הזה כעוד ניסיון נואש לחלוב כסף ממותג בן 45 שנה. ואכן, כמה מסרטי ההמשך, הפריקוולים והספין־אופים לאורך השנים בהחלט היו כאלה. אבל מי שחתום על הסדרה הזאת הוא נואה הולי, שמתגלה שוב כיוצר מאוד חכם. בחמש העונות שיצר לסדרה ״פארגו״ הולי הוכיח שהוא יכול לקחת את האופי של האחים כהן, לכתוב סיפורים בהשראתם ולעשות כבוד למקור. להיות גם חקיין מצוין וגם יוצר מקורי.
כך גם כאן, הולי שממשיך לקחת סרטי מופת ולכתוב להם סיפורים חדשים, שנאמנים למקור אבל נכנסים לתוכם באופן משכיל ומפתיע, הוא כמו חוקר קולנוע עם כישרון תסריטאי. הולי, כך נראה, הוא ממעריצי סרטי ״הנוסע השמיני״ והוא לא רק מנצל את הסדרה כדי לעשות מחוות וחיקויים, אלא באמת מנתח לעומק ובצורה מקורית למדי את העולם שבו הסרטים האלה מתקיימים. הוא לא ממחזר רעיונות ישנים אלא לוקח דמויות מוכרות לסיטואציות חדשות.
״הנוסע השמיני״ נולד כסרט אימה מעולה ומפחיד ממש שביים רידלי סקוט ב־1979, הסרט שהפך אותו מפורסם. אולפני פוקס גילו תיאבון והתחילו לחזר אחר סרטי המשך. בהתחלה הם עבדו נכון וחיפשו במאים צעירים ומבריקים בתחילת דרכם: ג׳יימס קמרון ביים את השני, דיוויד פינצ׳ר – בסרט הביכורים שלו – ביים את השלישי, וז׳אן־פייר ז׳ונה (״אמלי״) את הרביעי. הרביעייה הזאת – בכיכובה של סיגורני וויבר בתור ריפלי ששוב ושוב מתעוררת בחלל החיצון כדי להילחם במפלצת – היתה מצוינת. ואז התחילו השטויות: ״הנוסע השמיני נגד הטורף״, סדרת סרטים שלא הבינה אף אחת מההברקות של סרטי המקור, ועוד שני סרטי המשך מיותרים של סקוט עצמו. ״רומולוס״ בשנה שעברה היה לא רע. ויחד עם סדרת הטלוויזיה קל להבין שהחייזר הזה יחיה לנצח.
בשנות האלפיים מישהו ממעריצי הסרטים העלה את הרעיון ש״הנוסע השמיני״ ו״בלייד ראנר״, שאת שניהם ביים סקוט, מתקיימים בתוך אותו יקום קולנועי, עולם עתידני אפל שבו התאגידים שולטים במקום ממשלות. הרעיון הזה מבוסס על שני שוטים בסרטים שבהם אנשי האפקטים של סקוט השתמשו באותה גרפיקה. זה רעיון חמוד אבל מטופש, ולא מסתדר עם הזמנים בכלל: עלילת ״הנוסע השמיני״ מתרחשת 200 שנה אחרי "בלייד ראנר״.
המפתיע הוא שדווקא סקוט התלהב מהרעיון הזה. 30 שנה הוא מנסה להשתלט מחדש על הסרטים הישנים שעשה ולעשות להם סרטי המשך מיותרים (ע״ע ״גלדיאטור 2״), הוא ביים שני סרטים נוספים בסדרה – את ״פרומתיאוס״ ואת ״הנוסע השמיני: קובננט״, שאכן ניסו לרמוז על כך שהעולמות של ״בלייד ראנר״ ושל ״הנוסע השמיני״ משיקים. זה היה מאוד מטומטם.
אבל הנה מגיע הולי, שסקוט הוא המפיק האחראי שלו כעת, ולוקח את כל הרעיונות הפזיזים שפוזרו לאורך כל השנים, ומצליח להוציא מהם את המיטב. הוא באמת יוצר חכם, שלא דוחף רעיונות אקלקטיים בכוח אלא מחפש איך כל רעיון מוליד דמות, רגע דרמטי וגם משמעות. בלב הסדרה ״הנוסע השמיני: כדור הארץ״ עומדת דמותה של וונדי (סידני צ׳נדלר), יצור אנושי־סינטתי היברידי: התודעה והזיכרונות של נערה צעירה וחולה שעומדת למות הועברו במלואם לתוך גוף של רובוטית אנושית. מאחורי המיזם הזה עומד תעשיין צעיר, גאון חסר מוסר, בשם בוי ג׳יניוס (סמואל בלנקין), שמנסה להיות הראשון שמניח את ידיו על המפלצות שנפלו לכדור הארץ. וכך נולד מעמד אנושי חדש: יש את בני האדם הביולוגיים, יש את האנדרואידים המתוכנתים, וכעת יש את מצב הביניים – הסינתטיים עם גוף רובוטי ותודעה אנושית, אולי גם נשמה. וכעת הסדרה יכולה לשאול מה זה אנושי, את מי מהם לשלוח לקרב קודם? למי מהם מגיע לחיות?
כדרכן של סדרות טלוויזיה, לא הכל מהודק ומוצלח באותה רמה. אחרי פרק פיילוט מבטיח, הפרקים השני והשלישי הם הטובים מבין ששת פרקי העונה, כי הם מתפקדים כמעין סרט רצוף אחד, המתרחש כולו בגורד השחקים העתידני שלתוכו התרסקה החללית שהיצורים היו עליה. למה החללית התרסקה? את זה תגלו בפרק החמישי, שגם הוא מצוין וחוזר אחורה בזמן לרגעים שלפני ההתרסקות. זו סדרה למעריצים מאת מעריצים. יוצרים שלא באו לנצל את המותג אלא לכבד אותו, וגם – בכמה רגעים – להגעיל אותנו כהוגן עם לא מעט ביולוגיה חוצנית רירית ודוחה.
