ממוסקבה ועד חיפה: המלצות ספרותיות
ממוסקבה ועד חיפה: המלצות ספרותיות
רומן על חיי המשרד ברוסיה, כתב עת שמוקדש לאירועי 7 באוקטובר וסיור בעקבות יוצרים בהדר הכרמל, הכל בהמלצות הספרותיות
• פרוזה: "בנות ומוסדות" הוא ספר שנון ומקסים, שכתבה הסופרת הרוסייה הצעירה דריה סרנקו (הוצאת לוקוס, בתרגום אירית ויינברג).
בנובמבר 2021, ערב הפלישה הרוסית לאוקראינה, פרסמה סרנקו את ספר הביכורים שלה, שמעניק קול לנשים העובדות במוסדות ציבוריים ברוסיה. בגוף ראשון מגוללת הגיבורה את הווי יומה ואנקדוטות מחיי המשרד שבו היא עובדת, וכיצד היא נהפכת אט־אט לחלק מישות אחת של קבוצת נשים עם משימות חסרות תכלית, היררכיות מגוחכות, הטרדות מיניות, מיזוגיניה, שנאה עצמית וסולידריות. סרנקו כותבת באירוניה והומור דק על המנגנונים של משטר פוטין, ומייצרת עמדה אנטי־ממסדית. ב־2022 סרנקו אכן נשפטה ונאסרה לזמן קצר בעקבות מעורבותה במחאה נגד השחיתות בארצה.
• כתב עת: "מקלט: אחרי 7 באוקטובר" הוא יוזמה מעניינת של מעין איתן ועודד וולקשטיין: אנתולוגיה חדשה ובה טקסטים של עשרה סופרים וסופרות ישראלים ויהודים, המחפשים דרך לספר את הטראומה, ומתייחסים לטקסט כאל סוג של מקלט. אפשר למצוא באנתולוגיה (שמתפרסמת במסגרת המכון לספרות עברית) קטעי פרוזה יפים של דרור משעני, אליסה אלברט, מעין איתן, אסף שור, תהילה חכימי, ג'ושוע כהן, עודד כרמלי, מקסים בילר, יערה שחורי, אריה עטיאס ואחרים.
• שירה: המשורר אבות ישורון לא מפסיק להפתיע, גם שנים אחרי מותו. בימים אלה מתפרסם ספר חדש ויפה, "מכתב האֵם: זיכרון, מכתבים ושִכחה אצל אבות ישורון" ביוזמתו ובעריכתו של יעקב הרשקוביץ (הספרייה החדשה). באוקטובר 1925 הגיע המשורר אבות ישורון, או בשמו המקורי יחיאל פרלמוטר, לארץ ישראל. אמו, אביו ואחיו נשארו בפולין ושלחו אליו מכתבים עד 1941, השנה שבה נספו בשואה. ישורון בקושי ענה על המכתבים מהבית, ובמשך שנים התייסר על כך ושמר אותם אצלו. אולם, טוען חוקר הספרות יעקב הרשקוביץ, המכתבים הללו זכו למענה בשירתו של ישורון, והדיאלוג הזה הפך ליסוד מהותי ביצירתו. בספר מוצגים המכתבים במקור היידי ובתרגומם לעברית, לצד השירים בספרו "שלושים עמוד של אבות ישורון" מ־1964, והספר מציע את אחת התשובות לשאלה הנודעת של המשורר, כיצד נעשה אדם אבות ישורון.
• אירוע: מרכז השירה "מקום לשירה" בחיפה עורך את המפגש "הִתְחִיל הַנּוֹף לְהַחֲזִיר מַבָּט": קריאת שירה אקו־פואטית לרגל ט"ו בשבט (26 בינואר) בשעה 12:00. באירוע ישתתפו רותם עטר, צוריאל אסף, סבינה מסג, ליאור מעין וההרכב המוזיקלי LAYAM. כן יקיים באותו יום סיור ספרותי בשכונת הדר בעקבות אזכורים, תיאורים ודימויים של השכונה בספרות לאורך העשורים — מיהודית הנדל דרך נתן זך ועד ערן צור.
• פרס: אתמול הוכרזו חמשת המועמדים הסופיים לפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2023. המועמדים הם “מה קרה להגר באילת” מאת עופרה עופר אורן, “ביוטופ” מאת אורלי קסטל־בלום, “הו־מאמה” מאת תמי בצלאלי, “חיים” מאת גיל הראבן ו”סימני שיניים” מאת חנוך מרמרי. קסטל־בלום והראבן כבר זכו בפרס בעבר. הזוכה בפרס יוכרז בטקס שיתקיים בסוף פברואר. “זו תחושה מוזרה, יש שיאמרו הזויה, להתווכח ולדון על ספרים בזמן מלחמה נוראה, מסויטת, כשהלב נקרע וכולנו דואגים לחיילינו ולחטופים”, כתב יו”ר חבר השופטים אורן נהרי. “אבל אולי לא. אנו נלחמים על מדינת ישראל, על עתידה, ועל תרבותה. תרבות שהחלה בספר הספרים, ונולדה מחדש עם השפה העברית”.
