יהורם גאון מסכם 70 שנות קריירה ו"שמי אוקטובר" חוזר לנטפליקס: המלצות לסוף השבוע
ליהנות מדגים משובחים במסעדה המפורסמת של אידי ישראלוביץ' באשדוד, להצטרף למסע האירוני והכן באלבום החדש של יובל מנדלסון, לפתור תעלומות ביעילות עם "באלארד" באמזון פריים - ועוד דברים שכדאי לעשות בשעות הפנאי
אוכל
לחזור לאידי ולדגים הנהדרים שלו
מסעדת הדגים המפורסמת של אידי ישראלוביץ' באשדוד נקלעה לאחרונה לקשיים כלכליים ניכרים. הדברים הגיעו לידי כך שהאיש הגאה הזה חשף את מצבו בתקשורת. מאז, לשמחתו (ושמחתי) התחילה המסעדה להתמלא מחדש, והקהל שקצת שכח את המוסד המפואר הזה, מתחיל לחזור לאזור התעשייה בכניסה לעיר הנמל הדרומית (הבושם 6), ולאכול שוב את "סלט דודו", סלט העגבניות האגדי שלו עם שום ופלפל חריף, ה"סביגר", הלוא הוא סיגר פירות הים, קדרת הדייגים הבאסקית וכל שאר המנות שהפכו את אידי לסוג של אגדה במשך כבר יותר מ־40 שנה.
אבל האמת היא שכדי להחזיר את המסעדה לימיה הטובים ולהעמיד אותה מחדש על הרגליים, היא צריכה (כמו כל מסעדה שנקלעת לקשיים ואלו כידוע רבות מספור) יותר מכמה שבועות של חסד של לקוחות ותיקים שנזכרים בימי תפארתה. לכן אני מצרף את קולי וקורא גם אני לחזור לאידי, בזכות ולא בחסד. מעט מאוד טבחים ומסעדנים בארץ יודעים לטפל בדגים כמוהו, ומעט מאוד מסעדות מתגאות בהיכל עמוס פרטי ממורביליה ימית מפואר ויפהפה כמו זה שלו. "לא עמדתי בתשלומים וקיבלתי עיקול, פתאום צ'קים חזרו", אמר לי אידי השבוע. "עבודה לא היתה. טילים, עניינים, עזה, אתה יודע. עכשיו אנשים מפרגנים, אוהבים ורוצים לעזור. אנחנו בהתרגשות, ורואים לרגע שהחיים חזרו פתאום".
חיליק גורפינקל
אלבום
להצטרף למסע האירוני והכן של יובל מנדלסון
"המסע בדם", האלבום החדש והשלישי של יובל מנדלסון והמסע לפולין, הוא חוויה טקסטואלית מוזיקלית נהדרת. מנדלסון (שייגעצ), תסריטאי, יוצר ומורה לאזרחות, הוא מנהיג הלהקה ואיתו על הקלידים וההפקה המוזיקלית המשובחת אסף תלמודי, נדב לוזיה (תופים) ואור אדרי (בס וקולות). אחרי שלושה אלבומים אפשר להגיד שמנדלסון הוא אחד הכותבים הטובים והשנונים שיש פה, שלא מפחד לכתוב שורות שהבהילו גם אותו בהתחלה, כמו בשיר המעולה "לא מספיק רוצה לחיות".
עשרת השירים שמרכיבים את האלבום נכתבו בשנתיים האחרונות (חלקם הוקלטו תחת מתקפת טילים) והאירועים מחלחלים פנימה בדרכו ההומוריסטית, האירונית והשנונה של מנדלסון ("במקרה של מתקפת כללים השמע לטילים", מתוך השיר "סע!"). "ליל שימורים" הוא בלדת רוק נהדרת, וכמוהו גם "חולצה של להקה" שחותם את האלבום ובו מונולוג של רבקה מיכאלי והומאז' חביב לשלמה ארצי. מנדלסון כותב על עצמו ("מה יהיה איתך יובל מנדלסון?") ועל המלחמה ("אנחנו ננצח, רק אם לא נפסיד, מתחת ללשון, ישר בתוך הווריד, האש המבוערת, המים הזכים, לאיש השב הביתה, עדיין מחכים"). זה אלבום שבכל פעם שמאזינים לו מגלים עולמות חדשים. השקה הערב ב"המזקקה" ירושלים, וב־15 באוגוסט בלבונטין 7 תל אביב.
מאיה נחום שחל
תערוכה
לעשות כבוד ליהורם גאון
יהורם גאון בן ה־85 כבר זכה לכל תואר אפשרי מפרס ישראל (2004) ועד הדלקת משואה. עכשיו נפתחה במוזיאון מגדל דוד בירושלים תערוכה מקיפה הסוקרת את חייו ויצירתו. התערוכה מתפרסת על יותר מ־70 שנה: מילדותו בירושלים, דרך להקת הנח"ל, התרנגולים, שלישיית גשר הירקון, הצגות, סרטים וסדרות שבהן השתתף, מ"קרובים קרובים" ועד "סברי מרנן".
בין קטעי הווידיאו המעוררים נוסטלגיה לימים יפים יותר, ניתן למצוא גם חפצים אישיים כמו תמונות וכלים מבית הוריו, תקליטי זהב, תצלומים נדירים, כתבי יד ותווים מקוריים ועוד. לסיום המבקרים יכולים לשיר שיר מהרפרטואר של גאון, ולקבלו כסרטון למזכרת. "העיר ירושלים בתוך לבי ולא תצא משם", אומר גאון. "חלמתי על מקום להעביר אליו את הבית שבו אני גר, ובסוף זה הפך לתערוכה דיגיטלית. הכל נמצא שם. זו זכות גדולה, משהו גדול מציפיותיי ועושה לי כבוד גדול מאוד".
מאיה נחום שחל
שופינג
לצייר על משי טבע ארצישראלי
במלון ג'ורג' בתל אביב מתקיים בסוף השבוע פופ־אפ של Para Ruk, מותג מטפחות המשי היפהפיות של המעצבת אנה מדפיס־שנדרובה. היא מציירת את כל הפרינטים של הצעיפים, וכל צעיף הוא מחווה לטבע ולמסורת ישראלית. למשל, בצעיף "מתנות מהארץ המובטחת" מצוירים פירות הארץ: תאנים, אשכולות ענבים, זיתים, וגם טקסט משיר השירים; צעיף אחר הוא מחווה לראש השנה ומצוירים עליו רימונים, עלי אקליפטוס, ודוכיפת בצבעוניות יפהפייה. בפופ־אפ המעצבת תרחיב על היצירות שלה ודרכי העבודה, ותלמד איך לקשור את הצעיפים. לפרטים נוספים - לחצו כאן
היום ומחר מומלץ גם לבקר בביתה היפהפה של האספנית לימור בן שושן (נדיה חילו 16 יפו) שהיתה הבעלים של החנות 1 Bedroom בשוק הפשפשים שנסגרה. בשנים האחרונות היא ממשיכה להציג בביתה האקלקטי פריטים ייחודיים, וינטג' ושטיחים יפהפיים מרחבי העולם. מיד כשנכנסים לבית דרך דלת העץ העתיקה, נהפך השיטוט בחלל שבו הכל מוצע למכירה לחוויה אסתטית. אפשר לראות את החפצים במקומם הטבעי בבית, ובן שושן גם מסבירה ומייעצת. אינסטגרם: apt.2_jaffa
עילית מינמר
6 צפייה בגלריה
הבית של האספנית לימור בן שושן. הכל למכירה. צעיף של Para Ruk
(צילום: תמר גרין, סטודיו Para Ruk)
סרט
לגלות מחדש סיפור התבגרות מרגש
ג׳ו ג׳ונסטון, שחגג באחרונה יום הולדת 75, הוא אחד הבמאים האמריקאים שלא קיבלו הכרה מספיק גדולה על הכישרון שלהם, אולי כי לרוב הוא עמד בצילם של במאים מפורסמים ממנו. הוא התחיל כאיש עיצוב ואפקטים בסרטי ״מלחמת הכוכבים״ ובהמשך אכן היה מזוהה בעיקר עם סרטי אפקטים: ״מותק, הילדים התכווצו״, ״פארק היורה 3״, ״ג׳ומנג׳י״ ו״קפטן אמריקה״ הראשון, כולם סרטים חביבים ומלאי חיים המתאימים לכל המשפחה. אבל ב־1999 הוא ביים סרט יוצא דופן בפילמוגרפיה שלו, סרט מרגש וסוחף, שנראה אישי עבורו, ושאיכשהו נשכח עם הזמן. עכשיו יש סוף סוף אפשרות לצפות בו בנטפליקס. קוראים לו ״שמי אוקטובר״, והוא מוכר בין השאר כי זה הסרט שבו התגלה ג׳ייק ג׳ילנהול בן ה־18.
זהו סיפור ההתבגרות האמיתי של הומר היקאם (ג׳ילנהול), שגדל בשנות ה־50 בעיירת כורים בארצות הברית, אבל הוא לא רצה להיות קבור מתחת לאדמה כמו אביו כורה הפחם (כריס קופר) אלא נשא את עיניו לשמים, שם ריחף הלוויין הסובייטי ספוטניק, והומר רצה להיות מדען טילים. בהשראת המורה שלו (לורה דרן) הוא בוחר ללכת בדרך שלו, בניגוד לעמדת אביו. זה קצת כמו "בילי אליוט", רק בעולם של מדעני נאס"א ולא רקדני בלט. וזה סרט יפה ומרגש, של במאי שאולי קצת מסביר כאן מה העניין שלו עם טילים וחלליות בסרטים, וכדאי לנצל את ההזדמנות הזאת להתוודע אליו, או לצפות בו שנית.
יאיר רוה
טלוויזיה
לפתור תעלומות ביעילות עם "באלארד"
"באלארד", סדרה משטרתית באמזון פריים, היא מהיקום של הסדרה הבלשית "בוש", אבל היא לגמרי עומדת בפני עצמה. יש אומנם ביקורי אורח של בוש (טיטוס ווליבר) בפרקים, אבל זה רק כמחווה למעריצים. אני לא צפיתי בסדרת האם, אך מצאתי את עצמי בהחלט נהנית מ"באלארד", שהולכת ומשתפרת ככל שצופים בה. בתחילה היא מעוררת הסתייגות. השחקנית הראשית מאגי קיו, שמגלמת את החוקרת רנה באלארד, היא חסרת קסם ובובתית אבל עם הזמן לומדים להכיר אותה ואת צוותה.
הכל הולך לפי תבנית מוכרת: באלארד הודחה ממחלק הרצח משום שחשפה שחיתות בתוך המשטרה, והגיעה למחלקה של מתנדבים ואנשים שנוטים להמעיט ביכולותיהם. הם בוחנים מחדש מקרה מרכזי, רצח של אחות של פוליטיקאי, ולצידו מפענחים מקרים מפעם, שהפסיקו את חקירתם, אך הם מעלים אותם מן האוב ופותרים אותם באופן מספק. כמו הבלשים המתנדבים במחלקה של באלארד, שלא מעוררים עניין ואמון אך מפתיעים לטובה, כך גם הסדרה על שמה.
רותה קופפר
