מהשעשועון הכי מהנה בטלוויזיה ועד פסטיבל אוכל רחוב בירושלים: ההמלצות הכי שוות לסופ"ש
למחות עם מוזיקאיות מעולות, להתפעל מציורים ריאליסטים, להתהפנט מהאנרגיה של "כוכבת", לגדול בשכונה של גנרלים - ועוד דרכים מצוינות לנצל את סוף השבוע
אוכל
לזלול מנות מהטאבון בירושלים
מלון ענבל בירושלים הפך בשנים האחרונות למקום שראוי לעלות אליו גם אם לא לנים בו, עד כדי כך שהכריז על עצמו כמלון קולינרי. לצד מסעדת שף בניצוחו של אברהם פרייזן, העונה לשם המשעשע 02, פועלים גם בר קוקטיילים וכן מסעדת מלון סטנדרטית יותר בלאונג'. עכשיו, אחרי לא מעט אירועים קולינריים שהוקדשו למרקים, אוכל מזרח אירופי ואחרים, מציע השף הראשי של המלון, כפיר חדד, להתארח בפסטיבל אוכל רחוב שהוא יערוך זו השנה השנייה בחצר המלון. מהטאבון הגדול ייצאו מנות כמו בייגלה ירושלמי עם זעתר, פלאפל עם סומאק ובצל, מסבחה, מחאמרה (ממרח אגוזים ופלפל) ולקינוח בסבוסה. ויש גם לבנה, צזיקי, מאפה גבינה בולגרית ומוצרלה עם אורגנו, סלטים טריים ועוד. בעלות של 139 שקל לאדם אפשר לאכול ללא הגבלה. ז'בוטינסקי 3, ירושלים. א-ה' 23:00-18:00.
חיליק גורפינקל
פסטיבל
למחות עם מוזיקאיות מעולות
"כבר שנים בוער בי רצון ליצור מופע מחווה לנשים, מוזיקאיות שאני אוהבת, שחשבו שלשתוק זו לא אופציה, נשים שלא פחדו להשמיע את קולן או לשחות נגד הזרם, שהאמינו בזכות הצעקה", אומרת דנה ברגר. השנה היא מנהלת אמנותית יחד עם עוד שתי מוזיקאיות מצוינות - הילה רוח וגל דה פז - של פסטיבל "קווינטה" בירושלים לקידום יוצרות ויצירה נשית מבית צוללת צהובה. בין המופעים: "בלב פתוח", שירי מחאה של הזמרות הגדולות בכל הזמנים בהשתתפות ברגר, סיוון טלמור, איה זהבי פייגלין, צרויה להב ועוד; מחווה ליוצרות בעברית עם הילה רוח, אפרת גוש, עמיר לב וקרני פוסטל; ומופע גוספל עם גל דה פז ובנות ציון (העבריות מדימונה). ברגר מוסיפה: "זאת הזדמנות לומר תודה ליוצרות שהשפיעו על חיי ועיצבו את הזהות המוזיקלית שלי. המחאה שלהן, שקטה או צועקת, סללה דרך למוזיקאיות רבות שבאו אחריהן"
מאיה נחום שחל
6 צפייה בגלריה
הילה רוח, גל דה פז ודנה ברגר. מחווה ליוצרות פורצות דרך
(צילומים: גל גולצ, שי הנסב, עדי אורני)
תערוכה
להתפעל מהציורים של מאיר אפלפלד
ב"בין השמשות", תערוכתו החדשה של מאיר אפלפלד, מהטובים בציירים הפיגורטיביים בארץ, הוא ממשיך להשביח את שפת הציור הייחודית שלו, שהיא גם מופשטת וגם מאוד ריאליסטית. נראה שההתרחשויות הציוריות שעל הבדים הכהים שלו נוצרו במהירות ובדחיפות, אבל למרבה הפלא מתוך מהומת הצורות, הקווים והשריטות הללו נברא דווקא עולם ריאליסטי עדין של מרקמים, חומרים וחפצים שהופכים אצל אפלפלד לציור קלאסי כמעט, מואר באור דרמטי. התערוכה הזו המוצגת בגלריה רוטשילד בתל אביב, גדולה יחסית, וכוללת מבחר מעבודותיו החדשות. למרות הגודש תחושת הקירבה לחפצים, לפרחים ולבדים המצוירים שאפלפלד מיטיב לייצר, הופכת את התערוכה לחוויה כמעט אינטימית, כמו שיטוט סודי בתוך אפלולית החדרים הירושלמית של הסטודיו וביתו של הצייר. מחר ב־12:00 יתקיים איתו שיח גלריה.
יקיר שגב
שעשועון
לשלוף תשובות לפני הצ'ייסר
"המרדף", השעשועון הטוב ביותר בטלוויזיה כעת וכנראה בכלל, חזר השבוע לעונה חדשה עם פרק מספק במיוחד, שבו כל המשתתפים הרשימו בידע שלהם, במיוחד בן ה־18. זהו פורמט בריטי שגרסתו הישראלית טובה מזאת שבמקור. הוא מצליח לגרום לצופים להרגיש שבעי רצון עם ידע הטריוויה שלהם ועם זאת להתרשם מאוד ממי שמצליחים בזמן אמת, מול המצלמות. אל איתי הרמן, הצ'ייסר הוותיק ששולף את התשובות במהירות, ואל מיכל שרון, הצ'ייסרית שגם מסבירה את התשובה הנכונה, הצטרף העונה צ'ייסר חדש - שי סנדקה, עובד סוציאלי בן 38 מרמלה, שהשתתף בעונה קודמת כמתחרה, והרשים בידע הכללי הנרחב שלו. מסקרן מאוד לראות אותו בכיסא הגבוה בתוכנית. חידוש נוסף העונה הוא בהנחיה: הילה קורח נכנסה לנעליו של עידו רוזנבלום. הפינג פונג בין הרמן לרוזנבלום היה חלק מהחן של התוכנית. רוזנבלום הוא קול, אבל גם ניכר שיכול היה להשתתף בעצמו בתוכנית. לקורח רשימת קרדיטים מרשימה - עיתונאית ומגישת חדשות ברשת 13, עם שלל תארים אקדמיים ובהם לימודי רפואה שסיימה לאחרונה, ועדיין ייקח זמן להתרגל אליה.
רותה קופפר
טלוויזיה
להתהפנט מהאנרגיה של "כוכבת"
הנה משהו שכנראה לא ידעתם על איימי שרמן־פלדינו, היוצרת הגאונה של "בנות גילמור" ו"גב' מייזל המופלאה": אף על פי שהיא כתבה סדרה אחת על אמהות ובנות וסדרה שנייה על סטנדאפיסטית, האהבה הגדולה שלה בחיים היא ריקוד. היא בעצמה רוקדת. ועכשיו היא סוף סוף עושה על זה סדרה, שאותה היא יצרה, כתבה וביימה עם בן זוגה, דניאל פלדינו. "Etoile" ("כוכבת"), שעלתה באמזון פריים וידיאו, מתרחשת בעולם הבלט של ניו יורק ופריז. לוק קירבי ושרלוט גינסבורג מגלמים את מנהלי להקות הבלט של ניו יורק ופריז, שמחליטים להתמודד עם המשבר הכלכלי שלהם עם יוזמה יוצאת דופן: להחליף ביניהם את הכוכבים, הכוריאוגרפים והמנצחים ובכך אולי לעורר מחדש את עניין הקהל בעולם הבלט הדועך. ל"Etoile", על בסיס פרקי הפתיחה שלה, יש נשמה של מיוזיקל, עם דמויות שפורצות בריקוד כדי להשקיט נשמה גועשת. כששייאן (לו דה לאז'), כוכבת הבלט של פריז שנאלצת לעבור לניו יורק לצורך עסקת החילופין, מבטאת את זעמה כשהיא מתחילה לרקוד לצלילי טום ווייטס, גם מי שמעולם לא אהב בלט לא יוכל שלא להיות מהופנט מהאנרגיה הסוחפת.
יאיר רוה
ספר
לגדול בשכונה של גנרלים
מיכל זמיר היא אחת הסופרות המקוריות והמבריקות בספרות הישראלית, שיודעת לכוון וגם לפגוע בנקודות התורפה של הישראליות. באירוניה, בהומור, בלשון ישירה, לפעמים בוטה, היא מתארת חוויות חיים של נשים ואנשים שחיים כאן. הרומן החדש שלה, "חולשה לגנרלים" (אחוזת בית), מבוסס על יסודות אוטוביוגרפיים, ומספר את סיפור התבגרותה של ילדה - בתו של ראש המוסד - בשכונת צהלה בתל אביב של שנות השבעים. היא מוקפת גנרלים ואנשי ביטחון, מקבלת חינוך ציוני, ושואפת לפרוץ את הדוקטרינה. נראה ששכונת צהלה כמשל כבר הופיעה אצלה ברומן קודם שלה, "מתקנים ואטרקציות", תחת השם נוה חנית. גם הספר הזה הוא חוויית קריאה מענגת.
שירי לב־ארי
