פרופ' זהר שביט, כלת פרס ישראל, הלכה לעולמה בגיל 74
שביט הייתה פרופסור אמריטה ומייסדת התוכנית לתואר שני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב, פרסמה יותר מעשרה ספרים שתורגמו ליותר מעשר שפות, ועשרות מאמרים. "שביט תרמה באופן משמעותי לקידום התרבות הישראלית והיהודית", ציינה הוועדה שהחליטה להעניק לה את פרס ישראל בשנה שעברה
פרופ' זהר שביט, כלת פרס ישראל בחקר התרבות והאמנות (2025), נפטרה הבוקר בגיל 74.
פרופ' שביט נולדה בתל אביב בשנת 1951, ולמדה בתיכון גימנסיה הרצליה בתל אביב. את לימודיה האקדמיים החלה באוניברסיטת תל אביב בחוג לספרות ולאחר מכן המשיכה במסלול ישיר לדוקטורט. היא הייתה פרופסור אמריטה ומייסדת התוכנית לתואר שני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב. במסגרת מחקריה היא פרסמה יותר מעשרה ספרים שתורגמו ליותר מעשר שפות, ועשרות מאמרים. היא תרגמה גם שורת ספרי ילדים, וערכה יותר מ-150 ספרים.
שביט עסקה רבות גם בפעילות ציבורית. היא שימשה יועצת לשר התרבות לשעבר מתן וילנאי, וסייעה לקדם את חוק הקולנוע וחוק הספריות הציבוריות. היא ישבה בדירקטוריונים של סינמטק תל אביב ושל קרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות, במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ובמועצת המנהלים של האופרה הישראלית. היא שימשה גם כחברת עיריית תל אביב מטעם שינוי ושימשה כיועצת העירייה לענייני תרבות.
כשקיבלה את פרס ישראל בשנה שעברה, ציינה ועדת הפרס בנימוקיה כי "פרופ' שביט הובילה מחקרים חדשניים ופורצי דרך בתחום תרבות הילד, בחקר התרגום התרבותי וחקר ההיסטוריה התרבותית של החברה הישראלית והיהודית. היא ייסדה מתודולוגיות מחקר חדשות והשפיעה על תחומים אקדמיים שונים ברמה הבינלאומית. על מחקריה זכתה שביט להכרה בינלאומית רחבה". עוד ציינה הוועדה כי "שביט תרמה באופן משמעותי לקידום התרבות הישראלית והיהודית, הייתה שותפה להקמת תוכניות אקדמיות וייעצה למוסדות חינוך ותרבות. מאמריה וספריה תורגמו לשפות רבות ומצוטטים באלפי מחקרים בכתבי עת הפרושים בכל העולם. פרופ' שביט הובילה את הפרויקט 'שירה על הדרך', במסגרתו הוצגו במרחב הציבורי פסוקים ממיטב השירה העברית וזאת לצד תחרות שירה בין כותבים צעירים".
שביט הותירה אחריה את בן הזוג, ההיסטוריון והסופר יעקב שביט, ושלושה ילדים: המתרגמת נגה שביט, הסופר וחוקר האסלאם פרופ' אוריה שביט וחוקר הקולנוע, העיתונאי והסופר ד"ר אבנר שביט. הלוויתה תתקיים ביום ראשון.
