"ככה זה" ירדה מהמסך: הסוף הפושר של קארי בראדשו
אחרי ירידה מתמשכת ברייטינג ותגובות פושרות, סדרת ההמשך ל"סקס והעיר" נחתמת בפרק שכולו שמלות כלה – אבל בלי חתונה. צופי הנוסטלגיה נשארו בעיקר ממקום של תיעוב – או הרגל
בשמלה אדומה של טול ופאייטים ולצלילי "את הראשונה" של בארי וייט נפרדה השבוע קארי בראדשו סופית מהמסך. גיבורת "ככה זה", לשעבר "סקס והעיר הגדולה" על כל משאביה - העונות של הסדרה המקורית, הסרטים שבאו בעקבותיה וסדרת פריקוויל, המקדימה את האירועים "יומני קארי" - כתבה את האפילוג שלה (ואז מחקה וכתבה שוב). HBO הודיעו שהעונה השלישית של סדרת ההמשך של "סקס והעיר" פורצת הדרך, "ככה זה" (And Just Like That), ששודרה אצלנו בHOT (וזמינה בVOD שלה), הפוגשת את הנשים בשנות החמישים שלהן, תהיה האחרונה. האם בעוד עשר או עשרים שנה יתקבצו הנשים לעוד סרט, סדרה, טיקטוק או מה שיהיה מקובל אז? זה עוד נראה. בינתיים נסתם הגולל על חבורת הנשים שנהפכו לאיקונות טלוויזיוניות.
לא רבים ירגישו בחסרונן. סדרת המקור, שעלתה בסוף שנות התשעים, זכתה בשבעה פרסי אמי ושמונה פרסי גלובוס זהב, נצפתה בסוף עונתה השישית על ידי 10 מיליון צופים (נתון שהפך אותה לסדרה הכי נצפית של HBO באותן שנים, שנייה רק ל"סופרנוס"), והיתה לתופעה תרבותית. "פשוט ככה", לעומת זאת, איבדה צופים מעונה לעונה. בתחילה נרשמה ירידה משמעותית מהעונה הראשונה לשנייה ואחר כך ירידה פחותה, ובכל זאת ירידה בצפייה, מהעונה השנייה לשלישית. לפי עיתון "פורבס" שהסתמך על נתונים מחברת סמבה טי-וי, המודדת צפייה, הפרק הראשון של העונה השלישית נצפה על ידי 429 אלף משקי בית, ירידה של 7% מהפרק הראשון של העונה השנייה שבו צפו 463 אלף משקי בית. בכל מקרה לא המון משקי בית.
ואלה שצפו בה עשו את זה כי הם מזוכיסטים. "פשוט ככה" נהייתה התגשמות הסדרות שצופים בהן מתוך שנאה. הצפייה מתוך שנאה (Hate-watch) היא תופעה שיכולה להיחשב לאחות הקטנה של גילטי פלז'ר, שונאים וצופים. למה ממשיכים לצפות? כי קצת אי אפשר להפסיק. קודם כל זוכרים לנשות "סקס והעיר" חסד נעורים. הסטרימינג שלה בנטפליקס חיבב אותה גם על דורות של נשים צעירות.
חוץ מזה, "הצפייה מתוך שנאה", תופעה פסיכולוגית, שאפילו נדרשו אליה באינטרנט, ובמדורי התרבות בעיתונים, גם ממגנטת. כיף לרכל על הנשים האלה - קארי (שרה ג'סיקה פארקר), שרלוט (קריסטין דייוויס), מירנדה (סינתייה ניקסון) ושתי נשים חדשות שהחליפו את קים קטראל שגילמה את סמנתה בסדרה המקורית ועזבה בשל סכסוך עם שרה ג'סיקה פארקר - ליסה (ניקול ארי פארקר) וסימה (שריטה שודהורי).
בשנות השלושים שלהן בסדרה המקורית הן היו פורצות דרך למדי, מעוררות קנאה לצד גיחוך בגלל כל מיני תלבושות, משחקי מילים ונטייה ללכת בשורה ברחובות ניו יורק ההומים. אבל בחלוף עשרים שנה הן הפכו להתגלמות הקרינג', לעשירות מדי ולמנותקות מהצופים בהן (למרות שבסדרה הזאת הן צירפו לחבורה גם נשים שחורות ועשירות מאוד). אם פעם קארי בראדשו הזדעזעה מזה שהיא ביזבזה את כל כספה על נעליה ונותרה ללא הכנסות, היום היא גרה בארמון ניו-יורקי, עם אולם נשפים, דירה לנעליים ולבגדים היוקרתיים, אבל מתקמצנת על יוגורט שמירנדה אכלה כשנשארה לגור אצלה במשך כמה ימים.
כנראה ששמחים קצת לאידן. אבל שוב, רק קצת. כי בכל זאת רוב הצופים איבדו עניין בסדרה. אובדן העניין הוא גם קשור לכך שהן נשים בגיל מסוים, סטייליסטיות ויפות, ובכל זאת בנות חמישים. כמה אפשר להתעניין בהן ועוד חמש? הן אמנם לא מוצגות כמו "בנות הזהב", על אף שהן ממש באותו הגיל של השחקניות של הסיטקום ההוא מהאייטיז, אבל הן לא צעירות. זה גיל שלא אוהבים בתפקיד רומנטי וסקסי על המסך. בטח כשמציגים אותם בצורה נפסדת.
נדמה היה שהיוצר מייקל פטריק קינג הקפיד לאזן את הבתים היפים, השמלות המעולות והעושר הכללי בלא מעט השפלות. אפילו בפרק האחרון של הסדרה ישנה אסלה שעולה על גדותיה עם כל מה שלא רוצים לראות בתום ארוחת חג. "השפלה, יותר מכל דבר אחר, הייתה הנושא המרכזי של 'פשוט ככה'", נכתב ב"אטלנטיק". "כשהסדרה עלתה ב-1998, נדמה היה שהיוצרים נחושים לנפץ את הפנטזיה של חיי הרווקות במנהטן הפוסט-פמיניסטית", אבל זה היה מאוזן בהרבה הומור וסקס אפיל. ב"פשוט ככה" הנשים מתמודדות עם סרטן של בן הזוג, עם הריון לא רצוי שאחראי לו הבן של אחת מהן, והרבה מאוד לבבות שבורים - נושאים חשובים אבל ההתמודדות איתן מגוחכת.
הפרק האחרון בהחלט של הסדרה מסתיים עם הרבה שמלות כלה, כמו באגדות, אבל בלי חתונה - שוב טוויסט. ועם ההבנה החדשנית מבחינת קארי שהיא יכולה לחיות ללא גבר, "ולהתחיל לחשוב 'אולי רק אני'". נראה. או שלא.
