סגור

נקמת החוברת: ז'אנר הקומיקס נהנה מתחייה חסרת תקדים

כשהוא מתודלק בשילוב בין סרטי גיבורי־העל לבין בטלת סגרי הקורונה. הביקושים לחוברות קומיקס בשיאם. המחירים מזנקים, בתי הדפוס לא עומדים בקצב, ואפילו אצלנו נפתחות ספריות ייעודיות

הקומיקס הוא עולם סוחף ועשיר שבנוי על משוגעים לדבר - לא בכדי שמו אולפני הקולנוע את ידיהם על גיבוריו - ומתברר שהוא גם חזק מאי פעם: אם חשבתם שהז'אנר בדעיכה, הקורונה גילתה שהביקושים לו שוברים שיאים. ב־2020, כשגל הקורונה הראשון אילץ את החנויות להיסגר, דיאמונד, חברת ההפצה הגדולה של חוברות בענף, הפסיקה את פעילותה למשך חודשיים. כשהחברה חזרה לפעילות, היא נתקלה בהיסטריה: מתברר שבימי הסגר אנשים חזרו לקרוא קומיקס - לא רק דיגיטלי, אלא גם מודפס ממש - וכחלק מכך ביקשו להשלים ולעדכן את האוספים שלהם. האספנות פרחה, וממשיכה לפרוח גם כעת.


"כשדיאמונד הקפיאה את הפעילות, אנשים החלו לקנות קומיקס ישן והזמינו באינטרנט חוברות, שערכן החל לטפס, לעתים במאות אחוזים", אומר דני אמיתי, מבעלי החנות "קומיקס וירקות". "חוברת אספנות כמו 'ספיידרמן 300', שלפני הקורונה עלתה 1,000–1,200 שקל, נמכרת עכשיו ב־5,000 שקל. 'אולטימייט פולאאוט' מ־2011, שבה מופיע לראשונה מיילס מוראלס, הספיידרמן השחור, חצתה את 1,000 הדולרים. גם אצלנו יש פתאום הסתערות על חוברות שישבו פה שנים ואיש לא נגע בהן".
3 צפייה בגלריה
מתוך הקומיקיס ספיידרמן פנאי
מתוך הקומיקיס ספיידרמן פנאי
"אוליטמייט פולאאוט 4" החוברת שבה הוצג לראשונה מייק מוראלס, הספיידרמן השחור
(צילום: MARVEL)
אמיתי ויובל שרון, שותפו, ידברו על הנושא בפסטיבל אנימיקס לקומיקס ואנימציה, שיתקיים ב־14-10 באוגוסט בסינמטק תל אביב, שם יסקרו את מצבו הנוכחי של הענף ויספרו על היפוך היוצרות בו: תחילה היו אלה החוברות שתדלקו את תעשיית סרטי גיבורי־העל - אבל מאז שדיסני רכשה ב־2009 את מארוול, אחת משתי חברות ההוצאה לאור החולשות על הענף (לצד די.סי קומיקס), תעשיית הקומיקס באה לשרת את הסרטים ולקדם אותם עם ים של מרצ'נדייז.
"הביקוש אדיר והחוסרים מטורפים, אנחנו לא עומדים בקצב", מדווח גם יעקב סראלי, מבעלי החנות הוותיקה "קומיקאזה". "כשדיאמונד סגרה דלתות, ההזמנות באונליין בחנויות ובאתרים בינלאומיים קפצו בצורה מדהימה. היה ביקוש אדיר לקומיקס מכל הסוגים - בעיקר למנגה, הקומיקס היפני. בארצות הברית היתה דרישה עצומה לקומיקס מודפס, אלא שההיצע מוגבל כיוון שרוב בתי הדפוס נמצאים במדינות שבהן הקורונה עדיין חוגגת - קנדה, מדינות אדומות בארצות הברית, טייוואן, וייטנאם, סין".
3 צפייה בגלריה
מתוך הקומיקיס האלמנה השחורה פנאי
מתוך הקומיקיס האלמנה השחורה פנאי
"האלמנה השחורה", דמות של מארוול שכיכבה גם בסדרת סרטי "הנוקמים"
(צילום: MARVEL)

“להחזיק ביד יצירה ולא קובץ מחשב”

סראלי מספר שצוואר הבקבוק בהדפסה מוביל לכך שאפילו סדרות מנגה (ז'אנר הקומיקס היפני) פופולריות אינן מודפסות כרגע - למשל סדרת "דמון סלייר" (שעליה מבוסס סרט האנימה למבוגרים שיצא לאחרונה) "צ'יינסו מן", ו"ג'וג'וטסו קאיזן" מז'אנר האקשן־קומדיה.
המנגה היא הצלחה מסחררת אצל צעירים בכל העולם. לא מזמן פרסם "הניו יורק טיימס" כתבה על צעירים בצרפת, שקיבלו מהממשלה בקורונה מענק - שובר בסך 300 יורו לכל צעיר עד גיל 18, שנועדו לצריכת תרבות. 75% מהכסף הזה הוצאו על ספרים - ומתוכם שני שלישים הוקדשו לקומיקס. לדברי סראלי, הקומיקס הכי נמכר בשנה החולפת אצלם הוא המנגה הקוריאנית הצבעונית "סולו לבלינג".
ב"קומיקס וירקות" מדווחים גם על הצלחה של סדרת "אקדמיית הגיבורים שלי" של הוצאת VIZ, וגם על הצלחת קומיקס להט"בי. "מארוול ודי.סי הוציאו חוברות ספיישל עם גיבורי־על הומואים ולסביות. הזמנו אותן והכל נמכר", מספר אמיתי. "יש גם אנתולוגיות וספרים מיוחדים, למשל 'Fun Home' של המאיירת אליסון בצ'דל".
רוב החומרים שנמכרים בחנויות הם באנגלית, אבל יש גם קצת קומיקס מצליח בעברית - למשל "אח מפח" של יניב שמעוני, "מנהרות" של רותו מודן, "הריאליסט" של אסף חנוכה (על פי מדורו ב"מוסף כלכליסט") וספרים של קורן שדמי.
חוברת קומיקס חדשה עולה כ־20 שקל. ספר או אוגדן כבר עולים 150-100 שקל. חוברת מצליחה נמכרת בכ־1,000 עותקים. ואף שיש צריכה של קומיקס באפליקציות דיגיטליות, היא מביאה דווקא לחיפוש אחר החומר המודפס. "קודם כל זו ההרגשה הפיזית שאתה מחזיק ביד יצירה, ולא קובץ במחשב", מסביר אמיתי. "ויש לזה גם ערך אספני".
3 צפייה בגלריה
מתוך הקומיקיס דמון סלייר פנאי
מתוך הקומיקיס דמון סלייר פנאי
"דמון סלייר". מנגה למבוגרים שהפכה לסרט מצליח
(צילום: MARVEL)

"זו הספרייה הראשונה בארץ שכולה קומיקס"

עוד הפתעה שנולדה בימי קורונה היא ספריית הקומיקס בבית אריאלה. על המיזם אחראי גבי טרטקובסקי, מנהל ספריית הקומיקס להשאלה, שהיא כנראה היחידה בארץ. "זו פעם ראשונה שספרייה ציבורית עירונית בישראל מקדישה חלל שלם לקומיקס", אומר טרטקובסקי. "יש קומיקס בספריות אחרות, אבל בדרך כלל אלה מדפים מצומצמים שלרוב מסופחים לילדים ונוער. הספרייה כאן גדולה יחסית ומיועדת לקהל בוגר יותר, החל מקהל צעיר שמגיע בהמוניו בשביל המנגה, ועד קהל בוגר שמחפש רומנים גרפיים ואנתולוגיות ייחודיות".
כרגע מונה ספריית הקומיקס כ־2,000 כותרים, רובם באנגלית, ויש גם בעברית ובצרפתית. בעיקר ספרים ואוגדנים (אוגדן, למשל, זה "קפטן אמריקה" חוברות 20-1 תחת כריכה אחת). הסוגות בספרייה הן קומיקס ישראלי עצמאי, סדרות, רומנים גרפיים, גיבורי־על, מנגה, וגם ספרי עיון על ההיסטוריה של הקומיקס ויוצריו.
ספריית הקומיקס נפתחה במאי האחרון, וכבר אפשר לראות נתוני השאלות: בספרייה מדווחים על מאות השאלות בחודש, כשבאופן לא מפתיע, ב־2020 יותר מ־60% מסך ההשאלות הם כותרי מנגה, ומסתמן שהמגמה רק תתחזק ב־2021.
"לאורך כל שנת הקורונה היתה עלייה של מאות אחוזים במספר המנויים בספרייה", אומר טרטקובסקי, "אנשים גילו מחדש את הספרייה כמקום שלא נסגר, שלא זורק אותך הצדה, ואלמנט החיסכון משמעותי. הרי חוברת קומיקס אחת עולה 50-20 שקל, וקוראים אותן בכמויות".
זה עולם של משוגעים לדבר.
"נכון, זה תמיד היה כך. מה שהשתנה הוא הפוקוס של תרבות המיינסטרים על הדבר הזה. לפני עשרות שנים הקומיקס היה נישתי לחלוטין, היום זו תעשייה שמגלגלת מיליארדים. העיבודים הקולנועיים הם הקטר שסוחב קדימה את התעשייה כולה. זו הוכחה לכוח הכלכלי של צרכני הקומיקס, ולהכרה בערך האמנותי של הענף: הוא כבר לא נתפס כחטיף או קינוח, אלא כחלק לגיטימי מהארוחה עצמה.
"כשפתחנו את הספרייה, חשבתי שהילדים ישמחו וההורים יכעסו, אבל גם ההורים שואלים ספרי קומיקס, הם דור שבעצמו גדל על זה, ומבינים את החשיבות של הקניית עוד הרגלי קריאה, עוד שפה זרה, עוד דקה שהילדים לא מול המסך".
איך יצרתם את המאגר?
"חלק מהחומר הגיע מתרומות של אספנים ויוצרים שהספרים שלהם לא בהכרח נמצאים בחנויות. קיבלנו עכשיו בתרומה את סדרת 'פינאטס' באנגלית. אתה חוזר לקרוא את 'פינאטס' בתור מבוגר, ולא מאמין איזה עומק פילוסופי יש בזה".