המועמדת הישראלית לאוסקר: "קיבלנו אפס מימון מהמדינה"
הבמאית הילה מדליה, שסרטה התיעודי הקצר מועמד לאוסקר, בתגובה ראשונה לשר מיקי זוהר: "לא טרח לבדוק אם הושקע במועמדים כסף ישראלי, או לצפות בהם"
ביום חמישי שעבר נודע להילה מדליה שסרטה התיעודי "Children No More: Were and Are Gone" מועמד לפרס אוסקר בקטגוריית הסרט הקצר. הוא עוקב אחר אקטיביסטיות שלום בתל אביב שמוחות בדממה על הרג ילדים בעזה, וצולם ביוני 2025. "עשינו את הסרט מתוך תסכול על כך שהמלחמה לא נגמרת, שהחטופים לא חוזרים, שלא מדברים פה על הדברים שקורים בעזה", היא אומרת בשיחה עם כלכליסט לאחר שנודע על מועמדותה. "זאת יוזמה חברתית של חבורת נשים אמיצות שמגלמת בתוכה אנושיות וחמלה במציאות מורכבת, ודורשת להישיר מבט לתמונות של ילדים ישראלים ופלסטינים שהיו ואינם. הנשים מחזיקות את התמונות ושותקות, ויש המון עוצמה בשתיקה שלהן".
מדליה היא במאית ומפיקה ("ימי תום" ו"להחזיק את ליאת" על החטופה ליאת אצילי), זוכת פרס פיבודי, שהיתה מועמדת לארבעה פרסי אמי, וסרטיה הוקרנו בערוצי טלוויזיה נחשבים, ובהם ארטה, BBC ו־HBO. כשראיינתי אותה לכלכליסט עם צאת סרטה התיעודי "חיים ומוות בלוד" ב־2023, על אירועי הדמים שהתרחשו שם בזמן מבצע "חומת מגן", היא אמרה כי "רוב הסרטים שלי פונים מכאן החוצה", וגם ש"דווקא התקווה ולא הייאוש הניעה אותי לעשות את הסרט". זה נכון גם לסרט הזה.
על הקבוצה שתיעדה הפעם היא אומרת: "הנשים האלה הן לא חלק משום ארגון. הן חלק מקבוצה קטנה של מפגינות ומפגינים, קצת יותר מאלף אנשים. הסרט נותן מקום לעמידה שלהן אבל גם מדבר על היעדר האמפתיה הישראלית לסבל של הצד השני בחברה שלנו".
הסרט יכול לעורר התנגדות לא רק במיינסטרים הישראלי, שאולי רואה בפעולתן כהזדהות עם האויב, אלא גם מהצד הליברלי בחו"ל, שעלול לחשוב שהסרט מנסה לטהר את שמה של ישראל.
"האקטיביסטיות מאוד חששו מזה. פגשתי יהודים אמריקאים ליברלים שחתמו על חרמות ואחרי שראו את הסרט שלנו, הוא נגע ללבם. צריך לציין שזה הישג גדול ששני סרטים של ישראלים (השני הוא ‘כתם קצבים’ של מאיר לוינסון־בלונט – ר"ק) מועמדים לפרס אוסקר, על אף החרמות. לא אכפת למחרימים מה שר התרבות חושב על הסרטים, ואם קיבלנו כסף מקרנות".
1 צפייה בגלריה
מתוך "Children No More: Were and Are Gone". "המון עוצמה בשתיקה"
(צילום: מתוך "CHILDREN NO MORE "Were and are Gone באדיבות מדליה הפקות)
קיבלתם?
"אפס מימון ישראלי. מי שהשקיעו בו היתה רשת סקיי הבריטית, שבדרך כלל מתרחקת מפוליטיקה, וגם קרן אלבי (קרן אמריקאית עצמאית שתומכת בסרטים על הסכסוך הישראלי־פלסטיני – ר"ק). הוא זמין כעת לצפייה באנגליה ובאירלנד".
מה דעתך על דברי שר התרבות מיקי זוהר שטען כי "מדיניות התקצוב לא נועדה לכך שאזרחי ישראל ישלמו מכיסם על סרטים שפוגעים בשמה הטוב של ישראל"?
"הוא כמובן לא טרח לבדוק אם הושקע בהם כסף ישראלי או לצפות בהם. זאת תקופה מאוד קשה ליוצרים עם הניסיונות של הממשלה לפגוע בקרנות הקולנוע ובתאגיד השידור. אנשים באו לעבוד בחצי התנדבות על הסרט, לרוב היוצרים אין את הפריבילגיה הזאת. נכון לעכשיו אין אופציה אחרת פרט לקרנות, בגלל החרמות בחו"ל. אנחנו צריכים להסתכל פנימה ולבדוק איך משנים את המציאות, וליצור עתיד אחר".
אולי הזכייה תעזור.
"הקטגוריה שלנו מלאה בסרטים של גופים ענקיים כמו נטפליקס, HBO ואפל. אנחנו הכי קטנים. אז הסיכויים שלנו לזכות מראש מוגבלים. מצד שני, היינו מול כל הגופים האלה גם בשלב של המועמדויות ונבחרנו, אז מי יודע".
